"אורי ואלה": לצחוק בלב שבור
דינה סנדרסון, בתו של דני סנדרסון, יצרה סדרה שמבוססת פחות או יותר על חייה ועשתה זאת בשפה מקורית. ביחד עם שלמה בראבא בתפקיד האב, היא מצליחה לרגש ולהצחיק בו זמנית
עם "אורי ואלה" סנדרסון מצטרפת לקליקה מעניינת של יוצרים שהביאו את עצמם למסך (יעל פוליאקוב, אדיר מילר, רן שריג ובמובן מסוים גם סייד קשוע ובת-חן סבג), עם התשובה האולי קצת מאוחרת של הדרמה לריאליטי - ז'אנר שמספק עומק דרמטי ואיכותי מחד וסיפוק לסקרנות המציצנית מאידך.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"הטוב מכולם": עוד שעשועון, אבל לא רע
"מהפכה במטבח": גרניט, תעשה לי תפריט
שלמה בראבא הוא אורי, מוזיקאי מוערך ומפורסם שהתאלמן לפני שנה. סנדרסון היא אלה, הבת שלו (בהמשך יגיע גם גל תורן בתפקיד האח). מערך הדמויות והאירועים די מקביל לחיים האמיתיים של סנדרסון. העלילה, שמן הסתם נובעת מהם, מציירת יחסים לא שגרתיים בין אבא ובת, שני אנשים לא נורמטיביים שמגששים אחרי חזרה לאיזושהיא שגרת חיים. הוא באמצעות חיבור לאשה צעירה שמסובכת במערכת יחסים קודמת ועם חולשה לאלכוהול (לירון וייסמן שעפה על הדמות שלה בכל הכוח), והיא עם יחסים עם שף מבוגר ממנה שמתמודד עם גירושים (פבלו רוזנברג, הברקת ליהוק). אבא ובת שמנסים להתקדם יחד ולפעמים, כשאחד מהם מתקדם קצת יותר מדי מהר לטעמו של האחר, אף אחד מהם לא מהסס להרים את ההנד-ברקס.
שלמה בראבא נוצץ ב"אורי ואלה" כמו יהלום, המנעד הדרמטי שלו הוא מניפה אינסופית. גם אם הדמות שלו מבוססת על דני סנדרסון, הוא מפיח בה חיים עגולים משל עצמה. סנדרסון מפרשנת מצוין את הצעירה התל אביבית הפגיעה והחיבור בינה לבין בראבא הוא אלוהי. לירון וייסמן נהדרת בתפקיד לא אופייני, פבלו רוזנברג הוא ליהוק מצוין של נון-אקטור שנופל בול על הדמות. כשכל זה מעוגן באקספיזם תל אביבי בריא ולא מתנצל, נשאר רק להתענג על הילד של כולנו.
