ריבלין: "חוק המואזין מיותר, עלינו להראות שישראל דמוקרטית לא רק ליהודים"
בראיון בסיום ביקורו בהודו, התייחס נשיא המדינה להצעת החוק שמעוררת סערה במגזר הערבי. על טראמפ: "מציע לפוליטיקאים הישראלים לא להעמיד אותו במצבים מביכים". על אבו מאזן: "שבוי בידי החמאס". ומדוע הוא מודאג לקיומה של תקשורת חופשית בישראל?
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מתנגד בתוקף לחוק המואזין וסבור שהוא יציג את ישראל בעולם כמדינה דמוקרטית ליהודים בלבד - ולא לכל תושביה. הוא גם חושש לקיומה של תקשורת חופשית בישראל ומוטרד מההסתה נגד עיתונאים בכירים. את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הנשיא מגדיר "שבוי בידי החמאס" ומבהיר כי לא ייפגש איתו כל עוד זה יסרב לפגוש את ראש הממשלה. באשר לנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, ריבלין מזהיר פוליטיקאים ישראלים מלנבא מה יגיד על המזרח התיכון, שמא יעמידו אותו במבוכה ויאלצו אותו לקבל החלטות שאליהן לא התכוון.
"טראמפ הוא חידה בעיני רבים", אמר ריבלין בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet עם סיום ביקורו בהודו. "לא כל העולם הדיפלומטי והפוליטי מכיר אותו בתור מדינאי. יש כאלה ששמעו עליו בתור איש עסקים. יש שקראו עליו ברכילויות, אבל איש לא יודע כיצד הוא ינהל את תקופת נשיאותו".
"לנו כישראלים, שיודעים שהיחסים שלנו עם ארה"ב הם קודם כול יחסים א-מפלגתיים, אין זה חשוב אם הרפובליקנים או הדמוקרטים נמצאים בשלטון", מבהיר ריבלין. "האהבה, האהדה והברית בין ישראל לארה"ב חוצות גבולות והשקפות פוליטיות. אני מציע לכל הפוליטיקאים בישראל להירגע ולחכות. הדברים יכולים להוביל למצב שבו טראמפ ייקלע מבלי צורך להחליט, אולי כאשר אפילו לא צריך להחליט".
"עורו לכם כל יודעי דבר", מזהיר הנשיא, "שכן אני לא בטוח שגם טראמפ עצמו גיבש את כל העמדות והקווים שלפיהם הוא מבקש לנהל את העולם, ובוודאי את היחסים עם ישראל, על כל הקשור בקונפליקטים שמחייבים את ארה"ב גם לומר את דברה מפעם לפעם, וגם להגן על ישראל במערכות בינלאומיות שבלי הגנתה אנו יכולים להימצא במים אדירים. לכן אני מציע לכולם להירגע ולהמתין, וכמובן לנסות להשפיע בדרך שלא תביא לידי התנגשות או להעמדתו של טראמפ במצבים מביכים שבהם הוא יצטרך אולי לומר דברים שהוא עדיין לא גיבש את עמדתו עליהם".
ריבלין שב אתמול לישראל בתום ביקור ממלכתי בן שמונה ימים בהודו. הביקור היה מוצלח מאוד, והנשיא הישראלי הצליח ליצור כימיה יוצאת דופן עם ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי ועם הנשיא המקומי פרנב מוקהרג'י. ריבלין שמע ממודי שהוא יגיע לביקור היסטורי בישראל בשנה הבאה, כנראה כבר בחודש יוני. מה שתרם לכימיה המוצלחת בין הצדדים היה גם חוש ההומור של הנשיא הישראלי, שגרם לשני מנהיגי הודו המאופקים להתגלגל מצחוק. כך למשל, אמר ריבלין בהומור כי "היכולות שלכם והידע שלנו, כשאנו ביחד 1.210 מיליארד תושבים, חמישית מהעולם – מחייבים את כולנו לעבוד בשיתוף פעולה".
הנשיא ריבלין, האם שמעת ביקורת על ישראל? המילים התנחלויות, פלסטינים וכולי בכלל הוזכרו?
"לא דיברו איתי דבר וחצי דבר על הבעיות של ישראל. דיברו איתי על הבעיות שלהם. מילה אחת לא דיברו על הפלסטינים או על ההתנחלויות וזה לא הפתיע אותי. נהפוך הוא: אני עירבתי אותם בנושא האיראני ואמרתי שאיראן מבחינתנו מהווה סיכון אסטרטגי, שכן האיראנים לא רק אומרים מעל כל במה שלא יסכימו לעולם להכיר בקיומה של ישראל וישאפו להביא לחיסולה עד כדי הגדרתנו כשטן הקטן, איראן גם תומכת בכל ארגוני הטרור שפועלים נגד ישראל. הם הסבירו ששיתוף הפעולה שלהם עם האיראנים הוא צורך אסטרטגי של הודו. ראש הממשלה מודי אמר בצורה ברורה ביותר שהודו לעולם לא תיתן ידה לאיזשהו איום על קיומה של ישראל".
"מודי לא העלה אפילו דבר אחד שקשור במזרח התיכון. הוא רק שאל אותנו פרטים על הנוכחות הרוסית ואיך אנחנו רואים אותה. הסברנו שברמה הטקטית אנו מנסים לקיים הידברות עם הרוסים כדי שלא להיכנס לאיזשהם מסלולים של התנגשות ועד היום הצלחנו להגיע להבנות מלאות. אנחנו יודעים מה הקווים האדומים שלהם, והם יודעים מה הקווים האדומים שלנו ועד היום הדברים נשמרים", הוסיף הנשיא.
מה אתה אומר על הדברים המזעזעים שמתרחשים לא רחוק מכאן, בחלב?
"אם ישראל הייתה עושה דבר כזה, היו מוקיעים אותה בעולם כמדינה נאצית. בעזה, כשהשבנו אש למקורות הירי, לא קרו דברים נוראיים כפי שקורים כאן. מה שקורה זה פשוט רצח עם, והבהרנו לרוסים, במהלך ביקורו של ראש ממשלת רוסיה בבית הנשיא בירושלים, שהם כבני אנוש צריכים לדאוג לכך שלא יקרה בחלב מה שקורה. בהחלט הערנו את תשומת לבם. בין שהם עושים זאת בכוונת מכוון, או שהסורים אחראים - זה נמצא תחת השליטה של הרוסים והם צריכים להפסיק את זה".
"חוק המואזין? אסור שניגרר למאבקים על רקע אתני"
על "חוק המואזין", שמעורר סערה גדולה בקרב הציבור הערבי בישראל, יש לריבלין דעה ברורה: "אנחנו מדינה רב-תרבותית. חוק המואזין, אם כוונתו היא למנוע הטרדה והפרעה לאזרחים, הוא חוק מיותר שכן קיימים חוקים כמו חוק הרעש וחוק ההטרדה. צריך לאכוף את חוק הרעש בכל מקום שבו המואזין מהווה מטרד. אם שכן למשל מרים פטיפון במסיבה בשעה 21:00 והילדים בדירה הסמוכה לא יכולים להירדם, באים אנשים ומתלוננים במשטרה. זו פשרה שקיימת בחיים משותפים בין אנשים, מבלי שצריך לגרור את עצמנו למאבקים שיכולים להיחשב גם בעיני העולם כולו וגם בעינינו להסדרים על רקע אתני או על רקע דתי.
"כשהייתי ילד, הגאווה של ירושלים הייתה שבו זמנית אנו שומעים את פעמוני הכנסיות, יחד עם קריאות המואזין, יחד עם התפילה העולה מבתי הכנסת והצפירה של יום שישי. חוק הרעש הוא חוק שחייבים להקפיד עליו לא ברמה של קונפליקט אתני. שמעתי שהמפלגות החרדיות התנגדו כי ראו בזה פגיעה בחופש הפולחן, אך לאחר שהבהירו להן שזה יהיה רק לעניין המואזין, הן נרגעו. החרדים אולי אמרו: אין לנו בעיה עם חוקים ובלבד שלא יפגעו בנו. הדבר הזה בא מיד לעולם כולו לכלל הבנה שהכנסת מקבלת חוק שמופנה רק כלפי המוסלמים".
"אנו צריכים להראות שאנו מתייחסים למדינה היהודית היחידה בעולם כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולהסביר לאנשי העולם שלמרות שאנו יהודים מאמינים וציונים נלהבים, אנו כרוב יכולים לקיים מדינה שהיא יהודית וגם דמוקרטית - לא רק ליהודים, אלא לכל תושביה. אם אתה עושה איזשהו חוק שמכוון כלפי דבר אחד - הוא דבר שלא יהיה טוב בעיני העולם, אלא אם אתה מצפצף על העולם. אם אתה מצפצף על העולם, אל תתפלא שהעולם מצפצף עליך".
"ההנהגה צריכה להוביל את העם - לא להיות מובלת על ידו"
כשריבלין נשאל אם הוא מודאג לקיומה של תקשורת חופשית בישראל, תשובתו נחרצת. "בלי כל ספק. ברגע שאתה בא ואומר שהתקשורת מסיתה או מתעללת או מנצלת את מעמדה על מנת לבוא ולהוריד שלטון נבחר, אתה יכול ליצור מצב שבו יבוא אדם ברחוב ויאמר לעיתונאי שהיה חייל בישראל ושדעותיו יכולות להיות לא מקובלות על רוב הציבור - ולאיים עליו. כשאתה אומר מילים כמו 'בוגד' ו'עוכר ישראל', וחוזר על עצמך, הדברים האלה בהחלט משפיעים".
"כיכר השוק של הארץ, המקום שבו הדמוקרטיה והמדינה באות לידי ביטוי בחופש דיבור מוחלט, הוא ברשתות החברתיות - ושם מי שמקפיד לומר את דבריו בקול רם יותר, נשמע יותר בבחינת קול המון כקול שדי. תפקידה של המערכת המנהיגה הוא להוביל את העם ולא להיות מובלת על ידו, שכן אחרת נבוא ונעשה בכל יום משאלים שיקבעו מה רוצה העם היום - הוא רוצה להרוג את האיש הזה, הוא רוצה לקדם את האיש הזה. אלו דברים הזויים.
"אסור בשום פנים ואופן שחופש דיבור ייהפך להסתה", מוסיף ריבלין, "אבל יש מרחק גדול שצריך גם איפוק רב מאנשים שחושבים שכל דבר הוא הסתה. חופש דיבור הוא היכולת שלך לשמוע דברים שאתה לא יכול לשמוע, שאתה לא רוצה לשמוע. אלו דברים שעד היום השכלנו כחברה דמוקרטית לקיים אותה. אנו נמצאים היום במצב שבו האיומים וה'קול המון כקול שדי' הוא מצב שגורר את הפוליטיקאים להאמין שהמצב הוא כזה. יש הרבה אנשים שחושבים ולא מביעים את דעתם בטוויטר או בפייסבוק".
האם במבוי הסתום מול הפלסטינים אתה רואה באבו מאזן פרטנר? מדוע לא נפגשת איתו כפי שרצית עם כניסתך לבית הנשיא?
"למרות הבנתם של רבים מהפלסטינים שייתכן שהאינטרס שלהם זה לחיות לצד ישראל ובשיתוף פעולה עם ישראל, עם גבולות פתוחים וכלכלות משותפות, יש ביניהם רבים, אולי מתוך מחשבה שאין להם מה להפסיד, שלא רואים בחמאס בעיה - כפי שראו אותו שנים רבות בצד הפלסטיני מאז ימי יאסר ערפאת - אלא רואים בו פתרון, וזה דבר שמרחיק כל אפשרות מאבו מאזן לבוא ולדבר ולהוביל את עמו לאיזושהי הבנה עם ישראל.
"החמאס אומר בצורה הכי ברורה שאין קיום למדינת ישראל. לכן, כשאבו מאזן שבוי בידי חמאס, יש קושי גדול שלו להגיע להסדר. אין לי בעיה בכלל להיפגש איתו. אם אבו מאזן מסרב ואפילו סירב ללחוץ לי יד באירופה כי הוא רואה בנושא הזה אמירה כמו 'אני מוכן להיפגש עם נשיא מדינת ישראל אבל לא מוכן להיפגש עם ראש מדינת ישראל' - זו אמירה שיכולה להביא לידי כפילות לא רצויה ביחסים שלנו עם הפלסטינים.
"לכן גם אם אבו מאזן לא מתכוון לזה, אם מפגש שלי איתו יכול להיראות כאילו אני מתריס כלפי ראש ממשלת ישראל, אני רואה בכך פגיעה באינטרס ישראלי מובהק".
לפנייה לכתב/ת 
