תואר ראשון בליצנות רפואית אינו בנמצא. פה ושם מוצעים קורסים בודדים בנושא בשתי אוניברסיטאות בעולם. אחת מהן, אוניברסיטת חיפה, פתחה מסלול לימוד תואר ראשון בליצנות רפואית בשנת 2006 ביוזמת עמותת פרויקט רופאי חלום. איש התיאטרון, פרופ’ עתי ציטרון, בשיתוף פעולה עם ראשי החוג לסיעוד ועבודה הקימו את התכנית.

ציטרון, שחי תקופות ממושכות בניו מקסיקו עם אומת הזוני האינדיאנית, חקר את הקשר בין האמצעים האומנותיים והשיטות האקסטטיות של השמאניזם הפולחני לבין זני ההומור של ליצנים רפואיים המסייעים לתהליך הריפוי בפתרון הבעיות של היחיד או החברה.

המסלול נסגר בשנת 2009, אבל מעז יצא מתוק. מעל דפי הרשת החברתית גיליתי את ההודעה הבאה "לראשונה בישראל יש לנו ליצן רפואי ראשון בעולם עם תואר ד"ר ושמו אמנון רביב, אז תנו לו כבוד בבקשה, גם אם הוא לובש שמלה ועונד זר חמניות על ראשו”, פרסם פרופ' ציטרון בגאווה. "זה עתה התבשרנו שהדוקטורט של אמנון, שנכתב באוניברסיטת חיפה בהנחייתי ובהנחיית פרופ' גיא אנוש מביה"ס לעבודה סוציאלית אושר סופית, והוא ד"ר אמנון רביב החל מהיום”.

העשייה האקדמית של ד"ר רביב התבטאה בפרסום ארבעה מאמרים ובכתיבת ספר "ליצנות רפואית – הישגים טיפוליים"

Medical clowning –The healing performance שיצא לאור בינואר 2017 בהוצאת הספרים Seagull Book ויופץ על ידי אוניברסיטת שיקאגו.

ספר חלוצי זה מבוסס על ניסיונו האישי, וכולל גם תצפיות בעבודת ליצנים רפואיים, ראיונות עם אנשי צוות והוא עדות לתרומה בתחום.

נושא מחקרו ייחודי, "ליצנות רפואית עם חולים במחלות ממאירות וחשוכות מרפא". במחקרו הציג רביב את חשיבות אווירת הקרנבל בבית חולים - מקום בו מתמודדים עם שאלות הרות גורל של חיים ומוות. ממצאיו מצביעים שנוכחות הליצן מפחיתה את העומס הנפשי והחרדה הקיומית של המטופלים ומסייעת גם לצוות הרפואי. "הצורך להשתטות ולשחק טבוע בכל אדם, צורך זה מדוכא במידה רבה בזמן מחלה סופנית”, מסביר ד"ר רביב,"שחרור ההומור הוא צו הישרדותי המסייע בהשלמה, קבלה וביצירת פרידה מחויכת מהחיים".

"לליצנים יש שמיעה סלקטיבית". ד"ר רביב צילום: חזי פנט

ד"ר רביב מלמד בביה"ס לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא מקנה לסטודנטים לרפואה ארגז כלים המאופיין במתן יחס אישי, עידוד, קרבה לחולים ועבודה יד ביד עם הליצנים הרפואיים. בהרצאותיו הוא מתעד את שילובם של הליצנים כחלק מהצוות הפרא רפואי ב-40 פרוצדורות רפואיות שונות כהחדרת עירוי, דיאליזה, טיפול כימותרפי, ליווי לניתוח פולשני בילד לטובת קידום הטיפול.

ארגון "פרויקט "רופאי חלום" נולד בשנת 2002 בתמיכת עמותת מגי פילנור. בראשיתו פעל ב-3 בתי חולים, כיום פועל בשיתוף פעולה עם 29 בתי-חולים ועם 111משרות ליצנים.

בניו-יורק הוקמה תכנית לליצנות רפואית על ידי מייקל כריסטנסן שטבע את המשפט "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

בניגוד לד"ר האנטר "פאץ"אדאמס, רופא וליצן רפואי, אחד מייסדי הענף בניו-יורק, רופאי החלום בישראל הינם אומנים העוברים הכשרה מתאימה לעבודה בבתי חולים.

מיומנויותיו של רביב לתפקיד הליצן נרכשו בארבע שנים לאחר שירותו הצבאי, במהלכן סייר עם קרוואן לכל פינה ברחובות אירופה והופיע כליצן, להטוטן ומוסיקאי. בנוסף, השלים תואר שני בתיאטרון בלונדון. כשהפך לאב החל להופיע בהתנדבות בבית חולים. משם התגלגל בשנת 2004 לפרויקט "רופאי חלום" והחל לעבוד כליצן רפואי בבית-חולים ברזילי באשקלון.

"ב-2007 התפוצצה רקטה ליד אוטובוס שהוביל ילדים לבית-ספר. הילדים לא נפגעו פיזית אך סבלו מחרדה והובאו לבית חולים ‘ברזילי’, שם הושבו בחצי הגורן באולם חדר האוכל ומולם ישבו פסיכיאטר, פסיכולוג ועובד סוציאלי. הליצן הרפואי לא הוזמן”, רביב משחזר, אבל הוא הגיע מיד.

באולם שררה דממה והילדים ישבו שפופים והקשיבו לפסיכיאטר שראה אותו וסימן לו באצבעו לא להיכנס. "לליצנים יש שמיעה סלקטיבית”, אומר רביב, "התעלמתי, הבאתי כיסא נוסף, התיישבתי ו'בלי כוונה' כל האביזרים המוסיקליים בתיקי נפלו והתפזרו לכל עבר. הרימותי אותם, צפצפתי, חצרצתי ובדקתי שהם פועלים. לפתע פרצו כל הילדים בצחוק והאווירה השתנתה. אחר הצהריים פתחו שולחן עם מטעמים עבורם, לעידוד המורל יזמתי קרב צ'יפסים, השמחה הייתה רבה והילדים שוחררו לביתם.

“לאחר כמה ימים נקראתי לחדרו של סגן מנהל בית החולים, ד"ר אמיל חי. נכנסתי בפיק רגליים, חושש מהרע מכל. להפתעתי הוא סיפר לי שבדיוק השלים את כתיבת מאמרו "מי צריך פסיכיאטרים ופסיכולוגים במקרי נפגעי חרדה כשליצן רפואי בשטח?”.

כיום פועלת תכנית לגיוס ליצנים במצבי חירום בארץ ובעולם.

ד"ר רביב מופיע עם הגיטרה ואביזרי תחפושת שונים: אף אדום, חצאיות, שמלת כלה ומשחקים בבתי החולים בילינסון, הרצפלד ובמחלקת אשפוז יום ואשפוז אונקולוגי בתל-השומר. למרות מומחיותו וזכייתו במשובים נפלאים מהחולים ומשפחותיהם הוא סומן כמטרה על ידי הנהלת בית החולים ופעמיים הונף שוט של קיצוצים תקציביים על ראשו. החולים הפעילו מכבש לחץ על ההנהלה ורביב הוחזר לעבודתו.

הוא מייצר סביבות חדשות בבית החולים. לדוגמא: חדר הכימותרפיה הופך לסדנת ריקודים סוערת והמטופלים רוקדים בקצב עם עמוד האינפוזיה. או עגלת הטיפול במחלקה האונקולוגית נהפכת לעגלת דיוטי פרי ונוזל החיטוי הופך לבושם איכותי מבית פייר קרדן. כולם מתגלגלים מצחוק ולפתע הופך האגף הטיפולי למטוס הממריא אל טיסת תענוגות מרתקת בחו"ל המובילה את המטופלים למחוז חפצם.

"אני רוצה להישאר ליצן רפואי, אני רואה את חשיבות המקצוע ויש לי סיפוק רב מהעבודה”, אומר ד"ר רביב. "אני מקווה שלדוקטורט היחיד בתחום בארץ ובעולם יהיה משקל מול מוסדות רפואיים ומוסדות חינוך ואוכל להשפיע על כולם בהבנת המשמעות של תרומת הליצנות הרפואית לאנשים רבים ולעליית מדרגה של המקצוע”.

מה שהופך את הליצנות הרפואית לעיסוק מרתק, ששכרו התרפויטי בצדו, הוא האלמנט התיאטרלי המאפיין אותו, ואשר מוכר גם כ"רוח שטות". מקורות בתרבות הקלאסית יודעים לספר על הקרנבל שהמליך את השוטה ליום אחד, עניין שעוד במקורות היהודיים היה מוכר: במסכת מגילה מצוין מפורשות כי חייב אדם לשתות לשכרה עד שלא ידע בין המן הארור למרדכי המבורך. ועל אף שמאז ועד היום, הפך עיסוק זה לחלק בלתי נפרד של ימינו, עדיין כדי לבצר אותו בתמיכה האקדמית המבוססת על מחקרים מדעיים. ביסוסה הוא, בין היתר, גם בהכשרתם של אנשים נוספים לתואר דוקטורט בתחום. יתר על כן, הדוגמא הטובה ביותר לשילוב בין עשייה תיאטרונית למחקר היא ד"ר רביב ליצן, שיתחיל עתה גם להופיע בכינוסים בינלאומיים ולהעביר סדנאות.