המכשיר שמאפשר לשמור על רמות הסוכר בדם

בשיתוף מדטרוניק

קארן טל בת ה-40 מרעננה חלתה בסוכרת מסוג 1 כשהייתה בת 6. "אף אחד לא הכיר אז את המחלה, והמשפחה שלי הסתירה את זה מכל העולם, מה גם שקראו לי 'מסוממת' בגלל הזריקות שנאלצתי להשתמש בהן.

"ככה עד גיל 23, אז התחילו סיבוכי המחלה. לא הייתי מאוזנת, היו לי התקפים או של סוכר נמוך או של סוכר גבוה, כי לא שמרתי על עצמי. פשוט זלזלתי. זה קשה, זה קשה לדקור את עצמך כל הזמן, זה גם מאוד מייאש", היא מספרת בגילוי לב.

ואז לדבריה, הגיע המפנה. "כשהודעתי לרופאה שלי שאני מתכוונת להיכנס להריון, נודע לי שאני זכאית לקבל מד ניטור רציף, שיעזור לי להיות מאוזנת. אבל לאחר שההריון הסתיים, לקחו לי אותו.

"אבל אני זקוקה לו, אני לא רוצה להגיע לסיבוכים האלה שוב. אני לא רוצה לאבד את החיים שלי למחלה, אני רוצה להיות אמא וגם סבתא. אני רוצה לחיות", היא אומרת.

קארן טל. רוצה להיות אמא וסבתא

"מד הניטור שומר לי על החיים"

גם פזית עזרי, בת ה-50 מקיבוץ נען מרגישה שחייה השתנו לאחר שמד הניטור הרציף הפך להיות חלק מהחיים שלה. "לפני חצי שנה בעלי נסע לחודש לקנדה ואני נתתי לו הבטחה שאני לא מורידה את מד הניטור ממני. זה שומר על החיים שלי".

היא חלתה בגיל 34, כשלפתע הרגישה צימאון עצום במשך שעות רבות ביום. "כשגילו לי את הסוכרת, לקח זמן עד שהצליחו לאבחן מה זה. די מהר הבנתי שזה לא סוף העולם ושזו מחלה שאפשר לחיות איתה, רק חייבים לשמור על איזון.

"מד הניטור נמצא בבטן, על יד המשאבה והוא פשוט משדר כל הזמן נתונים למשאבה, שומר עליי ומציל אותי. אני חושבת שהרפואה היום צריכה להיות במנע, למנוע מאיתנו להגיע למצבים קשים".

פזית עזרי. מד הניטור שומר על החיים שלי

לעקוב אחר השינויים בערכי הגלוקוז

בשנת 2000 הוכנס לראשונה לשימוש קליני מד גלוקוז (סוכר) רציף ושינה באופן מהותי את התפיסה הטיפולית במחלת הסוכרת.

האפשרות לראות את ערכי הגלוקוז באופן רציף הדהים את המטפלים והמטופלים, בכך שבין שתי מדידות גלוקוז שנעשות במרווח זמנים, קיימת שונות אדירה בערכים, כלומר בין שתי בדיקות גלוקוז ייתכן והערכים יהיו דומים אחד לשני אך כפי שמשתקף ברוב המקרים, הערכים שונים זה מזה וישנן עליות וירידות בערכי הגלוקוז.

פרופ'  אוהד כהן, מסביר כי עיקר ההפתעה הייתה בריבוי המקרים של ערכי גלוקוז נמוכים (היפוגליקמיה) שהמטופלים לא היו מודעים אליהם. מידע זה גרם לשינויים בטיפול, שינויים המבוססים על פענוח ערכי הגלוקוז מהרישומים בדיעבד.

שלב נוסף בהתפתחות הטכנולוגיה היה בשנת 2005 עם היכולת לקרוא את הערכים בזמן אמת (REAL TIME ). "היכולת לקרוא ערכי גלוקוז בזמן אמת תוך עדכון הערכים כל 5 דקות מאפשר התייחסות ותיקון האיזון באופן מיידי בהתאם לערך הגלוקוז באותו הרגע ובנוסף להתייחס גם על פי מגמת ערכי הגלוקוז.

"ברור לכל, כי ערך גלוקוז במגמת עלייה ידרוש טיפול אחר מאשר אותו הערך במגמת ירידה. המעקב הרציף מאפשר הפעלת התרעות גם בלילה כשהמטופלים ישנים ובכך לספק רובד הגנה נוסף".

צפו בסיפוריהן:

הוראות אוטומטיות לאיזון הסוכר

פרופ' כהן אומר כי השלב הבא היה השלב שלו ייחלו מטופלים ומטפלים במשך שנים - הוראות אוטומטיות להזלפת אינסולין המבוססות על הקריאה הרציפה. עם השיפור בדיוק הסנסורים, נתוני המדידות הרציפות מזינים אלגוריתמים אוטומטיים המורים למשאבה להפעיל התרעות שונות מעבר לערכים נמוכים או גבוהים.

"אם למשל מטופל שכח להזריק אינסולין לפני האוכל - המשאבה בעזרת מד הסוכר תזהה קצב עלייה מהיר וחריג של גלוקוז ותתריע מבעוד מאוד על הזריקה שלא ניתנה עוד טרם הגעה לערכים גבוהים.

"כיום, משאבות חכמות, המחוברות למד ניטור רציף, משתמשות בטכנולוגיה ה-SMART GUARD ומזהות מגמת ירידת ערכי גלוקוז עוד בטרם הגעה לערכים נמוכים ומפסיקות אוטומטית את הזלפת האינסולין.

"בהמשך, כאשר המגמה מתחלפת וערכי הגלוקוז משנים מגמה המשאבות חוזרות להזליף אינסולין, ללא הטרדת המטופל ובאופן אוטומטי. התוצאה היא מניעה כמעט מוחלטת של אירועי היפוגליקמיות ביום ובלילה".

וקפיצות הדרך הטכנולוגיות לא נעצרות:  פרופ' כהן אומר כי לאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני ( FDA ) לשווק משאבת אינסולין המשתמשת בנתוני מד הגלוקוז הרציף - לא רק להפסקת הזלפת אינסולין למניעת היפוגליקמיה אלא גם הגברת הזלפת אינסולין בעליית גלוקוז - שהוא בעל דימיון ל"לבלב מלאכותי" שהיה רק לפני כעשור בגדר חלום בלבד.

עם קישור ל"ענן" האינפורמציה עשויה להגיע למערכות בינה מלאכותית (כמו WATSON HEALTH/IBM) ולהנחות את המטופל עם תובנות לגבי העתיד. לדוגמא: המערכת תתריע על סמך ניתוח נתונים מרובים בנוסף למד הגלוקוז הרציף, כי ההתנהגות של המטופל כעת עשויה להוביל לאירוע של ערכים גבוהים בעוד 4 שעות ועל כן רצוי שיאכל פרי ולא פיצה עכשיו.

או למשל בעוד מספר שעות יש סיכוי של כ-85% שיסבול מירידת גלוקוז חריפה ועל כן עליו לנקוט באמצעי זהירות. טכנולוגיות עתידיות אלה יתבססו על מד הניטור הרציף הקיים היום.

"ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שמביאה טכנולוגיית מד הניטור הרציף מזכירה מעט את השינוי שהביא המעבר מבדיקות הגלוקוז בשתן למכשיר הבדיקה בדקירה מהאצבע לפני כשלושה עשורים.

"כמו אז, כן היום, יש צורך בהסברת הטכנולוגיה וחשיבותה המובנת מאליה וכולנו תקווה כי הטכנולוגיה תונגש למטופלים הזקוקים לה היום ואשר יוכלו להשתמש בה לשיפור איזונם וגם לשיפור באיכות חייהם", הוא מסכם.

בשיתוף מדטרוניק