מחקר: כמה מילים ילד בגיל שנה וחצי צריך לומר
על פי ממצאים ראשונים ממחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב, עולה כי ילדים קטנים מבינים הרבה יותר מילים מאלו שהם אומרים. עד גיל שנתיים אוצר המילים של בנות גדול יותר ובגיל שנה וחצי ילד יודע לומר מעל 25 מילים. ומה זה אומר על הילד שלכם? החוקרות מסבירות
קרה לכם שפגשתם פעוט בגיל של הילד שלכם שמדבר הרבה יותר טוב ממנו? סביר להניח שאין סיבה לדאגה. במחקר רחב היקף הנערך בימים אלו בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, נמצאו הבדלים של יותר ממאה מילים בכמות המילים שילדים ישראלים דוברי עברית בני אותו גיל אומרים. לדוגמה, בגיל שנה וחצי היו ילדים עם התפתחות תקינה שאוצר המילים שלהם כלל 50 מילים וילדים עם אוצר מילים של 150-200 מילים.
יחד עם זאת, ידוע היום שיש ילדים שמציגים איחור במועד הופעת המילים הראשונות וחשוב מאוד לאתר אותם, כדי להחליט אם הם זקוקים לטיפול של קלינאית תקשורת או יסגרו את הפער גם ללא טיפול עד גיל שלוש. מחקרים שנערכו בארה"ב מצאו שכמחצית מהילדים שאוצר המילים שלהם בגיל שנתיים היה קטן מהמצופה ימצאו בגיל מאוחר יותר כילדים עם לקות שפה. עוד נמצא שהמחצית השנייה של הילדים, גם אלו שאינם מאובחנים עם לקויות שפה בגיל הגן יראו קשיי למידה בגיל בית הספר.
מבינים יותר ממה שהם אומרים
ממצאים ראשוניים של המחקר מראים שאם ילד דובר עברית (שאינו דו לשוני) בגיל שנה וחצי אומר 25 מילים או פחות, הוא מאחר בדיבור ורצוי להפנות את המשפחה לבדיקה מעמיקה אצל קלינאית תקשורת כדי להבין מה הסיבות לעיכוב. כמות המילים שילד אומר אינה המדד היחיד שיש לקחת בחשבון כאשר בודקים אם השפה שלו מתפתחת כמצופה. הבנה של מילים חשובה לא פחות.
מממצאי המחקר עולה כי אוצר המילים שילדים מבינים בין גיל שנה עד שלוש גדול מאוצר המילים שהם אומרים בכ-50-150 מילים. בנוסף, נמצא שכמות המילים שילדים מבינים גדלה בקצב מהיר יותר מכמות המילים שילדים אומרים, עד שאוצר המילים שהם מפיקים כולל כ-200 מילים.
כאשר ילדים יודעים כ-200 מילים שונות, הם מאטים את קצב הוספת המילים לאוצר המילים בהבנה ומשכללים את היכולת שלהם להגיד מילים שבעבר רק הבינו. כלומר, אם הילד שלכם בן שנה וחצי ומבין בערך 300 מילים, אך אומר רק כ-100 מילים, אל תלחצו. זה טבעי לחלוטין. בקרוב המערכות הקשורות להתפתחות השפה שלו יבשילו והוא יוכל יפטפט ללא הפסקה.
אולי יעניין אותך גם:
- אמא החליטה להיאבק בעייפות בדרך יצירתית
- הטעויות שמונעות מהילדים שלכם להיות עצמאיים
- 28 משפטים שכל ילד צריך לשמוע מהוריו
אוצר המילים של הבנות גדול יותר
כשלילדים יש אוצר מילים הכולל יותר מ-200 מילים קורה דבר נוסף: הם מתחילים להשתמש בפעלים. נמצא שבין 200 המילים הראשונות שילדים אומרים כמעט ואין פעלים. רק לאחר שאוצר המילים שהם מפיקים כולל יותר מ-200 מילים, הם מתחילים להשתמש גם בפעלים. נתון זה חשוב במיוחד היות ומחקרים מצביעים על כך שהשימוש בפעלים משקף את רמת השפה של ילדים הרבה יותר טוב מהידע של שמות לחפצים והוא מנבא את המשך התפתחות הדיבור טוב יותר מכל מדד אחר.
השאלה האם קיימים הבדלים בהתפתחות השפה בין בנים ובנות היא שאלה שנחקרת רבות. תוצאות ראשוניות של המחקר מצביעות על כך שאין הבדלים בין בנים ובנות בכמות המילים שהם מבינים. יחד עם זאת, בגיל שנה עד שנתיים, נמצא שאוצר המילים שבנות מפיקות גדול בהרבה מאוצר המילים שבנים אומרים. מעניין יהיה לבדוק האם קיימים הבדלים בין בנים ובנות בתוכן המילים שהם מבינים ואומרים. האם ישנן מילים נפוצות יותר בקרב בנים ומילים אחרות שנשמע יותר מבנות? על שאלה זו נצליח לענות בהמשך, כאשר מסד הנתונים שלנו יהיה גדול יותר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
עד היום אין בארץ מידע על הטווח התקין בהתפתחות השפה של ילדים וכיצד ניתן לקבוע כבר בגיל שנתיים האם מדובר בילד עם איחור שפה או ילד שקצב ההתקדמות שלו איטי אבל משביע רצון. רופאים יודעים מהו דירוג גובה הילד, כך גם לגבי המשקל והיקף הראש, אבל אין נורמות לדירוג אוצר המילים בהבנה ובהפקה. במחקר "מילים ראשונות" אנחנו פועלות כדי לסגור פער זה במידע ולספק לרופאים, אחיות טיפת חלב והורים כלי שיאפשר לקבוע מי הילדים שיש לעקוב אחר התפתחותם מקרוב כדי להחליט אם הם זקוקים לטיפול.
כ-1,000 הורים כבר מלאו את השאלון והשתתפו במחקר. בכוונתנו לאסוף נתונים מעוד אלפי הורים בישראל שמשתייכים לקבוצות מוצא שונות, למשפחות שונות ולתרבויות מגוונות. ככל שיהיו יותר נשאלים המידע שניתן לציבור יהיה מדויק יותר. בנוסף, לאחר שיאספו נתונים מאלפי משתתפים, ניתן יהיה להשוות את התפתחות העברית להתפתחות שפות אחרות ולענות על שאלות חשובות שקשורות להתפתחות השפה של פעוטות.
אם אתם הורים ישראלים דוברי עברית לילדים בני שנה עד שלוש היכנסו לאתר האינטרנט של מיזם מילים ראשונות ומלאו את השאלון.
הילה גנדלר שלו היא דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' אסתר דרומי היא קלינאית תקשורת מומחית בהתפתחות האדם, אקורד-תקשורת, שפה ודיבור.
לפנייה לכתב/ת 
