כבאי אסון הכרמל חוזרים לזירת האש: "האדרנלין גבוה"
שש שנים לאחר האסון הקשה שגבה את חייהם של 44 אנשי שב"ס, כבאים ושוטרים, שבים חלק מאנשי הצוות לאתרי הטראומה. "זה ישר גורם לך לחשוב על מה היה אז ומה עלול לקרות", הם מספרים
המראות מהשריפות הקשות ברחבי הארץ, שממשיכות להשתולל גם הערב (ה'), מחזירה רבים לימי האסון הכבד שפקד את אזור הכרמל לפני שש שנים - אסון שגבה את חייהם של 38 אנשי שירות בתי הסוהר ושל שישה שוטרים וכבאים. הצוותים שנלחמו אז באש האדירה שבים היום לאותה הסביבה, אך לרגע לא נותנים לטראומה לעצור אותם: "רק כבאים יכולים להבין את הצורך לחזור לאש".
"אני מרגיש שאחי, דני, מלווה אותי תמיד ונותן לי השגחה עליונה. זו אולי קלישאה, אבל מרגיש שהוא איתי ואני ממשיך את דרכו", סיפר לוחם האש רון חייט, שאחיו דני, מפקד היחידה לחילוצים מיוחדים בעפולה, נהרג באסון ב-2010. חייט נפגע בשריפה בכרמל כאשר ניסה לחלץ את אנשי השב"ס מהאוטובוס הבוער, ולאחר שבועיים קשים שבהם נלחם על חייו, הכוויות הקשות הכניעו את גופו.
רון התגייס לכיבוי האש באותה התחנה שבה עבד אחיו המנוח, ובמהלך היום פעל לכיבוי השריפות שהתרבו והתלקחו ברחבי הארץ. "הייתי בחופשת מחלה, אבל הודיעו בצהריים על גיוס כללי אז לקחתי את הרכב, העמסתי את הציוד והגעתי לתחנה", סיפר. "כל המראות בתקשורת מזכירים לי כמובן את התקופה הרעה שעברנו, ובטח אני באופן פרטי, אבל אני מסתכל על זה בזווית אחרת של כבאי מקצועי, שמבין שצריך לעזור ולספק את כל הדרוש, אך גם לשמור על עצמנו".
אבישי שפיר, מפקד משמרת בחדרה, שימש כמפקד יחידת חילוץ באסון הכרמל והיום נאבק באש שהתפשטה בסמוך לחדרה. הוא סיפר כי השריפה הענקית שהתרחשה בכרמל משמשת אזהרה בעבודתו במלחמה באש בימים אלו. "זה טראומטי מאוד, כל יער שאתה מתקרב אליו ורואה את העשן הסמיך ואת הרוח המזרחית המסוכנת, זה ישר מביא אותך למחשבות של מה היה אז ומה עלול לקרות", סיפר שפיר.
שפיר הסביר, כפי שגם ציינו בשירותי הכבאות במהלך היום, כי "היקף השריפות היום אף יותר גדול מאז. בכרמל זה היה אמנם אירוע יותר גדול, אבל הייתה לנו יכולת להתמודד איתו. היום כל הגזרות פעילות בכל המחוזות, ואתה נמצא ביער עם צוותים, ופתאום קילומטר ממך יש עוד שריפה ותוך כדי אתה מקבל קריאה על מקום אחר. אלו הרבה אירועים ואנחנו מתזזים, וגם תושבים משתתפים ומכבים עם צינורות גינה. אנחנו רגילים לפיקים גדולים אבל זה חריג. האדרנלין מחזיק אותנו ברף גבוה מאוד".
גם מקלף לא יכול שלא להיזכר באסון הכרמל, כאשר באותה העת שירת בתחנת בית שאן לצדו של אורי סמנדייב שנספה בשריפה. "כשהבנו את גודל האסון, הוזנקו צוותים מכל הארץ, ולאחר שהגענו נודע לנו שאורי נעדר והמטרה שלנו הייתה לבצע חיפושים וסריקות ביחידה לחילוצים מיוחדים", סיפר. "כעבור שעות איתרנו אותו. הוא עבד איתי יחד בבית שאן. זה היה לא קל, זו טראומה קשה, אבל אנחנו לוחמים ואנחנו ממשיכים הלאה".
הוא הוסיף: "כל לוחם אש יודע לעשות את ההפרדה בין הרגש לבין מה שקורה בשטח, ויודע להיות חדור מטרה ולבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. בהרבה מצבים אנחנו עושים פשוט ניתוק, שמים קסדה ומדים והולכים חדורי מוטיבציה לבצע את תפקידינו. אני לא צריך את הימים האלה כדי שיזכירו את לי את האסון ההוא. אין כמעט יום שאני לא חושב עליו".
לפנייה לכתב/ת 
