"כמו לזרוק כסף לפח"
מדי שנה מושמדים 700 אלף טון של תוצרת חקלאית המהווים 35 אחוזים מהמזון המיוצר בישראל - התוצרת הזו יכולה לספק ארוחות עבור נזקקים, אבל זה לא קורה. החקלאי יפתח ורנר מספר על הקשיים איתם מתמודדים חקלאים, על הרצון לעזור ועל החסמים שמונעים ממנו להציל משפחות רעבות
בשיתוף לקט ישראל
700,000 טון של תוצרת חקלאית שכל שנה מושמדת. נזרקת לפח, זה 35 אחוז מהמזון שאנחנו מייצרים בישראל. זה כמו לקחת 35 שקלים מכל 100, ולזרוק לפח. מישהו יהיה מוכן לדבר כזה כשמדובר בכסף? שואל גידי כרוך, מנכ"ל ארגון לקט ישראל, שמטרתו הצלת מזון עבור נזקקים בישראל.
ביקרנו אצל יפתח ורנר, חקלאי משק שרגיאן, שסיפר על הקושי בחקלאות בישראל, על אבדן מזון ועל התרומות שיכולות להציל משפחות רעבות ומה המשמעות מבחינתו. צפו:
אנחנו מגדלים כ-300 דונם בשנה ברוקולי, גידול שהוא עונתי והקטיף הוא קטיף סלקטיבי - קוטפים רק את הגדולים", מספר ורנר.
"יש תקופות שאנחנו מגיעים לעודפים של סחורה, ואנחנו אומרים: 'רגע, אנחנו לא נזרוק סחורה בשטח, בואו נתרום את זה לנזקקים ופה נכנסת התמונה של לקט ישראל'.
"הדברים היותר כואבים לנו זה באמת הנושא של עודפים. אנחנו רואים שיש סחורה בשטח, לנו זה לא יהיה כלכלי ולא כדאי להמשיך לקטוף את זה. קוראים ללקט ישראל, הם קוטפים את מה שהם קוטפים ואחרי זה אנחנו עולים וחורשים את השטח.
"מבחינה כלכלית, כל נושא התמיכה בחקלאות, אין לנו סבסוד, אין לנו משהו ששומר עלינו, יש פה שני מיליון שקל מושקע באדמה ואנחנו תלויים בחסדי שמיים. או שנקטוף או שלא נקטוף. עצם זה שאני נותן תרומה זה כבר טוב."
"לקט ישראל הוא בעצם בשונה מארגונים אחרים הוא ארגון הצלת מזון היחידי בארץ
וגם הגדול ביותר בארץ", מסביר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "אנחנו עובדים עם בערך 500 חקלאים מהגולן ועד הערבה ובעצם הם מספקים לנו 15,000 טון כל שנה של תוצרת חקלאית טרייה שאם אנחנו לא היינו בעצם היו מושמדים.
החזון שלנו זה להציל את כל מה שאפשר. היעד שלנו כרגע הוא להגיע ל-2020 עם 50,000 טון. כרגע אנחנו נעים סביב 15,000 טון, אנחנו בדרך לזה. העיקר שלא תהיה השמדה, ואני מקווה שנעמוד בזה."
בשיתוף לקט ישראל