דו"ח: סחבת בבתי הדין למבקשי מקלט

דו"ח של המוקד לפליטים ולמהגרים וארגון היא"ס שמתפרסם הבוקר (יום ג') מצביע על ליקויים לכאורה בתפקוד בתי הדין לעררים, שתפקידם להעניק סיוע לחסרי מעמד כגון מהגרי עבודה ומבקשי מקלט ולערוך ביקורת שיפוטית על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. מחברי הדו"ח טוענים כי בתי הדין לעררים ממעטים לקיים דיונים, לא מפעילים מערכת ממוחשבת לניהול התיקים ולא מפרסמים החלטות באינטרנט.

בתי הדין לעררים, שהוקמו כערכאה שיפוטית לענייני הגירה במאי 2014, נועדו להפחית את העומס שהוטל על בתי המשפט לעניינים מנהליים וליצור ערכאה מומחית בתחום ההגירה והמעמד. מלבד מהגרי העבודה ומבקשי המקלט, בתי הדין לעררים מטפלים גם בפניות של בני זוג זרים של אזרחי ישראל ושל תושבי קבע ישראלים וכן במחוסרי אזרחות.

ארכיון(צילום: הרצל יוסף)

מנתוני הדו"ח עולה כי מתוך 502 החלטות סופיות שניתנו בעררים עד נובמבר 2015 - 289 עררים נדחו ורק 26 (5%) מהעררים התקבלו. יתר העררים נמחקו מבלי שניתנה בהם הכרעה לגופו של עניין. "בהיותו ערכאת ערעור, בית הדין לעררים אמור להפעיל ביקורת ולתקן שגיאות משפטיות", צוין בדו"ח. "בחינת החלטותיו של בית הדין מגלה נטייה להימנע מהחלטות עקרוניות, ולהותירן ללא מסקנה תקדימית".

בדו"ח נטען כאמור כי בית הדין לעררים ממעט לקיים דיונים. לפי הדו"ח, בירושלים התקיימו 475 דיונים ונסגרו 1,275 תיקים, בתל אביב התקיימו 260 דיונים ונסגרו 1,996 תיקים ובבאר שבע התקיימו 32 דיונים ונסגרו 158 תיקים.

מחברי הדו"ח טוענים כי "לא קיימת מערכת ממוחשבת לניהול התיקים או מאגר החלטות מתעדכן באופן נגיש באינטרנט. מרבית ההחלטות לא מתפרסמות באתר בית הדין, כשהחלטות רבות ניתנות בכתב יד על גבי כתבי הטענות עצמן".

"נזק כלכלי לעורר" 

בדו"ח גם צוין כי בית הדין לעררים נמנע מפסיקת הוצאות שנועדו לפצות כשהגשת ההליך התבררה כמוצדקת. "כאשר מדובר באוכלוסייה מוחלשת גם כך, הדבר מקשה עוד יותר על נגישותה לבתי הדין. לא רק שהעורר איננו מקבל פיצוי על ההחלטה שפגעה בו והתבררה כבלתי מוצדקת - אלא הוא אף ניזוק כלכלית מההליך".

בעקבות הממצאים בדו"ח ממליצים בין היתר במוקד לסיוע לפליטים ולמהגרים למנות דיינים נוספים לצורך הפחתת העומס, לפרסם את כל ההחלטות במערכת נגישה וממוחשבת, ולקיים הכשרות מקצועיות על ידי גורמי מקצוע שאינם משפטנים לדייני בית הדין.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בית הדין לעררים דן בפומבי, זאת בכפוף לחריגים המחייבים דיון בדלתיים סגורות לפי החוק, כך שההליכים פתוחים לציבור ותוצריו השיפוטיים גלויים לו, הן באתר בתי הדין של משרד המשפטים, והן באתרים משפטיים אחרים. דייני בית הדין ממונים על ידי שרת המשפטים מתוך מועמדים שנבחרו על-ידי ועדת איתור בראשות מנכ"לית המשרד, הכוללת משפטן שממנה היועץ המשפטי לממשלה ונציג ציבור".

עוד נמסר ממשרד המשפטים כי "בענייני שפיטה על דייני בית הדין לעררים אין מרות זולת מרותו של הדין. בדיונים נשמר כל העת ערך השוויון לפני הערכאות, ובכל דיון נמצא מתורגמן לשפת העורר, וברוב המוחלט מהמקרים העורר מגיע בליווי עו"ד המייצג את עניינו. על החלטות בית הדין ניתן לערער בזכות לבית משפט לעניינים מנהליים ועל פסק-הדין של בית משפט לעניינים מנהליים ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. יודגש כי מרבית הערעורים המוגשים על החלטות ופסקי הדין של בית הדין נדחים או נמחקים. יצוין כי אגרת הערר בבית הדין שדן כערכאה ראשונה הופחתה משמעותית ביחס לאגרות בית המשפט המחוזי ששימש כערכאה ראשונה לבירור לפני פתיחת בית הדין לעררים וההליך הוא פשוט ונגיש".