אתיופים נדחים יותר בהשכלה הגבוהה: "מצפים ממני להיות מטפלת"

"כשאני אומרת שאני דוקטורנטית, אנשים מרימים גבה", כך סיפרה אמש (ב') שולה מולה, דוקטורנטית לתקשורת, בעקבות פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור הדחייה בקבלה לאוניברסיטאות בקרב יוצאי אתיופיה, לעומת המועמדים היהודים האחרים, גבוה ב-10%.

"נקודת המוצא ההתחלתית של יוצאי אתיופיה היא נמוכה יותר", הסביר אביאל קרנצלר ראש תחום השכלה גבוהה בלמ"ס שהיה מבין מחברי הדו"ח שפורסם הבוקר. "הפערים בבחינות הפסיכומטרי גדולים מאוד ביחס לשאר האוכלוסייה, וחוזרים על עצמם כל השנים. זה לא משהו מקרי, זה נתון מאוד חזק", הוא הדגיש.

בדו"ח מצוין ש-27% מקרב יוצאי אתיופיה נדחו בשנת 2015 מקבלה לאוניברסיטה, וזאת לעומת 20% מכלל המועמדים היהודים ללימודי השכלה גבוהה. "הסיכוי של צעיר יוצא אתיופיה להיכנס למוסד להשכלה הגבוהה הוא בין שליש לחצי משל מועמד יהודי אחר", הוסיף קרנצלר, "אבל מצד שני, המגמה היא חיובית – כל שנה יש יותר ויותר יוצאי אתיופיה, הממוצע בפסיכומטרי עולה והם סוגרים את הפערים בהתמדה".

"צריך למצוא את הדרכים שמאפשרות להשתלב". אבי ילאו(צילום: שאול גולן)

"חלק מהמאבק שלנו במשך השנים הוא על ההשכלה", אמר אבי ילאו, ממארגני מחאת יוצאי אתיופיה, פעיל חברתי ומנכ"ל ארגון הל"ה למען חינוך בשכונות ועיירות הפיתוח. "צריך למצוא את הדרכים שמאפשרות לממש את הפוטנציאל, לא בשביל לקבל אנשים לא מתאימים או עם פחות יכולות, אלא כדי לקבל את האנשים אחרי שמבינים שהפסיכומטרי לא באמת משקף את היכולת של הסטודנטים, משום שהוא מוטה תרבותית ויש שם שאלות שמובנות רק עבור קהלים מאוד מסוימים".

"יש גם קשר ישיר למקום המגורים בשכונות מרוכזות של יוצאי אתיופיה, בשכונות קצה וביישובים מסוימים", הוסיף ילאו. "זה משליך על בתי הספר שאליהם נרשמים התלמידים בשיטת הרישום האזורית וכבר משם מתחילים הפערים. גם אלו שרוצים לרכוש השכלה לא מועסקים אחר כך בשל אפליה והם עוסקים במשרות שלא תואמות את השכלתם".

"לא נשמע להם סביר שאני דוקטורנטית"

שולה מולה היא דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון. "יש עשרות בודדים של דוקטורים ודוקטורנטים וזה מספר את סיפור החסימה, ברור שזה קשה יותר", סיפרה. "זה קשה יותר במובן הזה שהבגרות שלי פחות טובה, מפני שהצפיות ממני יותר נמוכות, וישנה גם ההכוונה הגלויה והסמויה למה אני ראויה. עד היום כשאני אומרת שאני דוקטורנטית אנשים מרימים גבה כי זה לא נשמע להם סביר".

מולה מכירה את הרמת הגבה מקרוב, וכאשת חינוך היא נתקלת בכך לא מעט. "אנשים שנכנסים לכיתה שלי מחפשים את המורה כי אני, כאתיופית, לא יכולה להיות מורה", אמרה. "גם באוניברסיטה, אם אני בתוך המערכת מניחים שאני סטודנטית, אבל אם אני אומרת שאני לומדת לתואר שלישי אז אני רואה שלאנשים זה לא מסתדר. אני כבר מומחית בזיהוי המבטים וזהו מאבק יומיומי להוכיח שזה נורמלי שאישה בצבע שלי תלמד תארים מתקדמים כשהציפייה ממני היא להיות מטפלת".

"רואה בנתונים תמונה חיובית". מהרטה ברוך(צילום: ענת מוסברג)

פרופסור אסף פרידלר, סגן רקטור באוניברסיטה העברית

פרופסור אסף פרידלר, סגן רקטור באוניברסיטה העברית, התייחס לדברים ואמר: "אנחנו עובדים קשה כדי לשלב אותם, זה מאוד חשוב לנו. אחת התוכניות שאנחנו מפעילים היא עם מכון פוירשטיין בירושלים, שפיתח שיטת הערכה אלטרנטיבית שבוחנת לא רק את הידע בזמן נתון אלא גם את היכולת ללמוד ולהסיק מסקנות. אנחנו משתמשים בכך כתחליף לפסיכומטרי עבור יוצאי אתיופיה. הסטודנטים שמתקבלים מקבלים ליווי ותמיכה כדי גם לדאוג שהם יצליחו. בוגרי התוכנית מתקבלים לפקולטות הכי טובות, כולל לרפואה, ואנחנו מאוד גאים בזה. הסוגיה אם השיטה הזו יכולה להחליף פסיכומטרי נבדקת מחקרית".

ביוני האחרון הודיעה הוועדה לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ששילובם של יוצאי אתיופיה תהיה יעד מרכז בתוכנית החומש שתאושר בקרוב. היעדים המרכזיים של התוכנית, שעלותה המשוערת היא כ-100 מיליון שקל, הם מתן ייעוץ והכוונה, הגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות הקדם-אקדמיות ובתואר הראשון כך שסך תלמידי התואר הראשון יגדל ביותר מ-50%, הגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר שני בכ-30%, צמצום היקפי הנשירה, וכן קידום ומינוי אנשי סגל יוצאי הקהילה האתיופית במוסדות להשכלה גבוהה.