"קווי ההגנה" של מטוסי הכיבוי. כך חוסמים שריפה מתפשטת
טייס הכיבוי הראשי תיעד מהאוויר איך המטוסים מטילים חומר מעכב בעירה שמקיף את היישובים ועוצר את האש מלהגיע לבתים. התוכנית להמשך: דרישה לרכישת מסוקי כיבוי בעלי יכולת עבודה לילית
תיעוד שצילם הטייס תומר ענבר, שפעל בשריפת הענק שפרצה סמוך ליישוב מצפה חרשים בגליל ביום שישי, נותן הצצה לדרך הפעלת המערך האווירי של המשטרה במהלך השבוע האחרון, עת פעלו בעשרות אירועי שריפות ברחבי הארץ.
ענבר, הטייס הראשי של טייסת הכיבוי של המערך האווירי של המשטרה, תיעד מהאוויר איך מטוסי הכיבוי הישראליים מטילים חומר מעכב בעירה בצורת "קו הגנה" שהקיף את היישוב - מה שעצר את האש לפני שהגיע לבתי התושבים.
"התחילה שריפה מאד גדולה בחרשים", אמר ל- ynet מפקד טייסת הכיבוי, סגן-ניצב תומר ברנר. "הייתה רוח של 35-30 קשרים, והיא גרמה לאש להתקדם במהירות ולסכן את היישוב. מה שעשינו, ורואים את זה מצוין בתמונות ובסרטון, זו עבודה משולבת ותוכנית תקיפה. המטוסים הישראליים יצרו פס הגנה סביב היישוב והקיפו אותו מכל צדדיו בחומר מעכב בעירה - חומר שגורם לאש להתעכב או להיעצר בהתאם לגודל שלה. אם השריפה גדולה יותר והרוח חזקה, היא יכולה לחצות גם את פס העצירה עם החומר מעכב הבעירה. כדי להשלים את המשימה הבאנו את המטוסים הזרים עם מים שאספו מהים. בסופו של דבר בכוחות משותפים הצלחנו להציל את היישוב, ולמנוע מהאש לאחוז בבתיו".
זה היום השמיני שאותו מגדירים בטייסת הכיבוי של המשטרה כ"יום לחימה", במסגרת פעולותיהם בגל השריפות וההצתות. בפעילות משתתפים 14 מטוסי כיבוי ישראליים ו-21 כלי טיס מ-11 מדינות שונות. בימים האחרונים, כפי אומרים גורמים במערך האווירי של המשטרה, הפעילות עברה מהגנה להתקפה - כלומר מכיבוי שריפות לפעילות יזומה, פטרולים יזומים. מהיום הראשון הטייסת מוציאה באופן יזום פטרולים ברחבי הארץ, ובסיוע כלי טיס של חיל האוויר הצליחו לזהות מוקדי הצתות ולכבות את השריפה עוד כשהחלה בזמן אמת.
הטייסת האווירית הוקמה בעקבות אסון הכרמל, כשהנחיית הממשלה הייתה להקים אותה עד קיץ 2011. בשל כך, מי שהוטלה עליו המשימה היה בתחילה חיל האוויר, אולם מתוך מטרה להעביר אותה אחר כך למשרד לביטחון פנים - בשל היותו הגורם האחראי על המשטרה ועל כבאות והצלה. בתחילת החודש עברה הטייסת באופן רשמי לפיקוד המשטרה.
על הטייסת מפקד סנ"צ ברנר, קצין משטרה וטייס במערך האווירי של המשטרה. היא משתמשת בשירותי שתי חברות פרטיות שזכו במכרז חיצוני - אלביט, שרכשה את 14 מטוסי ה"אייר טרקטור" המשמשים את הטייסת, וכימניר, המעסיקה את הטייסים עצמם, כמו ענבר הטייס הראשי שפעל בחרשים. למטוסים הישראליים יכולת להטיל חומר מעכב בעירה שיכול לעכב את האש ולעצור אותה, וקצף שיכול להנמיך את הלהבות. מחד, הם מעולים למתווה של שריפות קטנות יחסית, זמן ההזנקה שלהם קצר, והם יכולים לעכב שריפות מלהגיע ליישובים.
מאידך, כוחם בעצירת שריפות ענק מוגבל. במתווה שריפה כגון זו שפרצה בנחל יתלה שבאזור ירושלים, שבו יש צמחיה צפופה באורנים, האש מדלגת מעל קווי העצירה. לכן באירועים גדולים ישראל חייבת סיוע רחב ממדינות שכנות. בנוסף, כמו שאר מטוסי הכיבוי, הם לא יכולים לעבוד בלילה. זו הסיבה שבשבועות הקרובים ישקלו בטייסת רכש של אמצעים נוספים, בהם גם מסוקים שיכולים לעבוד בלילה.
שיטת ההפעלה מורכבת, בשל היותה תלויה בגורמים רבים. מי שמעלה את הצורך למטוסים הם הכבאים בשטח ומפקדיהם. הצורך שהם מעלים עובר למרכז השליטה של כבאות והצלה, ומשם הקריאה מועברת לטייסת המשטרתית בפיקודו של סנ"צ ברנר, והוא מפעיל את המטוסים תוך תיאום מול חיל האוויר. בשטח, מי שמפעיל אותו הם מפקדי הכבאות עצמם על פי התכנית המבצעית. לצורך כך צורפו לטייסת גם שבעה קציני שטח מכבאות והצלה, שגם מדברים עם הטייסים בקשר ויכולים להכווין אותם.
קציני השטח הם לוחמי אש בעלי ניסיון רב בכבאות והצלה, והם אמורים להיות הגורם המקשר בין מה שקורה בשטח לטייסים. אחד מהם, אריק אבולוף, סיפר לראש הממשלה בנימין נתניהו על פעילות טייסת הכיבוי וקציני השטח, בעת ביקורו בבית מאיר לאחר השריפה. אבולוף אמר לו: "בלי הטייסת, אני מניח שהכוחות, ואני חלק מהם, היינו צריכים להיאבק עוד שעות רבות, ימים ארוכים, כדי להשיג את השליטה באש".
"הייתה לי הזכות להוביל את הטייסת באירוע השריפות המורכב ביותר שידעה מדינת ישראל. ברצוני להביע הערכה אמיתית לכלל הגורמים השותפים לעשייה המבצעית: משטרת ישראל, כבאות והצלה, אלביט מערכות, חברת כימניר, קק"ל ורשות הטבע והגנים, שבכוחות משותפים הגנו על מדינת ישראל ותושביה תוך מימוש ייעוד הטייסת לשמירה על אדם, טבע ורכוש", אומר סנ"צ ברנר.
ובצל הדיון על יעילות המטוסים והצורך ברכש נוסף, מדגישים גורמים במערך האווירי של המשטרה כי היכולות הקיימות מתאימות מאוד למתאם ההפעלה בארץ ונותנת מענה מצוין, זאת בניגוד גמור לביקורת שנשמעה על כך שיכולתם מוגבלת. בשריפות ענק עם מטען אש גבוה מאוד גם מטוסים כבדים יותר מתקשים לעבוד, והכוחות מתרכזים בהגנה על יישובים ועיכוב האש. בחודש מאי, לדוגמה, פרצה שריפת ענק בקפריסין, שאליה טסו אנשי הטייסת הישראלית לסייע - ואלו סיפרו כי ראו את האש עוברת מרחק של קילומטר בחמש דקות, בלי שאף כוח כיבוי יכל להתמודד עם איתני הטבע.
"המענה שניתן כיום הוא מצוין ומתאים למתאר הייחוס בארץ - ורכש נעשה לאחר מחקר מאוד מעמיק שבוחן מה מתאים. צריך להבין שהאירוע שהיה השבוע היה גדול בהיקפו מאסון הכרמל", אומרים גורמים במערך האווירי של המשטרה. "לא מבחינת האבידות בנפש והרכוש, אלא מבחינת היקף - כלומר, השריפות האלה זה אירוע הכיבוי הגדול ביותר שהתמודדה איתו מדינת ישראל אי פעם".
עם זאת, בטייסת יעלו בקרוב דרישה לרכש נוסף, הן של מטוסים והן של מסוקים בעלי יכולת כיבוי בלילה. ככלל, לא קיימים בעולם מטוסי כיבוי עם יכולת עבודה לילית, בשל העובדה שהם טסים נמוך מאוד, ואם יטוסו גבוה יותר ההטלה לא תהיה יעילה. חריגה בנוף היא החברה שמייצרת את ה"סופרטנקר", שטוענת כי יש למטוס יכולת לעבוד באופן יעיל בלילה, אולם זו טרם הוכחה. יכולת כיבוי בלילה קיימת אצל מסוקים, באמצעות מילוי דליי ענק והטלתם, ומתברר כי ליכולת זו אפקט לא מבוטל.
"באופן כללי, כיבוי שריפה נמדד בהספק של כמה קו"ב מים כלי הטיס שופך על מוקד השריפה", אומרים גורמים במערך האווירי של המשטרה. "לכן, בשל שיטת העבודה של המסוקים, הם יכולים להיות מאוד יעילים - כבאות והצלה, לצורך העניין, יכולים לפתוח בריכת מים במרחק של 2 ק"מ מהשריפה, והמסוק יכול למלא ולשפוך בתדירות גבוהה".