החברה שמצליחה להציל את המים האבודים

ישראל מצטיינת בטכנולוגיות בתחום המים ואחד התחומים החמים הוא כיצד מאבדים פחות מים. בעבר כדי לתקן נזילות ודליפות בצנרת העירונית היה צריך לעשות סקר בין התושבים, לחפור בנקודות רבות ברחובות כדי לנסות ולמצוא את מקור הדליפה - ובעיקר לקוות שהפעם הנזילה תימצא מהר. חברת אקווריוס ספקטרום פיתחה מוצר שיכול לחסוך את החיפושים ברחבי העיר ולספק את המיקום המדויק של הנזילה בקלות.

דוד סולומון, יזם, מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות באקווריוס ספקטרום מספר כי החברה נולדה במקרה, כמו הרבה דברים בחיים. "במהלך ניסיון לגייס כספים לחברת סטארט-אפ בתחום הרפואי, קיבלתי הצעה מחממת כינרות להקים סטארט-אפ בתחום המים. בתוך כך, לקחנו את הרעיון של רפואה מרחוק (TELEMEDICINE) לתחום המים ומכאן נולד הרעיון לפתח מערכת לניטור מרחוק של צנרת מים, שתתריע באופן אוטומטי על פרצי מים ותחזה את מצב הצנרת".

החברה זכתה לליווי צמוד של מכון היצוא. גל ג'וס, מנהלת ענף המים במכון היצוא מספרת כי אקווריוס ספקטרום זו חברה שהמכון מלווה אותה משלב הסיד. "זו חברת סטארט-אפ ואחת מהראשונות שפועלות בתחום של איתור נזילות ואיבוד מים. לשמחתנו השנה אחרי שכבר קיבלו כמה פרסים, הם נבחרו להיות חלק מ-100 חברות הקלינטק העולמיות שצריך לשים אליהן לב ולעקוב אחר התפתחותן".

ג'וס מציינת כי ישראל נמצאת ברמות הנמוכות ביותר בעולם בתחום איבוד המים, בין 3.5% ל-10%. "שניים לנו הם הספרדים בסביבות 17%-18%. בריו דה ז'נרו כבר קופצים ל-60%. לונדון סובלת למשל מתשתיות ישנות שחלקן אפילו משנת 1800, ולכן יש שם בעיות קשות של איבוד מים, קרוב ל-40%". לדבריה, איבוד מים יכול לקרות מסיבות של תשתית ישנה כאמור, או לא מספיק מטופלת, או מסיבות של גניבת מים. "אנשים פרטיים ניגשים לצנרת מים ראשית או ציבורית על ידי קדיחת חור באותו צינור, או התקנת מעקפים כדי להוביל מים אליהם, או אפילו חיבור לצינור כיבוי אש. זהו צינור תשתית מוניציפאלי ולא אמור לשמש אותך לצרכים פרטיים ולכן כל נגיעה בצינור היא בבחינת גניבת מים".  

האפליקציה בודקת את צינור הכיבוי(באדיבות אקווריוס ספקטרום )

יודעים לאתר נזילה ומהר

"המערכת עצמה היא שילוב של חומרה ותוכנה, סנסוריים אקוסטיים שמותקנים על כל הצנרת העירונית", מסביר עודד פרוכטמן, מנכ"ל החברה אודות הפיתוח הייחודי. "סנסוריים אקוסטיים הם מכשירים שמודדים את הוויברציות שיש על הצנרת. כל הסנסורים מודדים את הוויברציות פעם אחת בלילה כל יום כששקט, שולחים את הדגימה לשרת שלנו בענן ושם מתבצע תהליך של קורלציה, אלגוריתם מתמטי שמזהה דפוסים וכך ניתן לחשב איפה הנזילה. כל הסנסורים מסונכרנים ועל בסיס החומר של הצנרת, בין אם זה מתכת, בטון, פלסטיק ו-PVC, אנחנו יודעים לחשב איפה המיקום המדויק של מקום הרעש. זה יכולה להיות נזילה, שעון מים תקול, צינור כיבוי אש שהתקלקל ועוד".

פרוכטמן מוסיף כי הטכנולוגיה משדרת את המידע בצורה סלולרית. "בכל סנסור יש כרטיס סים שמשדר את המידע וזה נותן לנו יתרון גדול כי אפשר להעביר כמות מידע גדולה שעוברת לשרת שלנו בענן ששם כל הניתוח מתבצע. הלקוח, תאגיד המים שמקבל מאיתנו גישה לשרת שלנו, מקבל את הנתונים על מפה ואת הנקודות המדויקות של איפה הנזילות נמצאות.  הדיוק הוא ברמת המטרים. אם פעם היית צריך לחפור רחוב שלם בשביל לתקן נזילה, אנחנו מסמנים לתאגיד איפה בדיוק המיקום.

"נתונים נוספים שאנחנו יכולים לספק הם היקף הנזילה, כמה מטרים היא מהסנסור, מה הכתובת המדויקת, כמה מים מאבד כתוצאה מהנזילה. התאגיד יכול לנהל את כל הטיפול בנזילה, יכול לשלוח התראות דרך האפליקציות לקבלנים שמתקנים את הנזילות. כל התיעוד נשמר במערכת. ברגע שהיא פרוסה על עיר, כעבור כמה חודשים אנו יכולים לתת הערכה של מצב הצנרת, לנטר את איכות הצנרת, מה צריך להחליף. להחליף ק"מ צנרת זה מאוד יקר, מייל אחד בארה"ב של צנרת עולה מיליון דולר. אם אין לך את המידע, אתה מחליף את הצנרת הישנה יותר. אך לפעמים הישנה היא דווקא טובה יותר והחדשות מתפרקות יותר מהר. יש פה חיסכון נוסף של תעדוף עבודה".

(באדיבות אקווריוס ספקטרום )

חיישן מותקן בירושלים בשיתוף תאגיד "הגיחון"(באדיבות אקווריוס ספקטרום )

אחראית השיווק בחברה, סיגלית תמרי, מספרת כי בעצם המערכת של אקווריוס הופכת את הצנרת התת קרקעית לגלויה באמצעות היכולת להעביר את כל המידע לרשת בזמן אמת. "חידוש נוסף של החברה זו מערכת המובייל שלנו. אנו הראשונים בעולם שפיתחנו את היכולת ללכת עם הסמארטפון בשטח ולקבל מידע במקום, בין אם זיהית משהו בהתראות של המערכת כדי לאמת את נקודת החפירה לתיקון התקלה, ובין אם כי מסיבות תקציביות לא פורסם מערכת שלמה ואתה ניגש למיקום כמו שעשו פעם סקר נזילות אבל עם ציוד הרבה יותר מתקדם. זה תיק קטן שאיתו ניתן ללכת לבדיקות בשטח".

פרוכטמן מוסיף: "המוצר הנייד משנה את חוקי המשחק בתחום איתור נזילות. עד היום במוצרים מתחרים היית צריך לבוא עם טנדר מלא בציוד שצריך לפרוס בשטח. היה לוקח חצי יום עבודה שאנו עושים היום ב-5 דקות. כשאנו מציגים את זה בעולם הפידבק הוא מדהים".

החברה הוקמה ב-2009 וב-2014 התחילה לשווק את המוצר בארץ. פרוכטמן מציין כי החברה פעלה עד 2016 בפרויקטים בישראל ומ-2016 הם מתמקדים במטרה לפרוץ לשוק האמריקאי האירופי ובשנה הבאה מכוונים לשוק הסיני.

פרוכטמן: "ננסה לפרוץ לשוק הסיני"

איפה אתם פועלים בישראל?

"התחלנו בנתניה, תאגיד המים של מי נתניה היה הלקוח הראשון ואחר כך המשכנו לפרויקט גדול במונחים עולמיים, בירושלים, בשיתוף פעולה עם תאגיד "הגיחון". רישתנו כמעט את כל ירושלים, כרגע מרושתים שם 750 ק"מ וזה יגדל גם למזרח העיר עד למחצית 2017. יהיו לנו קרוב ל-3,000 סנסורים שפרוסים בכל ירושלים. במחקר שארך 5 שנים בירושלים, גילינו שהורדנו את כמות המים שהולכים לאיבוד ב-19%. גם כרמיאל ותאגיד אלעין בגליל ומודיעין מרושתות. אחרי שסיימנו את הפריסה בכל המקומות הללו הבנו שהטכנולוגיה בשלה".

ומה הלאה, לאן אתם מכוונים?

"אנחנו פועלים חזק בשנה האחרונה בארה"ב ואירופה, בין היתר הודות לתרומתו הרבה של המנכ"ל הקודם, זאב אפרת. יש לנו 10 התקנות בארה"ב, עוד 6 התקנות באירופה. וושינגטון די סי, עוד שבועיים יהיה מותקן בלוס אנג'לס, ניו ג'רזי, דאלאס. באירופה אנחנו בפורטוגל, אנגליה, צרפת ועוד".

בשיתוף מכון היצוא