אחרי 34 שנה: ההתנקשות בבאשיר מגיעה לבית המשפט

ב-14 בספטמבר 1982, 20 יום אחרי שנבחר לנשיא, הרעיד פיצוץ עז את מטה מפלגת הפלנגות באזור אל-אשרפיה בביירות. אל-ג'מייל נהרג יחד עם עוד 32 בני אדם. מי שקיבל אחריות לפיגוע היא המפלגה הסורית הלאומית הסוציאליסטית, מהתומכים הנלהבים של משפחת אסד, שראתה באל-ג'ומייל הנוצרי-מארוני אויב מר. ההתנקשות הייתה בעיצומה של מלחמת לבנון, ובמהלך מלחמת האזרחים שהחלה ב-1975.

באשיר אל-ג'ומייל

שמם של שניים נקשר בחיסול של אל-ג'ומייל. הראשון הוא המבצע חביב א-שרתוני, בן 58 שמסתובב חופשי מחוץ ללבנון. הוא נתפס אחרי הרצח והיה בכלא עד 1990. אז, בחסות הפלישה הסורית למזרח ביירות בחודש, הצליח להימלט מבית הכלא רומיה. ב-1996, כשידם של הסורים בלבנון עדיין על העליונה, פורסם כתב אישום בפרשה עם הודאה של המבצע, אך בגלל ההגמוניה הסורית בלבנון הדבר לא הגיע לבית המשפט.

האדם השני ששמו נקשר בפרשה הוא נביל אל-עלם, שנחשב למי שעמד מאחורי הפעולה. הוא היה הממונה על ענייני הפנים במפלגה הסורית. גם הוא נכלל בכתב האישום אך עקבותיו נעלמו. ב-2014 אף הופצו ידיעות לא מאומתות כי הוא מת.

הרוצח חביב א-שרתוני

אלמנתו של באשיר, סולאנג', ובנה נדים בכניסה לבית המשפט

בני משפחת אל-ג'ומייל הגיעו אתמול לבית המשפט בביירות. יחד עם משפחות ההרוגים באותה התנקשות הם מנסים כבר שנים לגרום לגלגלי הצדק להסתובב. "כבר בסוף 2011 ביקשו שבית המשפט יקיים דיון בנושא", נזכר הבן נדים. "אנחנו דבקים בכך שיתקיים משפט למי שרצח את הנשיא, באשיר אל-ג'ומייל, ולסגור את הנושא אחת ולתמיד בין אם הנאשמים יהיו נוכחים בדיון או לא הופעלו עלינו לחצים להחליק את הנושא".

"כואב לי שחיכיתי 34 שנים להגיע לכאן ולראות את המשפט של רוצחי באשיר", אמרה אלמנתו סולאנג', שהגיעה גם כן לבית המשפט. "אני מקווה שבית המשפט יפצה אותנו על ההתמהמהות ושההליך המשפטי יתקדם במהירות, מבלי להיות נחפזים. אני תולה תקוות בעידן החדש בלבנון".

לאור היעדרם של הנאשמים החליט בית המשפט לדחות את הדיון כדי לאפשר, כביכול, לנאשם המרכזי א-שרתוני, להגיע. א-שרתוני הודה ברצח גם בראיונות לתקשורת. בנוסף הורה בית הדין לפרקליטות הציבורית לחקור אם אל-עלם אכן מת. לאור היעדרות הנאשמים, ושל חלק מהמצורפים לתביעה, עולות תהיות בנוגע לאפקטיביות שלו מבחינה משפטית אחרי שנים רבות כל כך. אך נראה שמבחינת הפלנגות ומשפחות אל-ג'ומייל מדובר בניצחון, גם אם קטן.

"זהו צעד לקראת השגת הצדק והצפת האמת על פני השטח אפילו אם זה באיחור של 34 שנים", אמרו במפלגת הפלנגות. יהיה מעניין לראות כיצד הדבר ישפיע על הפוליטיקה הלבנונית הסבוכה בין העדות השונות, שרק לאחרונה הייתה עדה לפריצת דרך בדמות בחירת מישל עוון הנוצרי מהעדה המארונית לנשיא לבנון אחרי שנתיים וחצי של וואקום נשיאותי.