בין רווחה לממשלה: תקציב המדינה בראי החברה

בשיתוף קרן ברל כצנלסון

תקציב המדינה הוא מסמך אורך המורכב מסעיפים ותתי סעיפים המייצגים פעילויות שונות כשלכל אחת ניתן תקציב מסוים - יחד סעיפים אלו מסכמים את סך הוצאות הממשלה וכפועל יוצא מכך, גם מעידים על סדר העדיפויות שלה, בהתאם לחלוקת התקציב לפעילויות השונות.

שלושת המרכיבים העיקריים של התקציב הם: ההוצאות הממשלתיות - לטובת הפעלת המנגנונים הממשלתיים, כמו מערכת המשפט, יישום רגולציות, ביטחון ומשטרה ועוד. תשלומי העברה - סכומים המוקצבים להעברה לאוכלוסיות נזקקות. השקעות הממשלה - בפיתוח תשתיות שונות על מנת להגדיל את הפעילות הכלכלית של המשק.

עד לשנת 2009 הוגש התקציב לאישור מדי שנה, מאז מוגש התקציב לאישור מדי שנתיים והוא פתוח בפני הציבור (באתר משרד האוצר). השנה, למשל, נכתב באתר משרד האוצר כי "הצעת התקציב ודברי ההסבר יכללו השנה מספר שינויים: חלוקה שונה של תחומי ההוצאה העיקריים של הממשלה, כך שהם ישקפו באופן ברור ואחיד יותר את התפלגות הוצאות הממשלה; ביאורים לגבי ניהול הסיכונים הקיים בתקציב המדינה; ניתוח מגדרי של הצעת התקציב; וניתוח מפורט של ההנחות ושל ניהול הסיכונים הקשורים לבניית תחזיות הצמיחה והכנסות המדינה."

הוויכוחים רבים סביב התקציב נעים, בעיקר בשנים האחרונות, סביב סעיפי ההוצאות הממשלתיות ותשלומי ההעברה - יש שאומרים שהוצאות הממשלה מוגזמות ותשלומי ההעברה, כלומר התקציב החברתי, נמוכים מדי וממשיכים לקיים את מעגל העוני. בעוד שאחרים טוענים שההפך הוא הנכון, ומטרת התקציב המדיני הוא להיות חברתי.

בכנס "חוצה ישראל" שנערך השבוע (ג') - שמטרתו בחינה של היזמות חברתית בישראל של 2016 לרבות מצבן של מחאות חברתיות וכן פועלם של פעילות ופעילים חברתיים באקלים הנוכחי - עסק המושב המרכזי בשאלה "תקציב המדינה 2017-18: האם התקציב הוא חברתי". בין המשתתפים היו: ח"כ נורית קורן, ח"כ עיסאווי פריג', רן מלמד סמנכ"ל ידיד, ובהנחייתה של יעל ארן, יו"ר הוועדה הרעיונית, חברת דירקטוריון קרן ברל כצנלסון.

כנס "חוצה ישראל: (מימין) יעל ארן, ח"כ נורית קורן, ח"כ עיסאווי פריג', רן מלמד(צילום שי פיירשטיין)

חברת הכנסת נורית קורן, מטעם הליכוד, אמרה: "אני מברכת על התקציב החברתי אשר יחזק את השכבות החלשות ויצמצם פערים בחברה, תוך שמירה על עוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל."

אין בשורות חדשות בתקציב

מנגד אמר ח"כ עיסאווי פריג', מטעם מרצ, כי "הצעת התקציב היא חסרת בשורה, לא יותר מעוד מאותו הדבר. עוד מאותם סדרי עדיפויות מעוותים שמבוססים על שפיכת תקציבים למימון הנתנחלויות ולתקציב ביטחון מנופח, שפרשת הצוללות המחישה לכולנו עד כמה הוא מהווה בסיס לשחיתות ולשימון מקורבים.

"התקציב הזה כמו קודמיו מתעלם כמעט לחלוטין מהצורך בסגירת פערים בחברה הישראלית, מהצורך בהשקעה אמיתית בחברה הערבית שנשארה מאחור בעקבות 69 שנות הזנחה. הממשלה הזו איבדה את הבושה, כשהא נמנעת אפילו מיצירת מראית עין של חתירה לשוויון. כל זאת מלמד על תקציב חסר מעוף וזה עוד לפני שעוסקים בנזקים האדירים הנובעים מהיותו תקציב דו שנתי."

ערן חרמוני, ראש המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, הוסיף כי "הכסף לא מחלחל מטה, וכך הפערים מתעצמים. אי השוויון הגובר מייצר חברה פגיעה וחולה. הוא תעודת עניות למדינה כולה. כתם על החזון הציוני ופגיעה ממשית בביטחון הלאומי.

"הניסיון לזרוע פחד ולייצר ניגוד אינטרסים בין פריחה כלכלית ושוק תוסס לבין חברה צודקת וצמצום פערים חברתיים - נועד כדי להלבין את אי הצדק. לתת לגיטימציה להתעשרות ההולכת וגוברת של מעטים על חשבון רבים וטובים. התקציב החדש הוא עוד מאותו דבר. אכזבה נוספת מיני רבות. תקציב מדינה שיהיה עם צעדים שונים ברמה האסטרטגית - יהיה בשורה בין השינויים הדרושים ביטול חוק ההסדרים; העלאת קצבאות העוני לשכר מינימום; מס ירושה; חוק יסוד זכויות חברתיות ובעיקר לקיחת אחריות אמתית של המדינה למשבר הדיור."

חברתי או מדיני? פאנל תקציב המדינה(צילום שי פיירשטיין)

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", סיכם ואמר כי "התקציב המובא לשולחנה של הכנסת הוא תקציב מרובה רפורמות. בצד הרצון לעודד תחרות ולהכניס שחקנים חדשים לתחום בתחומים שונים מאספקת גז ועד מתן אשראי, אין לצערי עדיין הבטחה למחיר נמוך.

"בנוסף לכך, לצערי הרב בתקציב הנוכחי אין בשורה ממשית בהגדלה תקציבית לרכישת דיור ציבורי, בהרחבת התקציב לנושא הבטחון התזונתי, לסיוע בהסרת חסמים לתעסוקה לאמהות חד הוריות ואוכלוסיות מעוטות הכנסה נוספות וכן רפורמה רחבת היקף הנדרשת במוסד לביטוח לאומי.

"אני מקווה שבמהלך השבועות הקרובים נצליח לשכנע את חברי הכנסת והשרים להכניס שינויים בספר התקציב ברוח עקרונות הצדק החברתי והכלכלי ומחוייבותה של המדינה לדאוג לזכויותיהם החברתיות והכלכליות של אזרחיה."

בשיתוף קרן ברל כצנלסון