ברק: "'הדיבוק הלאומני' של נתניהו ומנהיגי הימין מאיים על עתיד ישראל"
ברקע גל השריפות נשא רה"מ לשעבר נאום תקיף נגד ההתנהלות בממשלה והעומד בראשה: "אסור לאפשר לפופוליסטים להרוס". הוא ביקש להפריד בין "המחנה הלאומי האמיתי" לבין "המחנה הלאומני" של נתניהו: "הם רואים בעיקר שחור" - וקרא להקמת תנועה "שבמקום צעקות והסתה תייצר שיח"
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק מתח הערב (יום ב') ביקורת חריפה על גורמים בממשלה הנוכחית ועל העומד בראשה בנימין נתניהו, ברקע ההתייחסויות בימין לגל השריפות שפקד את המדינה בימים האחרונים. במהלך אירוע השקת הספר "בצמתים מכריעים" של ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' שלמה גזית, בהוצאת "ידיעות ספרים" אמר ברק כי "מנהיגי הימין בממשלה ובראשם נתניהו - כן מפחדים. והפחד מעוור את העין ונועל את חרות המחשבה ואוטם את הלב ומזין תחושת קורבן שאיננה נגמרת".
ברק אמר עוד בדברי הביקורת שלו בנאומו במרכז למורשת המודיעין בגלילות כי "הם מסתכלים סביב ורואים - לא אתגר הדורך את הנחישות - אלא 'איומים קיומיים' יוצרי חרדה משתקים ומקרבנים. הם רואים 'חיות טרף' ו'חיות אדם', את טורקמדה, חמלניצקי והיטלר. מתגלגלים בנסראללה, בגדדי או אבו מאזן. הרגש הלאומי נסחף בתודעתם אל ייחוד הדם שבעורקינו והאדמה שלרגלינו, אל 'שלמות הארץ' על פני שלמות העם".
ראש הממשלה לשעבר הוסיף בהתייחסותו להתנהלות לממשלת נתניהו כי "הגלגול הזה של הרגש הלאומי הבריא אל לאומנות מוטרפת והולכת מוביל בהכרח אל 'אנחנו' ו'הם' - טוטאלי. 'איומים קיומיים' מבחוץ ו'בוגדים' על כל צעד מבפנים. העם שלנו חזק, מסור ונכון לכל קורבן - אך הפוליטיקאים בימין מפרים יום יום את לקחי עברנו. ה'דיבוק הלאומני' של מנהיגי הימין ונתניהו בראשם - זהו האיום המרכזי היום - על עתידה של ישראל, על זהותה, לכידותה ועוצמתה.
"הלאומנות החשוכה איננה זהותנו הטבעית - ולא היא חלום הדורות. והיא גם איננה מחלה חסרת מרפא. היא כואבת כשהיא שגיאתם בתום לב של מנהיגי ואנשי ימין ישרי דרך, והיא בה בעת מפלטם ו'אזור הנוחות' של פוליטיקאים אחרים - דמגוגיים, ציניים, פופוליסטים וחסרי ביטחון המנסים לשרוד בשלטון תוך פריטה על הנמוכים שביצרינו והעמוקים שבחששותינו. זה דורש תיקון, ותיקון מתחיל בבית. בכל בית".
ברק ציין כי ישנו "מאבק להכרעת עתיד המדינה" בין "הפופוליזם, הפשטנות ורואי השחור-לבן, לבין נושאי החוכמה, הרואים תמונה שלמה מורכבת הרואים תמונה שלמה, מורכבת ובה תמיד לצד האיומים, גם הזדמנויות. המאבק הזה יכריע את עתידנו". בהקשר זה הוא קישר את ההתרחשויות בגל השריפות. לדבריו, "מטוסי כיבוי וצוותים מהעולם מצטרפים, גם ירדן ומצרים וגם כבאי הרשות הפלסטינית. לפי המשטרה, 7-6 מוקדים בחיפה ו-17 מתוך 110 מהשריפות במרכז - מקורם בהצתות. המציתים, חלקם פלסטינים, חלקם ערביי ישראל ומאותרים גם מסיתים".
הוא הוסיף בנושא כי "יש הרבה לקחים, נזק כבד לרכוש, אך גאווה על ההישג ושמחה על כך שלא קוברים אף אחד. גלעד ארדן הוביל בצורה מעוררת כבוד, כחלון מטפל אישית בפיצויים מהירים. ברור ומוסכם שבמציתים ובמסיתים להצתה יש לטפל ביד ברזל. אבל מכאן, כשמתבוננים אל ההנהגה הפוליטית רואים פיצול: פופוליסטים, פשטנים ורואי שחור ולבן בלבד, בעיקר שחור, רואים רק דבר אחד: 'אינתיפאדת האש', 'פרעות תשע"ז', 'קישינב', 'תרפ"ט בחברון'.
"עוד מעט קט, ולנגד עינינו, יצמח איום קיומי חדש של 'שריפת עם ישראל בתוך בתיו שלו', בלב ישראל, שהיא כזכור המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון. או 'מלחמת קיום' חלילה, לחיים ולמוות, בתוך ישראל, עם אזרחי המדינה שמתוכם יצאו המציתים. ומנגד - כל מי שנוהגים על פי 'חכמת שלמה' יאמרו: מלחמת חורמה במציתים ובמסיתים? כן. מטוסים מלחכי מים? כן. זה גורלנו? להיות מוצתים ומכבים, מוצתים ומכבים, נשרפים ושורפים? בבחינת 'לנצח נחיה על מטפינו?' או על הסופרטנקר? לא.
עוד אמר ראש הממשלה לשעבר כי "בראייה היסטורית רחבה ושקולה, העובדה שמטוסים ירדניים ומצריים הגיעו הנה על צוותיהם להיאבק באש שפרצה, שכבאיות וכבאים מהרשות הפלסטינית פעלו לצד כבאינו מול הדליקות ושדלתות ערביי ישראל נפתחו בפני משפחות יהודיות לארחן - וראשי היישובים הערביים כעדותו של יונה יהב, פנו בזה אחר זה בנכונות לסיוע - אלו המרכיבים החשובים יותר של התמונה - ובחיזוקם עלינו לרכז את מאמצינו".
ברק הוסיף בדבריו שהתייחסו בעיקר לאירועי השבוע החולף כי "בצדק דחינו את הטענה ששורפי המסגדים, מציתי הנער אבו חדיר ושורפי המשפחה בדומא הם 'עם ישראל' או המייצגים שלו. הם פושעים וסוטים, ויחסית בודדים ויש לנהוג בהם בכל חומרת הדין. בכל חומרת הדין יש לנהוג גם במציתים ובמסיתים של השבוע, והם אינם מייצגים את ערביי ישראל או את העם הפלסטיני".
"חיוני למחוק את הקו המפריד"
הוא קישר בין ההנהגה ההיסטורית להנהגה הנוכחית ואמר כי "את יסודות המציאות שמאפשרת את 'קרן האור' הזאת שתיארתי הניחו משה דיין, שמה גזית, מנחם בגין, אנואר סאדאת, המלך חוסיין, יצחק רבין ושמעון פרס. את ההישג הזה וההבטחה המקופלת בו, ככל שתתאחר, אסור לאפשר לפופוליסטים קצרי הראות שהיום בראשנו להרוס.
"הרגש הלאומי שקושר אותנו בגאווה משותפת על זהותנו ומורשתנו, בערבות הדדית ובחרדה לחייל כל חייל או יהודי במצוקה. הרגש הלאומי הזה הוא העומד ביסוד הנכונות להקרבה, הסולידריות ותחושת ההתעלות האופפת את כולנו בשעת מבחן וגורמת לנו שוב ושוב להיות חזקים, נחושים ומנצחים מול כל אתגר וסיכון. את הרגש הלאומי הזה חיוני שננצור ונטפח. כאן להווייתנו ניצבים אנשי 'המחנה הלאומי האמיתי' בעיניי נושאי 'חכמת שלמה', ולמולם מצדו של קו מפריד וכואב, שחיוני למחקו מהווייתנו, מנהיגי הימין בממשלה ובראשם נתניהו - 'המחנה הלאומני' בעיניי".
ברק הגדיר את "נושאי 'חכמת שלמה' ב'מחנה הלאומי האמיתי' שמבוסס על ערכי הרצל, ז'בוטינסקי ובן גוריון "יורשי הציונות במיטבה". לדבריו, "הם רואים את ההזדמנויות בתוך הסיכונים: כמו שיתוף הפעולה המפתיע שנתגלה במהלך כיבוי השריפות או הוועידה הבינלאומית, כהזדמנות לבחינת הסדרי ביטחון אזוריים ועוד. הם לא מפחדים. העם שלנו, על כל שדרותיו לא מפחד. והיה נכון וראוי שכולנו נהיה ביחד 'מחנה לאומי' אחד גדול".
בסיום דבריו קרא ברק להקמת תנועה לשינוי המדינה: "הייתי רוצה לראות צומחת בתוכנו תנועת המונים שתקרא לשנות את המדינה. תנועה שתעבור שכונה-שכונה, רחוב-רחוב, בית-בית, ושבמקום צעקות והסתה תייצר שיחות בין ישראלים, כולנו אחים, על המדינה שיכולה להיות פה. תנועה שיהיו לה ערכים ברורים, ובראשם שיח אמת על הכול'. שלא תנסה להיות 'יותר ביבי מביבי', ושתפיח מחדש בינינו את רוח האחדות ואת התקווה. זה בידינו ובזאת ניבחן".
לפנייה לכתב/ת 
