יערות וחורשים שחורים: "השיקום יימשך 30 שנה"
שועלים נפגעו מהאש, צבים לא שרדו, עצי אורן רבים מתו - ואחת השמורות החשובות בהרי ירושלים נשרפה כולה. נזק עצום נגרם לחי ולצומח בגל השריפות: "בכל נובמבר יבש שכזה זה יקרה, ולא משנה אם יהיה סופרטנקר". אלו עשרות השמורות והיערות שעלו באש
האש כובתה, אבל את הנזקים שהיא גרמה יידרשו שנים כדי לשקם. בזמן שמאות דירות הפכו לא ראויות למגורים ותושבים רבים - בעיקר בחיפה - הם עתה חסרי בית, נזק עצום נגרם גם לטבע, לחי ולצומח. מהערכות קק"ל עולה כי בגל השריפות עלו באש כ-11 אלף דונם יער וחורש טבעי, ב-58 אירועי שריפות יער - מתוכם 7,500 דונם בשריפה הגדולה בהרי ירושלים. יותר מ-300 עובדי וכבאי קק"ל, יחד עם 20 כבאיות ועשרות כלים הנדסיים, סייעו במאמצי הכיבוי הנרחבים ביערות ובשטחים הפתוחים.
אורי נווה, מנהל מחוז ירושלים ברשות הטבע והגנים, הבהיר כי עדיין יש חשש לדליקות נוספות: "האירוע לא הסתיים. הרוח בהרי יהודה היא לא הרוח של תל אביב ובאזור ההר הרוחות מאוד חזקות. הסיכון לא נגמר ואנחנו מצפים כרגע לאירוע שיכול להימשך גם ב-24 השעות הקרובות ויכול להיות אפילו יותר מזה. כל המוקדים הקיימים טופלו, אבל אנחנו במצב שהרוח הזאת יכולה ללבות מוקדים שלא זוהו ולחדש את השריפה במהירות כי מצב הרוחות זהה למצב של הימים האחרונים".
הוא סיפר כי שמורת כפירה בהרי ירושלים נשרפה כולה. "זו אחת השמורות החשובות בהרי יהודה והיא מייצגת את החורש הים תיכוני. יש שם הרבה מאוד בעלי חיים - צבאים, שועלים, תנים וצבועים. תהליך התחדשות השמורה הזו יכול להימשך שנים, אולי עשור. הניסיון שלנו מהכרמל מאפשר לנו באמצעות כלים שנלמדו בשריפה שם, לטפל היום הרבה יותר טוב ממה שידענו בעבר בתהליכי שיקום אחרי שריפה".
נווה הוסיף כי עצי האורן שעדיין ניצבים בשטח לא ישרדו. "הם למעשה מתים. אורנים מסייעים לשריפה כי כשהם בוערים הרוח יכולה להעביר גיצים, מחטים ואצטרובלים והאש מדלגת ממקום למקום".
על הנזק בהרי ירושלים שפך אור ברק שחם, מנהל מחוז חוף ברשות הטבע והגנים. בראיון לאולפן ynet הוא סיפר: "הנזק גדול. אלפי דונמים שרופים של חורש טבעי, נזק נגרם גם לבעלי החיים כמובן, לשוכני הקרקע, ונזק גדול מאוד לצומח". הוא סיפר כי צבועים, שועלים ויונקים אחרים הצליחו לברוח אך חלקם נפגעו מהאש. לעומתם, נחשים וצבים - זוחלים למיניהם שחיים על הקרקע - לא שרדו.
לדבריו, "צריך לתת לטבע לעשות את שלו. אנחנו נפנה את העצים השרופים, נסגור את השמורה לכניסת כלי רכב ונחזק את קווי החיץ סביב היישובים שנפגעו, עשינו את זה גם בשריפות הקודמות. בנטף אני רואה שזה לא כל כך הצליח, האש גלשה מכיוון מזרח ושרפה כמה בתים".
מוקדי שריפות היער העיקריים היו ביערות הצפון, שם עלו באש כ-1,000 דונם ב-39 אירועי שריפות יער. מוקדי השריפות העיקריים בגליל התחתון ובגלבוע היו ביער כפר החורש, יער ציפורי, בית קשת, בלפור, תבור ומורדות נצרת. בגליל המערבי ובכרמל היו המוקדים יער אלקוש, מעלות, יחיעם, אחיהוד, גילון, יובלים, שפרעם, קריית אתא, שגב, חוף הכרמל, אלונים ויער ניר עציון.
באזור מנשה והשרון: 1,500 דונם יער נשרפו ביערות מנשה הזורע, יער חדרה, יער מצר, משמר העמק, עירון, מגידו, בנימין ואום אל-פחם. באזור החוף והשפלה נשרפו כ-700 דונם, מתוכם 470 דונם עלו באש בשריפה הגדולה ביער אשתאול. בנוסף אירעו שריפות בנווה שלום, בהראל ובפארק קנדה, וכמה דליקות ביער מודיעין, ביער בית שמן, ביער שוהם, בברקת וביער כח.
השריפה הגדולה בהרי ירושלים, שהחלה בסמוך ליישוב נטף והתפשטה לשטחי יער נוספים עד פארק אילון בשפלה, כילתה כ-7,500 דונם יער. שריפה זו נחשבת לשריפת היער הגדולה ביותר בשנים האחרונות, מאז השריפה בכרמל. כעת פניהם של שומרי הטבע לעבר שיקום היערות והשמורות שנשרפו.
חנוך צורף, מנהל אזור ההר בקק"ל, הזהיר: "בשטחים שלא נשרפו צפויות עוד שריפות. יש יותר עצים וחורשים ומזג אוויר יותר ויותר יבש. אי-אפשר למנוע אותן. יהיו גם שריפות גדולות. זה הטבע. בכל פעם שיהיה נובמבר כזה, יהיו שריפות ענק. לא משנה אם יהיה סופרטנקר באוויר כל הזמן".
לגבי הזמן הנדרש לשיקום אמר: "יעברו 30 שנה עד שהשטח יחזור למה שהיה קודם. אבל בחורף הזה הוא יהיה ירוק מעשבייה וצמחים נמוכים, בהנחה שיהיה גשם. אנחנו צפויים לראות פריחה רבה. זה קורה תמיד בחורף הראשון. בתהליך איטי הצומח יתפתח יחד עם העצים, ולאט לאט הטבע יחזור. אבל בחלק מהשטח צריך להתערב. תהליך טבעי שהאדם יסייע לו".
שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, סיפר כי אנשיו זיהו בקבוקי תבערה בהר אדר ובחלמיש. "פקחים זיהו אותם במשקפות". לגבי השריפות ביערות ובחורשות הוא סיפר כי "גם כל מה שנמצא תחת הקרקע, מתבשל. לכן התרגולת אצלנו היא לבוא אחרי האש הגדולה, לעקור את השורשים הגדולים".
לפנייה לכתב/ת 
