בעלי המאה
גולדהאר וכץ מנהלים בשלט רחוק, טביב יורה מהשרוול, בן-זקן לא מהסס להביע דעה, שחר לא חושש להדיח סמלים וברקת מוקפת יועצים. סערת שרצקי היא מקרה חריג אבל לא חסרים בכדורגל הישראלי בוסים שמתערבים למאמנים - כל אחד בדרך שלו
אלי טביב
סמכות עליונה
טביב בבית"ר ירושלים מאז 2013, קודם לכן 14 שנים בכפר-סבא ובהפועל ת"א. אדם אחד שהחזיק בשלוש קבוצות – נדיר למצוא חיה כזו בענף, לא משנה באיזו מדינה. טביב הוא אחד מבעלי הבית הכי דומיננטיים ודעתניים בליגה ומשמש תמיד – גם כרגע בבית"ר – כסמכות המקצועית העליונה. בחירת השחקנים עוברת דרכו, זו אינה החלטה של המאמן. אם תרצו, טביב הוא המנהל המקצועי של עצמו.
נוהגים להגיד עליו שהוא מבין בכדורגל ובאמת מדובר באדם שעשה כמה עסקאות כלכליות יפות מרכישת שחקנים בזול ומכירתם בסכום גבוה בהרבה, אבל מינון ההתערבות שלו מול המאמן ביומיום יכול להיות גבוה מדי. לא מדובר בהתערבות כמו של שרצקי, אבל הוא רומז למאמן מי חשוב שישחק.
טביב לא שומר כלום בבטן והוא מעיר למאמנים שלו בנוגע להחלטות מסוימות. לפעמים זה מוביל לפיטורים לא יפים, כמו במקרים של אלי כהן, מנחם קורצקי וסלובודן דראפיץ'.
מיץ' גולדהאר
בשלט-רחוק
בשקט-בשקט, כמעט בלי ששמנו לב, מיץ' גולדהאר מחזיק במכבי ת"א כמעט שמונה שנים. הוא ממעט להגיע לישראל ומנהל את העסק בשלט-רחוק, דבר שבשנים הראשונות שלו בקבוצה, לפני הגעת ג'ורדי קרויף, גם פגע בה. אבל גולדהאר עשה את הצעד המתבקש ומינה אנשי מקצוע שינהלו עבורו את הקבוצה. וכך, בעיקר מאז הצטרפותו של קרויף, הסיפור שונה.
למרות הריחוק, גולדהאר מתמצא היטב במה שקורה במועדון, אם כי בתקופה האחרונה נשמעו סיפורים על הקושי בקבלת החלטות ובביצוע עסקאות. בכל מה שקשור לעבודה עם מאמנים, מובן שהבעלים פחות רלוונטי מאחרים כיוון שיש לו את קרויף, אבל הקנדי תמיד יודע מה מתכנן המנג'ר ההולנדי, ונותר לו רק לאשר. בכל מקרה, אם רוצים לבדוק מה קרה למאמנים בתקופת גולדהאר מגלים מספר גבוה של 12 מאמנים ב-8 עונות.
ג'קי בן-זקן
מעורב ליד הספסל
ג'קי בן-זקן הוא האיש החזק באשדוד מאז 1999. בכמה קבוצות אתם רואים לפעמים את אנשי המקצוע ניגשים לבעל הבית תוך כדי משחק ומנהלים איתו שיחה צפופה? באשדוד, שם בן-זקן, בעיקר במשחקי הבית, נמצא קרוב לספסל, אפשר להבחין בזה מפעם לפעם, בטח כשיוסי מזרחי נמצא במועדון. באחד המשחקים האחרונים ניגש מזרחי לבן-זקן ושוחח איתו לאחר שבנו של הבעלים, המגן הימני של הקבוצה, נפצע.
בן-זקן מרבה לשוחח עם המאמנים על הנושאים המקצועיים ולומר להם מה הוא חושב שצריך לעשות. אנשי המקצוע שעבדו תחתיו שמעו לא פעם לעצותיו, בין אם משום שחשבו שהן נכונות ובין אם רק מתוך נכונות לציית לבוס. בן-זקן, שהורשע בפלילים בפרשת הרצת מניות, אמור להיכנס לכלא, דבר שצפוי להשפיע מאוד על הקבוצה.
אלונה ברקת
כבר לא ריכוזית
אלונה ברקת רכשה את הפועל באר-שבע ב-2007 והפכה לאישה הראשונה שמחזיקה בקבוצת כדורגל בישראל. את הפירות היא קוטפת היום, אבל תחילת הדרך הייתה אחרת לחלוטין. יועצים שונים, מתוך המועדון ומחוצה לו, סיפקו לה מידע שלא תמיד עזר לקבוצה – מקצועית וניהולית. בשנים הראשונות של ברקת, כשבאר-שבע הייתה בתחתית ליגת העל או בלאומית, מאמנים, שחקנים ואפילו מנכ"לים התחלפו בקצב גבוה.
הסיפור השתנה בשנים האחרונות. ברקת למדה עם הזמן, ואחרי שהייתה ריכוזית מאוד בהתחלה היא אספה לעצמה צוות מגובש שמריץ את הקבוצה. היא מבעלי הבית שאינם מתערבים כלל בנושאים מקצועיים, אבל סיפור אחד מעיב על דרך ההתנהלות שלה מול המאמן. מדובר בתקרית עם אלישע לוי, כשהחתמת ברק בכר בוצעה מאחורי גבו. לוי כועס עד היום על המהלך למרות שהשניים משדרים שהכל נשכח.
אמיר כבירי
טעויות של מתחילים
בעלים שהוא גם אוהד הקבוצה זה לא דבר שאפשר למצוא בכל מקום, ולמרות המוטיבציה הגבוהה והרצון להצליח, ההתנהלות של אמיר כבירי בהפועל ת"א מלאה בטעויות. אם רוצים לעשות איתו חסד אפשר לומר שאלה טעויות של מתחילים (רכש את המועדון בתחילת העונה שעברה).
אלה לא רק החובות והנאיביות בהתנהלותו, אלא גם כל הקשור למינוי אנשי מקצוע. כבירי הקשיב לאנשים הלא נכונים, ובעונה הראשונה שלו במועדון החתים כמות עצומה של שחקנים, רובם לא מתאימים.
המאמן הראשון שלו היה ססאר מנדיונדו, מאמן ספרדי אלמוני, שפוטר אחרי שני מחזורים בלבד. אחרי שוואליד באדיר הופיע כמאמן זמני, באה סאגת אלי גוטמן הראשונה. גיא לוי היה מאמן, ובהמשך – כשגוטמן מונה למנג'ר – לוי נדחק החוצה. לפני הדרבי העונה, גוטמן עצמו שינה תפקיד ומינה את גיא לוזון. בכל מקרה, כבירי לא בדיוק "מתערב" לאנשי המקצוע אלא יותר שואל שאלות, כנראה גם תוצאה של חוסר ניסיון.
משפחת לוזון
בקשות ולא הוראות
משפחת לוזון היא שם דבר בכדורגל הישראלי מאז 1991. אבי היה יו"ר ההתאחדות – ובכל הקשור לצד המכביסטי של פ"ת – הלוזונים הם למעשה המועדון. אבי-את-עמוס נוהגים לבקש דברים שונים מהמאמנים שעובדים בקבוצה. למשל, שייתנו לשחקן כזה או אחר לשחק כדי שסוכנים יראו אותו, דבר שיעזור במכירת השחקן בסכום גבוה, דפוס התנהגות שהמשפחה מתמחה בו. או, לחלופין, לשמור על שחקן מסוים כדי שלא ייפצע לפני שהוא הולך להימכר.
לעומת זאת, עמוס ואבי בדרך כלל לא באים למאמן בדרישה שאינה משתמעת לשתי פנים, נניח לפתוח עם שחקן מסוים, אחרת הדבר יוביל לפיטורים, כפי שעשה שרצקי. ההתערבות של המשפחה בעניינים מקצועיים עזרה לה לא פעם למכור שחקנים בסכומים גבוהים.
יעקב שחר
חופש מוגבל
כבר שני עשורים וחצי שיעקב שחר הוא בעל הבית של מכבי חיפה (תמך כספונסר עוד קודם לכן), וברור לכולם שהקבוצה הפכה לאימפריה במונחים ישראליים תחתיו. הוא נותן למאמנים חופש מקצועי, אבל כשהעסק מקרטע, כפי שהיה בעונות האחרונות, שחר לא עושה חשבון ויכול לשלוח מאמן הביתה גם אם מדובר בסמל. ראו מקרה ראובן עטר.
הבוס הירוק לא מתערב בכלל בשאלה מי יפתח בהרכב או יהיה בסגל. לפעמים מצלמות הטלוויזיה קולטות אותו זועם על חילוף שלא נראה לו, והוא יכול כמובן לדבר עם המאמן על הקבוצה, אבל לא ידרוש מהלך כזה או אחר.
ברוב המקרים שבהם שחר פיטר מאמנים שנכשלו, הוא הגיע לפגישה מוכן והבהיר שהפיטורים סופיים. לזכותו אפשר לומר שהוא תמיד שמר על כבוד המאמן, גם אחרי סיום ההתקשרות איתו.
יואב כץ
יחס אישי
יואב כץ, כמו הרבה בעלי מועדונים בכדורגל הישראלי, קיבל את הפועל חיפה בזמן שהייתה שקועה בצרות כלכליות, אולי אפילו על סף קריסה, אי שם ב-2004.
כץ אמנם לא שילם על רכישת הקבוצה, אבל בהחלט הגיע כמושיע – אדם עשיר שיוכל, כך האמינו האוהדים, להחזיר את הצד האדום של העיר לצמרת. כמו גולדהאר, גם מרכז חייו של כץ אינו בארץ, אבל הוא מעורב אישית הרבה יותר. גם בעניינים מקצועיים, אם כי לא באופן בולט במיוחד. מדי פעם הוא אפילו מעביר ביקורת על צורת המשחק דרך התקשורת.
כץ יוזם בעצמו הרבה שיחות אישיות ומאמין בהידברות עם שחקנים ואנשי הצוות. עם זאת, מובן
שהמאפיין הבולט אצלו הוא עניין ההוצאות הכספיות, ובמקרים רבים נשמעות תלונות על חוסר בשירותים בסיסיים לשחקנים. מסנגריו יגידו שהוא מצליח להחזיק עם תקציב נמוך קבוצה ששורדת בליגת העל לאורך זמן, אבל המקטרגים יסבירו שמדובר בבעלים ללא שאיפות. לכן אפילו הוקמה קבוצת אוהדים אלטרנטיבית.
לפנייה לכתב/ת 
