ד"ר סוני ומיסטר ווימס / שר הטבעות
למה הכוכב של מכבי ת"א נראה טוב ביורוליג, אבל לא פוגע בליגה? מתי כדאי לו לזרוק? וגם: למה שיתוף הפעולה עם גאודלוק חייב להשתפר?
קשה לומר שהמיקום של נאור שרון ועידן זלמנסון אי־שם בתחתית העשירייה השביעית בדירוג הקלעים בליגת העל מפתיע מישהו. 6.6 נקודות לגארד מאילת ו־6.4 לסנטר של ראשל"צ הם מספרים צנועים, אך מכובדים בהתחשב במעמדם. אפילו הם לא האמינו שזה יספיק כדי להקדים ברשימה את סוני ווימס. כן, 71 שחקנים בליגה מפיקים יותר נקודות בממוצע למשחק מאחד משני הכוכבים הגדולים של מכבי ת"א.
המשחק ביום ראשון מול הפועל ירושלים הוא דוגמה מצוינת לקשיים שעוברים על האמריקני בליגה. השורה התחתונה (10 נקודות) אמנם טובה מהממוצע שלו בליגה (6.3), אבל יתר המספרים היו רעים מאוד: 4 מ־14 מהשדה, שלושה איבודים ושני גגות שחטף. בדקות שהיה על הפרקט, מכבי הייתה במינוס שש נקודות.
גם המאמן רמי הדר יודע שיש לו בעיות עם ווימס בליגה. "אלך עם סוני באש ובמים", אמר אחרי הניצחון, וסירב לחשוף מהן לדעתו הסיבות שהשחקן מתקשה דווקא בישראל: "יש לי את ההשערות שלי, לא אשתף אתכם".
הרקורד מוכיח כי בכל העונות הקודמות שלו באירופה ווימס התקשה לפתוח עונה כראוי בליגה. כשהיה בז'לגיריס, למשל, בשבעת משחקי הליגה הראשונים בליטא הוא קלע רק 8.8 נקודות. גם בצסק"א המספרים לא היו גבוהים. אבל בישראל הירידה דרסטית.
הבעיה בולטת עוד יותר על רקע המספרים של ווימס ביורוליג. כאן הכוכב מספק את הסחורה באופן יחסי. הוא אמנם סובל מירידה מסוימת לאורך השנים בתפוקה ההתקפית ביורוליג (ראו תרשים), אבל עדיין מדורג שני מבין הפורוורדים בנקודות (14.7) ובמדד האיכות (15.0). מצד שני, הוא סובל מחוסר יציבות משמעותי: הצלחות מול הטורקיות – 22 נקודות מול פנרבחצ'ה ו־23 נגד גלאטסראיי, לעומת שני משחקים עם 6 נקודות (ברצלונה וקאזאן).
מפת הדרכים לסל
סיבה אפשרית להבדלים הללו היא המתכונת החדשה של היורוליג. ייתכן שבגלל העומס הכבד, ווימס בן ה־30 מעדיף לשמור כוחות בליגה. הרי הוא הגיע לכאן כדי להחזיר את מכבי ת"א לצמרת היבשתית. אפשר לקבל את ההסבר הזה, אבל הוא בעייתי מאחר שווימס סובל מחוסר יציבות ביורוליג.
אבל חשוב יותר לנתח את הנושא מבחינה מקצועית. את הפערים האלו אפשר לראות היטב ב"מפת הזריקות" (shot chart) של ווימס בשתי המסגרות. הנתון הראשון שקופץ הוא האחוזים מחוץ לקשת: ווימס קלע רק ארבע שלשות בשישה משחקי ליגה. שלוש מהן היו במשחקו הראשון מול אילת, ואחריו החטיא 12 שלשות רצופות. עד כה הקליעה שלו מבחוץ עומדת על 20 אחוזים עלובים. ביורוליג, לעומת זאת, ווימס מפגיז ב־40 אחוז.
ייתכן שהסיבה להבדלים הללו נעוצה במיקום הזריקות. כל מאמן יגיד לכם שהמיקום הטוב ביותר לזרוק שלשה הוא מאמצע הקשת, שם יש לזורק מבט מצוין לסל ואפשרות לסדר את הרגליים באופן אופטימלי. באירופה, 60 אחוז מהשלשות שקלע ווימס וכמעט חצי מאלו שזרק הגיעו ממרכז הקשת. בליגה, לעומת זאת, ווימס זרק משם רק שתיים מ־20 שלשות.
הפערים ביכולות של ווימס בין אירופה לליגה באים לידי ביטוי משמעותי גם בצבע, משם מגיעות חצי מהזריקות שלו ביורוליג, ונקלעות באחוזים גבוהים מאוד (76 אחוז). בליגה, לעומת זאת, הצניחה אדירה. ווימס זורק הרבה פחות מטווחים קרובים לסל (רק 37 אחוז מסך הזריקות), ובעיקר מחטיא (43 אחוז בצבע בלבד).
הסבר אפשרי לתופעה הוא ההכנה שעושים מאמני ליגת העל כדי להגביל את ווימס. קבוצות ישראליות משקיעות הרבה כדי לעצור את החדירות שלו עם שמירות כפולות, עזרות מהירות וציפוף של הצבע. זה מאלץ אותו לקחת זריקות קשות, תחת לחץ. הוא אפילו לא סוחט שם עבירות (רק שלוש זריקות מהקו כל העונה בליגה). בנוסף, בניגוד לקצב הגבוה יחסית ביורוליג, קבוצות ישראליות שפוגשות את מכבי מנסות להאט את המשחק, ומונעות מווימס נקודות קלות במתפרצות. שנינו יחד? כל אחד לחוד!
כשבוחנים את הביצועים של ווימס בהשוואה לציפיות, צריך להתחשב בנקודה נוספת: הציוות שלו עם אנדרו גאודלוק. ווימס היה היהלום שבכתר בחזון "12 שחקני היורוליג" של דייויד פדרמן, וסיכם במכבי ת"א כבר באפריל. אבל אז הצטרף גאודלוק, והמשקל הסגולי של ווימס בתוכנית המשחק השתנה.
זו לא רק העובדה שמשחקיו הטובים ביותר ביורוליג היו כשגאודלוק לא היה במיטבו (גלאטסראיי), או לא היה בכלל (פנרבחצ'ה), אלא שינוי משמעותי באופן שבו הוא מתפקד על המגרש. ווימס, שהתחיל את הקריירה כסקורר מובהק, מוותר משנה לשנה על חלק מהזריקות. הוא עדיין פקטור חשוב מאוד בייצור נקודות, אבל במקביל הופך לסוג של מוביל־כדור/מנהל־משחק משני לצד הרכז. משחקן שמוסר בערך אסיסט אחד במשחק לפני חמש שנים, הוא השתדרג במכבי ת"א ל־4.0 אסיסטים ביורוליג ו־4.7 בליגת העל.
ועדיין, הקבוצתיות ההולכת וגדלה של ווימס לא באה לידי ביטוי בשיתוף הפעולה בינו לבין גאודלוק. מבדיקת כל האסיסטים שמסרו השניים העונה, בליגה ובאירופה, מתקבלת תמונה מדהימה: הם לא כל כך מוסרים אחד לשני. ווימס חילק העונה 22 אסיסטים במשחקי הליגה בהם גאודלוק שיחק – רק אחד מהם היה ל"מיני ממבה". הוא מסר 17 אסיסטים ביורוליג – שניים בלבד לגאודלוק. גם התמונה ההפוכה לא ורודה: גאודלוק חילק 34 אסיסטים בשתי המסגרות, מתוכם ארבעה בלבד לווימס (אפס בליגה).
כן, הם לא דורכים אחד על רגליו של השני, כמו ג'ורדן פרמאר וטיילור רוצ'סטי בעונה שעברה. הם גם הרבה יותר טובים משני הכוכבים המתרסקים. אבל גם הדר יודע שהוא חייב למצוא להם שפה משותפת על הפרקט. בסופו של דבר, מכבי ת"א רק תרוויח מזה.
רוצים לקרוא עוד ניתוחי כדורסל? היכנסו לדף הפייסבוק של ברק חקלאי .
לפנייה לכתב/ת 
