"הייתי מוציא דירות גג וגן ממחיר למשתכן"

"הייתי בוחר להוציא דירות גן ודירות גג מפרויקטים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן". כך אמר הערב (ג') ח"כ אלי כהן (כולנו), יו"ר ועדת הרפורמות להתחדשות עירונית בכנס לשכת שמאי המקרקעין באילת. כהן טען שזוגות צעירים יכולים להתחיל מדירת 2-3 חדרים, ולא חייבים לרכוש דירות גדולות יותר.

כותרות נוספות מכנס לשכת שמאי המקרקעין:

"קריסת אורתם סהר תשפיע על יוקר הדיור"

"מדד אחד - החלטה פוליטית אך לגיטימית"

"צריך להפסיק להבטיח ירידות במחירי הדיור"

אמירה זו נאמרת בצל הדיווחים לפיהם רוכשי דירות שזוכים בהגרלות מחיר למשתכן מגלים שבחלק מהפרויקטים נמכרות דירות גדולות במחירים שאינם מתאימים להם. ככל הנראה מאחר שהיזמים מנסים להגדיל את הרווח היזמי שלהם, אף שבמחינת מחיר למ"ר הם פועלים כשורה בהתאם לתנאי המכרז.

ח"כ אלי כהן (משמאל) ושר האוצר משה כחלון

את הדברים אמר כהן בראיון "אחד על אחד" עם כתב "ידיעות אחרונות" עופר פטרסבורג. לאחר מכן השתתף בפאנל בנושא התחדשות עירונית, שם תקף אותו ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, על רקע השאלה על מי מוטלת האחריות לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי. רחמים כעס כשכהן אמר כי הפתרון למצוקת הדיור הוא בתוכניות התחדשות עירונית שבאחריות הרשויות המקומיות והטיח בו: "פתרון בעיית הדיור מוטל על ממשלת ישראל ולא על ראשי הערים! אלי כהן, אתה מאוד רוצה, אבל זה לא יוצא".

הוא הוסיף: "כששאלו אותך מתי תהיה שר שיכון (בראיון שנערך מוקדם יותר - ה.צ) היית צריך לומר דבר אחד - שתהיה שר רק כשהמחירים יירדו. אתם מחפשים את המטבע מתחת לפנס. למה לאשר פינוי-בינוי 15 שנה? בגלל שטויות ופקידים הכל תקוע. על זה שימו דגש. יש אלפי יחידות דיור שאתם לא משחררים. היטל השבחה שאתם רבים עליו הוא הדבר היחיד שיכול לשפר את התשתיות, ואתה רוצה לפצות אותי ב-20 אלף שקל ליחידת דיור. אתה עושה צחוק!".

כהן לא נשאר חייב וענה לו: "אני רוצה להציע לך רחמים - הציניות שלך לא מקדמת את העיר שלך. ראשי הערים מטילים את האחריות על המדינה, אבל למה לכם לוקח כל כך הרבה זמן לאשר תוכניות אצלכם? זה לא צריך לקחת יותר משישה חודשים, למה שנה וחצי? ראש העיר הקודם הלך למינהל והפך שולחנות וקיבל מהמדינה 80 דונם קרקע משלימה כדי שתהיה צפיפות נמוכה".

ראש עיריית קריית אונו, ישראל גל, אמר: "אלי כהן, חבל לייצר אשליות שהמחירים יירדו. כל הבירוקרטיה תוקעת את המדינה. מדינת ישראל צריכה להעביר סמכויות ואחריות לראשי הערים ולרשויות האזוריות. רק כך יהיה אפשר לקדם את התוכניות מהר. שכל אחד יקדם תוכניות לפי האופי של העיר שלו וכך נגיע למלאי גדול יותר. בהתחדשות עירונית בנינו למעלה מ-1,000 יחידות דיור, שזו כמות גדולה ביחס לעיר. זה הוריד את המחירים? ממש לא. הם רק עלו ועלו".

בפאנל דיבר גם הבעלים של חברת הנדל"ן אילה אגם, ג'קי סוויסה. "ראשי הערים והממשלה צריכים להבין שלא כל היזמים והקבלנים הם נוכלים שרק רוצים להרוויח. ללא היזמים אין תמ"א 38 ואין פינוי בינוי. אבל אתם יודעים כמה זמן לוקח לקדם תוכניות כאלה? לא פחות מ-15 שנה. כל שינויי החקיקה – תמ"א 38 א' ו-ב' ו-ג' – הכל בחצי שנה, והיום החקיקה החדשה. הייתי היום אצל אחד ממנהלי מחלקות הרישוי המובילים. אפילו הוא כבר לא יודע כמה זכויות בנייה הוא יכול לתת מרוב שינויי החקיקה", אמר.

"מס ריבוי הנכסים - מהמסים הגרועים שנחקקו בישראל"

מוקדם יותר היום מתח עו"ד אברהם ללום, סגן יו"ר לשכת עורכי דין, ביקורת חריפה על תיקון 3 א' לתמ"א 38/2 (מסלול הריסה ובנייה) שאושר אתמול בקבינט הדיור של משרד האוצר. "התיקון יוצר חוסר ודאות מוחלט לתוכנית", אמר ללום, "הענקת כוח לרשויות המקומיות להשפיע על זכויות הבנייה יוצרת חוסר ודאות, כאשר ראש רשות מקומית יכול לשנות את המדיניות לאחר שהתקבלו החלטות אצל בעלי המקצוע, כגון עורכי דין שיצרו הסכם עם הדיירים".

אייל הוכמן, מנהל אגף התחדשות עירונית בחברת אזורים, חיזק את הדברים. "בגלל המצב האבסורדי בו הרשות יכולה לשנות את המדיניות בקלות, יזמים רבים החלו להסתכל לא רק על הכדאיות הכלכלית של העסקה, אלא גם אם העסקה מסוכנת ועלולה לא לצאת לפועל. לכן, אינני ממהר להיכנס לעסקאות בערים שנשענות על מסמכי מדיניות בלבד, ללא תוכנית מסודרת".

השמאית דניאלה פז, מנכ"לית ובעלי חברת פז כלכלה, טענה כי "התיקון לא יוביל לכדאיות כלכלית של מיזמי תמ"א 38 ביישובי הפריפריה, אנחנו עדיין רואים שההריסה והבנייה כלכלית יותר במרכז הארץ".

השמאי אסף גסטפרוינד טען שהרגולציה התכופה בשוק הנדל"ן עלולה לפגוע במשק הישראלי כולו. "צעדים שונים לא רק שלא הורידו את המחירים, אלא רק העלו אותם", אמר. "אולי המטרה היא לנסות ולעצור את הגאות במחירי הנדל"ן, אך לעתים קרובות מדי, בניסיון לשנות את כיוון הספינה, צעדים שונים של הממשלה והאוצר נראים לנו, השמאים, כמוזרים ואף לא רלוונטיים. דוגמא מובהקת לכך הייתה ההחלטה של שר האוצר להעלות את שיעורי מס הרכישה על דירה שנייה".

לדבריו, "צעד זה, לא רק שלא השיג את המטרה שלשמא הוא תוקן, אלא נהפוך הוא - הוא גרם רק לעליית מחירים. החשש הוא שריסון בלתי מבוקר של מחירי הנדל"ן, כפי שנעשה היום על ידי הממשלה, עלול לגרום לטלטלות ולפגיעה הפוכה בשוק הנדל"ן, בכלכלה החופשית, ואף בכלכלה הישראלית כולה. על הממשלה להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים".

עו"ד מאיר מזרחי תקף גם הוא רגולציה שמוביל שר האוצר, משה כחלון. "מס ריבוי נכסים הוא מהמסים הגרועים שנחקקו בישראל", אמר מזרחי. "החליטו להוריד את מחירי הדירות וקבעו מס חדש. זה המס היחיד על רכוש ועל משהו שכבר יש לך, והוא נחקק רטרואקטיבית. הוא גם מוטל על מי שאין לו רווח. גם אם יש לאדם דירה שלישית בירוחם, שהוא לא מצליח להשכיר, עדיין הוא צריך לשלם. למה? המס הזה עומד בניגוד לפסיקות עבר של בית המשפט".

הוא טען כי "בחוק יש גם דברים הזויים: קבעו שאם יש שני בני זוג שיש להם ארבע דירות הם יכולים לגור בנפרד, ואז זה לא נחשב לדירה שלישית. גאוני. הטילו מס חדש וקבעו שיש 50 אלף דירות כאלה. במקרה כזה הרווח למדינה הוא 900 מיליון שקל בשנה, ואז זה אולי מס שראוי לחוקק. אבל אם בודקים את המספרים, רואים ש-40 אלף מהדירות האלה הן דירות שאנשים יתנו כ'מתנה' לבני משפחה או פתרונות אחרים שהמדינה לא תוכל לעקוב אחריהם. גם הנוסחה לפיה מנוסח החוק היא הזויה ואין אחד שיכול באמת לחשב אותה. מי שקרא את החוק מבין את זה. אני מבטיח ארוחת בוקר זוגית למי שמבין את הנוסחה הזאת".