סנט לואיס: הקהילה היהודית שלא שמעתם עליה

עם תום מבצע צוק איתן – במהלכו נפצעו למעלה מאלף חיילים – הופיעה בעיר סנט לואיס שבארה"ב קבוצת חיילים פגועים, שנשלחה על ידי משרד הביטחון הישראלי. הם הגיעו כדי לעבור טיפולים מורכבים, במרכזים הרפואיים המובילים בעולם הפועלים במקום. את הצעירים הישראלים, הנבוכים והכואבים, קיבלה בזרועות פתוחות הקהילה היהודית במקום, כשהיא תומכת ומסייעת להם בדיוק כמו לעוד מאות יהודים שהגיעו לעיר למטרה דומה. המפגש הזה הוא סיפורה של קהילה עלומת שם שמפעילה במשך שנים מיזם פילנתרופי מרהיב, בעיר שמרבית הישראלים כלל לא מכירים, ומסתבר שאף לא ביקרו בה.

בית הכנסת "יאנג יזרעל"(צילום: אליעזר היון)

בסנט לואיס קיימים רופאים הנחשבים לבעלי מומחיות עולמית בתחומים. שמות של מגה-סטארים בעולם הרפואה כמו ד"ר פארק, ד"ר מקינן וד"ר זילבר, עובדים בבתי החולים הרבים הפזורים בעיר, ומטפלים בפציינטים המגיעים מכל רחבי העולם. במסדרונות אפשר לפגוש מתרגמים מקצועיים לשפות ערבית, סינית, רוסית וכו'. גם אנחנו, רעייתי ואני, הגענו למקום למטרה דומה. קצת אחרי שמיכאל, בנינו בן ה-5 נולד, אובחנו אצלו – באמצעות צילום אולטרא סאונד פשוט –צ'יסטות מרובות במח, שהובילו בהמשך לפרוגנוזה הבלתי קלה המוכרת בשם 'שיתוק מוחין' או 'סי פי'. מיכאל נפגע מנטלית ומוטורית, ועד גיל חמש התקשה לצעוד אף צעדים בודדים באמצעות הליכון טיפולי. בתום בירור מעמיק, עלה כי בסנט לואיס הרחוקה עובד רופא בשם ד"ר פארק שבניתוח מורכב - במהלכו הוא מנטר עצבים פגועים מעמוד השדרה ומנתק אותם – עשוי להתרחש שיפור משמעותי אצל מיכאל. ההחלטה הבלתי נמנעת היתה לארוז את הילדים ולטוס לסנט לואיס, לניתוח ושיקום ארוך טווח.

נשמע מורכב? נשמע נכון. נחיתה בעיר זרה, עם רקע של קשיי שפה, מנטאליות דיכוטומית לזו שבישראל, מונחים רפואיים, אוכל כשר, לינה, שבת, תרופות, מה עושים? לחששות הללו, כמו בסיפורי אגדות היה סוף טוב. טוב מדי. היהודים בסנט-לואיס מתנהגים כמו מלאכים שנחתו בטעות על כוכב הלכת המריר וקשה היום שלנו. הם רכשו בסיוע הזוג היהודי הנדיב – מיכאל וקרול שטיינברג - בית מפואר, בו הם משכנים את המשפחות חינם אין כסף. הבית מרוהט בפאר, ועמוס במאכלים משקאות, תקשורת ואפילו תרופות.

פה זה לא נגמר, ועד הקהילה בראשותו של יהודי בשם הרב צבי זוריבין, וחברים וחברות נוספים הכוללים את הקהילות השונות בעיר, מכינים למשפחות ארוחות בשריות חמות וכשרות מדי יום המובאות הישר אל הבית, כשבמקביל הם משגרים סעודות אל בית החולים, ומלווים את החולים כמו בני משפחה. בקבוצת הווטסאפ של חברי הקהילה ניתן למצוא את השאלות הבאות: מי פנוי מחר לתרגום ב- children's hospital בשעה 7 לניתוח לזוג מישראל? האם יש בוסטר לילד פנוי לשבועיים הקרובים? מי יכול להמתין למזוודות של בני זוג שהפסידו את הטיסה שלהם אך המזוודות כבר נשלחו?

מה מוביל אתכם לפעול כך?

"אני חושב שראשית כל זה נותן לי פרספקטיבה לחיים, להבין שלא הכל מובן מאליו", מסביר אריק לוי, ישראלי לשעבר הנשוי למקומית ומכונה מאחורי גבו בשם 'אריק חסד', "זה גם ממלא אותי, אני זוכר שהבאתי פעם אחת לאם שהיתה כאן לבד אוכל ומקרר קטן לבית החולים, ובדרך חזרה בכיתי כמו ילד, התמכרתי לזה".

הרב זוריבין, המכהן בתפקיד ראש הוועד של כלל הקהילות היהודיות בסנט לואיס לא מבין את השאלה: "יש ליהודים ערבות הדדית בסיסית, כולם דואגים לכולם, זה אפילו לא קשור לדת. אנשים מגיעים לכאן לטיפולים קשים, מלאי חרדות, ואנחנו מרגישים שזו המחויבות שלנו להקל עליהם, להמעיט מהצרה שניחתה עליהם".

המטופלים מגיעים מכל קצוות הקשת הדתית והבלתי דתית בעולם: "ליהודי שמגיע כאן יש עם מי לדבר, אחר כך הוא יכול לבחור באיזו קהילה הוא יתפלל בשבת: אורתודוכסים, רפורמים, או קונסרבטיבים, זה לא מעניין אותנו".

בית הכנסת אגודת ישראל(צילום: אליעזר היון)

עם השנים הפכה הקהילה למתורגלת בהכנסת אורחים ונשות הקהילה אחראיות על מוסדות אלטרואיסטים קהילתיים וחוץ קהילתיים כמו 'ביקור חולים': "גם אנשים לא דתיים שמגיעים לכאן שמחים לקשר עם הקהילה, קשה מאוד להיות תקוע במלון במקום זר ומנוכר, היה פה אבא שפחד להזמין כוס קפה לבד", מסביר הרב זורייבין. לוי טוען כי אחרי שנים בהן טענו קרוביו כי אין לו תחביבים, הוא הגיע למסקנה כי הוא מצא את ההובי שלו ש"ממלא לו את הנשמה".

שאלות בסעודה שלישית

בסנט לואיס גרים כ-60 אלף יהודים, אם כי רבים מהם אינם דתיים. כ-40 אלף הינם רפורמים או קוסרבטיביים, 600 משפחות שומרות שבת, והיתר אינם משויכים לזרם כל שהוא. לרפורמים עשרה בתי כנסת וכך גם לקונסרבטיביים, לקהילה האורתודוכסית שבעה בתי כנסת, שלשה מהם ראויים לציון. בית הכנסת 'יו-סיטי שול', הינו מבנה יפהפה מבפנים ומבחוץ המאחד בתוכו שלשה בתי כנסת שנבנו כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת. לבית הכנסת רב כריזמטי צעיר בשם הרב טנדלר שהצליח למלא את המקום בצעירים רבים כשהוא מפעיל ביחד עם אשתו מגוון פעילויות, חלקם מוכרות פחות בארץ כמו 'מנין למתחילים' בבוקר שבת. במהלך המפגש מקבלים הצעירים הסבר על תפילת השבת, על טקסטים מתוך התפילה, ומתאחדים עם הקהילה המרכזית לתפילת מוסף.

סעודה שלישית נערכת אמנם בבית הכנסת כמו בקהילות רבות נוספות, רק שבסעודה הזו משתתפים גם נשות הקהילה שיושבות ליד בעליהן למפגש טעון הווי יהודי ושירה. במהלך הסעודה מעלה הרב שאלה אתית-יהודית מאתגרת, וכלל הנאספים מנסים את כוחם בפתרון הדילמה לאור המקורות היהודים, אך גם האמריקנים ואפילו היוונים.

בית החולים פינה(צילום: אליעזר היון)

שני בתי כנסת נוספים מזכירים את הזרמים שקיימים בישראל והם מכונים בשמות 'יאנג יזרעל', ו'אגודת ישראל'. כפי שניתן לנחש, יאנג יזרעל הינו בית כנסת ציוני, מודרני, וליברלי יותר מרעהו בעל האוריינטציה החרדית. רב הקהילה בוגר מכון לב, ובתפילות השבת מקפידים לברך את חיילי צה"ל ולקרא בחרדת קודש את 'צור ישראל וגואלו'.

למרות זאת, ישראלי ששהה לצידי בבית הכנסת לחש לי במרירות: "אם באמריקה כל כך אוהבים את ישראל ואת צה"ל, מדוע הם אינם עולים או מצטרפים לשירות בצבא?". יאנג יזרעל הינה קהילה המגובשת כבר כ-60 שנים, אך לפני כ-30 שנים בחרו יהודים בקהילה ותושבים נוספים לבנות קהילה חרדית יותר. מי שנבחר לכהן כרב הקהילה הוא הרב מנחם גרינבלאט שהגיע למקום כאברך צעיר: "הגעתי לסנט לואיס כשאני בן 31, הקהילה אז מנתה 17 משפחות בלבד", נזכר הרב. כיום ישנם כשלש מאות משפחות השייכות ל'אגודת ישראל' המכונה גם בשם 'הכולל'. "אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה הקמת כולל בקהילה כדי להקים בית מדרש", מספר הרב, שבשבת האחרונה חגגה לו הקהילה ב'קידוש' גדול 30 שנות כהונה.

לקהילה גם תלמוד תורה, ובית יעקב המאכלסים מאות תלמידים. גם לקהילת 'יאנג יזרעל' יש כולל, ובית ספר בשם 'קדימה' - קטן יותר. במקום גם קבוצה ישראלית גדולה שבאה לעשות 'רילוקיישן' בעיר לצרכי עבודה, אך אין קשר אמיתי בינם לבין הקהילה. גם בין הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות לקהילה החרדית יש בסך הכל יחסים קורקטיים, והוועד המרכזי משותף לשניהם. למרות זאת לעתים נוצרים חיכוכים כמו הסיפור המשעשע או המרגיז הבא – תלוי את מי שואלים: במשרדי הוועד הופיעה אשה שחורה שדרשה לטבול במקווה המקומי. לשאלת האחראי במקום מה לה ולמקווה יהודי לנשים, היא השיבה ברצינות כי היא כותבת כעת ספר תורה עבור הקהילה הרפורמית, והרב סיפר לה שנהוג שהסופר טובל במקווה טהרה לפני כתיבת הספר הקדוש.

לימודי ליבה?

אז חרדים בסנט-לואיס בפירוש קיימים אך הם שונים מאחיהם שבישראל. כך למשל, במחוז צ'סטרפילד שבעיר, פועלת קהילה אורתודכסית מגובשת ומלוכדת בראשות רב כריזמטי בשם הרב אהרן וינטר. אנשי הקהילה שהתקבצו סביב האיש ביקשו לשלוח את ילדיהם לישיבה, והרב הקים עבורם את ישיבת MTI מהווה סניף של ישיבת חפץ-חיים המפורסמת מישראל וארה"ב. בישיבה לומדים כ-50 תלמידים בהיי-סקול כלומר בתיכון המקביל ל'ישיבה קטנה' בישראל, ועוד 38 בבית המדרש הגבוה לגילאי 17 ומעלה.

בית הכנסת יוס סיטי(צילום: אליעזר היון)

מה לומדים ב'ישיבה קטנה'? הרבה גמרא ולימודי קודש כמובן, אך דגש ניתן גם על לימודי חול. "בארה"ב אין כמעט או בכלל ישיבות בגילאים הללו שבהם לומדים רק לימודי קודש", הסביר לי אחד מרבני הישיבה, "זה לא נהוג, זה לא כמו בארץ". הרב הסביר כי התלמידים לאחר הישיבה ממשיכים במקרים רבים ללמוד בקולג' לצורך פרנסה, אך מסתבר כי גם תלמידים שממשיכים ללמוד בישיבות גבוהות לומדים ברובם בישיבות בהן גם נלמדים לימודי חול. איך בארה"ב מקבלים החרדים האדוקים ביותר את לימודי הליבה לא רק בבתי ספר אלא אפילו בישיבות, ואילו בארץ, נשענת כל הקואליציה של נתניהו על מניעת הנגשת מידע מסוכן כמו משוואה עם נעלם אחד או ההבדל בין הווה פשוט למתמשך באנגלית – לתלמיד החרדי?

התשובה לשאלה הזו בוודאי מורכבת סוציולוגית, אך אולי היא נעוצה בהפרדת הדת המוחלטת מהמדינה בארה"ב. "אנחנו משלמים אלפי דולרים ולפעמים עשרות אלפי דולרים על חינוך מידי שנה", מספרים ההורים בסנט לואיס. הסיבה: אין כל יכולת להקים מוסד חינוכי בו ילמדו תכנים דתיים בחסות המדינה. 'פבליק סקול', נדרש להיות חף מכל אלמנט דתי ובטח חרדי. היהודים נאלצים להקים בית ספר עצמאי, "פרייברט סקול', מפוקח על ידי משרד החינוך גם כן, אך הם רשאים לערב גם לימודים. ההפרדה האבסולוטית הזו, מאלצת את החרדים לדאוג עצמאית לחיי דת פולחן וקהילה עבור עצמם מחד, אך גם ליצירת כלים מודרניים עבור הילדים שימצאו את עצמם מהר מאד שוחים בזרם הקפיטליסטי הגדול בעולם.

הרחובות היהודיים שלכם לא נסגרים בשבת?

"בוודאי שלא, לא קיים כזה דבר. הקהילה חמה מאד ותומכת, אבל אין כל התערבות ולא לוחצים עליך. מקבלים אותך איך שאתה", אומר יעקב ונזכר: "אני הצטרפתי לקהילה החרדית כשעוד היה לי שיער שגלש עד לכתפי, קיבלו אותי חופשי". חברים אחרים בקהילה מדגישים כי אין כל אלמנט דתי במרחב הציבורי, ליתר דיוק אסור שיהיה. כשסיפרתי להם על המאבק הממסד החרדי ב'חרדים החדשים' ששואפים לייצר אינטראקציה בין העולם הכללי לעולם שבין החומות הם אומרים בגילוי לב: "טוב אתם בישראל, זה המקום היחיד שחרדים יכולים לעשות שם מה שהם רוצים".