פניה למבקר: "מתווה הכותל פוגע בממצאים ארכיאולוגים נדירים מחורבן בית שני"
ועדת החינוך של הכנסת קראה למבקר המדינה לבדוק את טענותיהם של חוקרים בכירים, לפיהן רחבת התפילה הליברלית נבנתה בניגוד לחוק, תוך פגיעה בממצאים "בעלי חשיבות עליונה". רשות העתיקות, שאישרה את המתווה: "הקפדנו על איזון בין שמירה על העבר לצרכי הפיתוח לעתיד"
מאבק הארכיאולוגים נגד "מתווה הכותל" נושא פירות ראשונים: ועדת החינוך של הכנסת קוראת למבקר המדינה לבדוק כיצד התקבלה ההחלטה להקים רחבת תפילה נוספת באתר הקדוש, בגיבוי רשות העתיקות, וזאת בניגוד לעמדתם של בכירים בענף, לפיה המהלך יביא לפגיעה קשה בממצאים ארכיאולוגים נדירים וחשובים מחורבן בית שני.
בתום דיון סוער, בהשתתפות אנשי מקצוע בעלי-שם בתחום, הגיעה הוועדה למסקנה כי "העבודות לבניית הבמה הנוכחית ("עזרת ישראל", שעל בסיסה מתוכננת לקום רחבה לזרמים הליברלים – ק"נ) נעשו ללא היתרים מתאימים ובניגוד לחוק הארכיאולוגיה ולחוקי התכנון והבניה".
ועדת החינוך קבעה כי "כל בעלי המקצוע בענף הארכיאולוגיה הרלוונטיים לדיון מציגים את דעתם בדבר עוצמת הפגיעה והחרדה לגורלו של הגן הארכיאולוגי במקום", ובנוסף לפנייתה למבקר קראה גם לתנועות הרפורמים והקונסרבטיבים ול"נשות הכותל", המובילות את המהלך, לדחות מיוזמתן כל פתרון הכרוך בהפרה של חוק הארכיאולוגיה וחוקי הבניה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), כינס את הדיון בעקבות מכתב אזהרה ששלחה המועצה לארכיאולוגיה לראש הממשלה, שרת התרבות והספורט ומנכ"ל רשות העתיקות בעניין, ולבקשה של ד"ר איילת מזר לקיים ישיבה בנושא.
לטענתה, באתר "קשת רובינסון", הנמצא על המשכו הדרומי של הכותל המערבי המוכר, ושבו החליטה הממשלה להכשיר את הרחבה המתוכננת, נתגלו ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים ש"אין שני להם בעולם", כהגדרתה. "זהו המקום היחיד בו ניתן לראות את ההרס והחורבן של הבית השני", הסבירה ד"ר מזר.
רשות העתיקות הבהירה, בתגובה, שתפקידה הוא למצוא את האיזון הנכון בין שמירה על העבר ועל הערכים הארכיאולוגיים לבין מתן פתרון לצרכי הפיתוח של המדינה, ולכן הסכימה לבניית הרחבה הזמנית. מנכ"ל הרשות, ישראל חסון, הצהיר: "אין ולא תהיה פגיעה בממצאים הארכיאולוגיים".
ד"ר מזר השיבה: "מדובר באזור היחיד ממנו אנחנו יכולים לראות את הכותל במלוא הדרו ואת החורבן שהתרחש בימי בית שני. האתר בעל חשיבות עליונה ועלינו לתת לו את הכבוד הראוי לו ולא להסתירו באמצעות במה המיועדת לאירועים חברתיים".
לדבריה הצטרפו גם הארכיאולוג מאיר בן דב, שטען כי "המקום הזה חייב להישאר פתוח בלי שום בינוי מעליו, משום היותו חשוב ביותר", ופרופ' עמוס קלונר מהמועצה לארכיאולוגיה, שהבהיר: "החשיבות של האתר היא בגדר סופרלטיב שאין כדוגמתו בירושלים ובארץ ישראל כולה".
פרקליטו של בן דב, עו"ד גלעד קורינאלדי, חשף בדיון מכתב ששלח מנכ"ל רשות העתיקות חסון ימים ספורים לפני אישור המתווה למזכיר הממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, בו הזהיר כי המהלך "מבטל למעשה את פעילות הגן הארכיאולוגי". קורינאלדי הטיח בו: "נתתם יד לפגיעה באוצר הלאומי שהופקדתם על שמירתו", וקרא להקפיא את יישום ההחלטה עד לבירור העניין.
כאמור, הוועדה השתכנעה כי העבודות נעשו ללא היתרים מתאימים ובניגוד לחוקי הארכיאולוגיה, התכנון והבניה, וקראה למבקר המדינה לבדוק את הליך קבלת ההחלטות.
לפנייה לכתב/ת 
מנכ"ל רשות העתיקות ישראל חסון. "אין ולא תהיה פגיעה בארכיאולוגיה"
צילום: ג'ורג' גינסברג
עו"ד גלעד קורינאלדי. "להקפיא את המתווה עד לחקירת המחדל"
צילום: מלכה יום טוב
מומלצים
