עם הכבאים בחיפה: "עדיין לא מעכל מה קרה"
הלילה זכו חלק מלוחמי האש בחיפה לכמה שעות של מנוחה, אף שהם עדיין מוקפצים מדי כמה דקות לנקודות חמות. "זה פשוט אירוע גדול מכדי שיהיה אפשר לעכל אותו", אמר אחד הכבאים, שבנו התינוק בן השבועיים מחכה לו בבית: "שבוע לא ראיתי אותו". 28 כבאים מקפריסין הגיעו לסייע לישראלים: "שינוחו קצת ואנחנו נמלא את מקומם"
אגם בת ה-12 משכונת רוממה בחיפה, אוטוטו בת מצווה, החליטה שהיא לא הולכת לישון הלילה (א') לפני שהיא מבקרת את הכבאים שהגנו על ביתה. היא פגשה את משמרת א' בתחנת הדלק בשכונה, שם הקימו מעין נקודת ריכוז. כאשר שמעו הכבאים שהיא עומדת לחגוג את בת המצווה, הם הרימו אותה על כתפיהם ושרו שירי יום הולדת. אחר כך גם הזמינו אותה למשולש פיצה, אחד מתוך מאות שקיבלו רק הערב.
"האהבה שאנחנו מקבלים פה מהאזרחים היא מדהימה", אמר להב בני זכרייב, תושב קריית אתא, מפקד המשימה במקום. "אנחנו פשוט לא מפסיקים לקבל פה אוכל ושתייה מאזרחים". במהלך עשר דקות השיחה עמנו הגיע זוג שחילק מגשי פיצה, ובחור צעיר שרכש בחנות הנוחות הסמוכה שתי שקיות של דברי מתיקה ושתייה קלה.
זכרייב ישן אמש בפעם הראשונה מאז תחילת גל השריפות
בצפון בשבת שעברה. כבאי חיפה סייעו בכיבוי השריפה ליד טלאל, בהמשך עברו לאום אל-פחם, משם ביום שלישי לעתלית ולזכרון יעקב,
ובחמישי, כמובן, בשריפת הענק בחיפה.
"אם יש דבר אחד שאני זוכר מהשריפה הזו? אני זוכר הרבה", הוא אומר, "אבל אם יש דבר אחד שבולט, זה חילוץ של זוג זקנים מקומה שישית באחד הבניינים. הגענו אליו כשהאש אחזה בקומה הראשונה והחלטנו לערוך סריקה בכל הבניין. זו הייתה החלטה נכונה. מצאנו אותם בקומה השישית. הם פשוט לא ידעו מה לעשות עם עצמם. הורדנו אותם למטה במדרגות וידעתי שאם לא היינו מגיעים אליהם זה היה נגמר רע מאוד".
"אני עוד לא מעכל את מה שקרה פה השבוע, ואני לא חושב שאפשר כבר לעכל", אומר לנו רס"ל גיא גורצקי, מטירת כרמל, בדרך לנקודה החמה הבאה. "זה פשוט אירוע גדול מדי, קטסטרופלי מדי, מכדי שאפשר יהיה לעכל אותו. הייתי בשריפת הכרמל אבל זה לא אותו דבר. זה היה מורכב הרבה יותר". בבית מחכה לו אוֹרי, בנו התינוק - רק בן שבועיים. "מתוך השבועיים האלה שבוע לא ראיתי אותו", הוא מתאר. "אשתי שולחת לי בכל פעם תמונה, כדי שאראה איך הוא גדל. הוצאתי אותם מבית החולים ורצתי לכבות שריפות. קיבלתי כמה שעות הפסקה בשביל הברית".
בדרך פרויד מחכה לנו צוות נוסף ממשמרת א' בפיקודו של יניב טקה. הם נכנסים לשטח עם צינורות עד לכיבוי הנקודה. גם לסמל ארז עטיה מחכים הילדים - בת שלוש ובן שנה - בבית, והוא ישן במהלך השבוע האחרון רק שעות ספורות. "אנחנו מגיעים עכשיו לכל הנקודות שהמטוסים לא הצליחו לכבות. המטוסים לא עובדים בלילה והאזרחים קוראים לנו", הוא מספר. "השריפה בחיפה הייתה ממש כל מה שהתאמנו עליו. שריפת יער, שטח בנוי, שריפת בתים, חילוץ. אתה לא רואה דברים כאלה ביום-יום, ואפילו לא בטוח שתראה במהלך כל הקריירה שלך ככבאי. אתה עייף אבל מושך כל הזמן כמה שצריך, כדי שהאזרחים יהיו בטוחים. אם צריך, נמשיך ככה עד שלא יהיו יותר נקודות חמות כאלה".
לפני שהם חוזרים לנקודת הריכוז, מתכנסים הכבאים לצילום קבוצתי, למזכרת. "אין לנו איזה קריאת קרב", אומר טקה. "אנחנו פשוט משמרת א'".
בשעות הקרובות אולי יזכו הכבאים בחיפה לכמה שעות מנוחה. לעזרתם נחלצו 28 כבאים מקפריסין, שהגיעו בשעת בוקר במטרה לסייע. "אמנם את השריפה הגדולה כבר כיבו, אבל אנחנו יכולים לעזור לחברים שלנו כאן, שהם יוכלו קצת לנוח ואנחנו נמלא את מקומם", אומר מפקד הכוח, צ'יף אינספקטור יאניס לואיזו.
"כשהגענו גילינו שאנחנו משתמשים באותם כלים וכלי רכב ובאותן טכניקות, והאירועים הם אותם אירועים - תאונות, שריפות. כבר יצאנו היום עם הישראלים ל-15 אירועים, גם כאן וגם בתחנות האחרות שבהן שובצו כבאים שלנו. גם מצאנו מהר שפה משותפת עם הכבאים, והאירוח כאן נפלא", הוא מוסיף. "בקיץ האחרון מטוסים מישראל השתתפו בכיבוי שריפת יער גדולה בקפריסין, וזו ההזדמנות שלנו להחזיר ולהעמיק את שיתוף הפעולה".
כל כבאי הגיע מקפריסין עם ציודו האישי, וחבילות הציוד נחו לצד אלה של חבריהם הישראלים בהנגר בתחנת הכיבוי בחיפה.
המארח מהצד הישראלי, רשף מוטי סנדר, מוסיף: "כבאים בכל העולם מדברים באותה שפה. תמיד הם ישוו בין כלי הרכב ובין הציוד שלהם. זה נושא השיחה המרכזי של כבאים מישראל ומקפריסין ומכל מקום בעולם".
מפקד המשמרת, טפסר פיני סיסו, מוסיף כי הכבאים הקפריסאים שולבו במשמרת בזוגות. "זוג אחד יוצא עם צוות ישראלי ביציאה הראשונה והזוג השני אחריו. אנחנו מקווים שבתוך זמן קצר נוכל בצורה כזו לאפשר לכבאים שלנו לצאת להפסקות ולמנוחה, אחרי שבוע קשה בצורה לא רגילה".