תבע את הליסינג: צבע הרכב לבן ולא לבן פנינה

חברת "אלבר" התחייבה לספק ללקוח קיה בצבע ספציפי. 10 ימים אחרי שקיבל את המכונית הוא הבחין בהבדל. בית המשפט הורה לבטל את ההסכם

עו"ד דניאל גרוספורסם: 29.11.16 , 07:15

בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה לבטל עסקת ליסינג שביצעה חברת "אלבר" עם לקוח, משום שסיפקה לו מכונית בצבע לבן, ולא בצבע "לבן פנינה" כפי שהתחייבה בזמן החתימה על ההסכם. השופטת רחלי טיקטין עדולם קבעה שלתובע נגרמה עוגמת נפש.

פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:

ביוני 2015 הזמין התובע מ"אלבר" מכונית מסוג קיה פורטה בעסקת ליסינג. סוכם שצבע כלי הרכב יהיה לבן פנינה והדבר נכתב בהסכם החכירה. לדברי התובע, כמה ימים לאחר שקיבל את המכונית הפנתה אשתו את תשומת לבו לכך שלא מדובר בלבן פנינה, וציינה שהיא לא מעוניינת ברכב בצבע זה. מאחר שאשתו הייתה המשתמשת העיקרית ברכב, הוא ביקש לבטל את ההסכם אך אלבר התנתה את הביטול בתשלום קנס של 12% ממחיר הרכב.

תביעה

המכונית נשרפה לאחר הטיפול – המוסך ישלם

עו"ד שלמה פיזנטי

כלי הרכב של בעל עסק לגינון, שטופל במוסך באילת, עלה באש זמן קצר לאחר מכן. ביהמ"ש: "המוסך לא עדכן שהתקלה לא אותרה". הפיצוי: 45 אלף שקל

המכונית נשרפה לאחר הטיפול – המוסך ישלם

לפיכך הוא הגיש תביעה לבית המשפט ובה דרש את ביטול ההסכם והשבת המקדמה ואגרת הרישוי ששילם.

אלבר טענה בתגובה כי הוסבר לתובע במעמד חתימת ההסכם, וגם לאחר מכן, שהרכב מהסוג שביקש לא מיוצר בצבע לבן פנינה. היא הוסיפה שהתובע העלה את הטענה בעניין הצבע רק כ-10 ימים לאחר שקיבל את המכונית, והדבר תמוה שכן היא נמסרה לו באור יום והוא "סרק ובדק אותו בדקדקנות".

החברה הוסיפה שהתובע משתמש ברכב לצרכיו ולהנאתו ולא נגרם לו כל נזק. לחילופין היא ביקשה שאם יבוטל ההסכם, יש לפצות אותה על כך שהתובע שילם דמי שכירות נמוכים מהמקובל ושערך הרכב ירד עקב השימוש בו.

עניין מהותי

אבל השופטת רחלי טיקטין עדולם ציינה כי בטופס הזמנת הרכב צוין במפורש כי צבע הרכב יהיה לבן פנינה. לדבריה, אלבר לא הוכיחה שאמרה לתובע במעמד החתימה או לאחר מכן שלא קיים רכב בצבע שהוא מבקש. בהקשר זה, היא ציינה שמצופה מנציג הנתבעת שקודם כל יברר אם יש את הצבע הרצוי, ורק לאחר מכן יחתום על ההסכם מול התובע.

עוד נקבע כי פרק הזמן שחלף מהמועד שבו התובע קיבל את המכונית ועד שביקש לבטל את העסקה הוא סביר. השופטת קיבלה את טענת התובע שהצבע הוא עניין מהותי לו ולאשתו, וקבעה שאלבר לא סיפקה את הרכב שעליו הסכימו הצדדים והפרה את ההסכם.

השופטת טיקטין הוסיפה שאין מקום לדרישת אלבר לקבל פיצוי על תקופת ההשכרה, שכן התובע שילם לה דמי שכירות מדי חודש ולא ביקש כספים אלה בחזרה. השופטת הדגישה בהקשר זה כי התובע פנה לבטל את העסקה בסמוך לעריכתה, אך אלבר סירבה לבקשה שלא כדין. בכך היא אילצה את התובע להמתין לפסק הדין ובינתיים להשתמש ברכב "בעל כורחו".

לסיכום הורתה השופטת על ביטול הסכם הליסינג וחייבה את אלבר להשיב לתובע את המקדמה ששילם בסך 7,900 שקל ואת החלק היחסי מאגרת הרישוי. עוד חויבה אלבר לפצות את התובע ב-2,500 שקל על עוגמת נפש ולשלם לו הוצאות משפט של 1,500 שקל.