בחירת משקפיים לילדים – טעויות נפוצות
רוצים שהילד יאהב את המשקפיים שלו? רוצים שהוא יתגאה בהם? הכל תלוי בגישה שלכם. בתור התחלה, תנו לו לבחור בעצמו את הזוג שמוצא חן בעיניו גם אם הצבע או הסגנון לא לטעמכם. קיבצנו עבורכם כמה טיפים שיקלו עליכם את הבחירה
בשיתוף מכבי ממבט ראשון
משקפיים זה לחנונים, קולים או היפסטרים? תלוי את מי שואלים. כאשר מדובר בילדים צעירים ברוב המקרים, יחסם של ההורים לנושא יהיה גם יחסם של הילדים. לכן השתדלו להביע את תמיכתכם ועשו כל שביכולתכם כדי לעודד אותם.
"הכל קם ונופל על הגישה של ההורים בנוגע למשקפיים", מסביר האופטומטריסט עדי שאול מרשת מכבי ממבט ראשון שמתאים מאות משקפיים לילדים מדי חודש. "כשההורים צריכים בעצמם להרכיב משקפיים ונמנעים מכך או מעדיפים להרכיב עדשות מגע במקום, כי בעיניהם משקפיים מכערות את הפנים, הילד מגיב בהתאם ויתנגד בכל תוקף להרכיב משקפיים. ילדים הם כמו ספוג, כך שאבא ואמא שלהם הם למעשה המכשול הכי גדול שחייבים לעקוף כדי לגרום להם לרצות להרכיב משקפיים ואפילו להתגאות בהם".
המכשול השני עליו צריך להתגבר בהתאמת משקפיים לילדים, לדברי שאול, טמון בכך שההורה מתעקש לבחור עבור הילד את המשקפיים מבלי להתחשב ברצונותיו והעדפותיו. "במקום להעניק לילד עצמאות מלאה לבחור את המסגרת בהתאם לצרכיו ולמשל לצבע האהוב עליו, לאפשר לו לחוש שהוא שולט במצב ושסומכים עליו, חלק גדול מההורים מכתיב את הבחירה. הרבה פעמים אני שומע משפטים כמו 'זה קטן/גדול מדי, ילדותי מדי, נשי/גברי מדי, הצבע הזה לא מתאים לך ומוטב שתבחר בצבע אחר'. זה רק מערער את הביטחון של הילד וגורם לו לחוש שלמעשה לא סומכים עליו בנוגע למשהו שהוא יצטרך לחיות עימו בשלום בסופו של דבר. משהו שהוא לגמרי שלו".
לכתבות נוספות בנושא - לחצו כאן
שאול ממליץ להורים להתייעץ עם האופטומטריסט בנוגע לגודל המסגרת הרצויה והאם המשקפיים יושבים היטב על האף והאוזניים של ילדם. כל שיקול מעבר לכך צריך להיוותר בידי הילד "כי אחרי הכל זוהי הזהות שלו ואלה הפנים שלו ולא של ההורים. למשקפיים יש השפעה גדולה על איך שהפנים נראות ולכן לא רק חובה לשתף את הילד בבחירה, אלא לגרום לו לחשוב שהוא זה שהחליט אילו משקפיים הוא ירכיב".
- כיצד אתה מתמודד עם הורים שלמעשה מקשים על עצמם ועל ילדיהם את הרכבת המשקפיים?
"אין לי ברירה אלא לזרום עם ההורים, במיוחד כשמדובר בהורים שמרניים ומרובעים. כשהם נכנסים לחדר הבדיקות אני מנסה לשים את ההורים במקומם אבל במסווה של מקצועיות. יחד עם זאת, קורה שאנחנו לא משדרים על אותו גל והם יעדיפו ללכת לקולגה. עם השנים, ויש לי ותק רב במקצוע, למדתי ללכת בין הטיפות, לנסות לעודד את ההורים להקשיב לילדיהם אבל אחרי הכל הם אתה שמשלמים וקובעים עבור הילד".
- מה עם חששות הילדים מירידות והקנטות בבית ספר?
"זה נכון החל מגיל 12-13 ולא לפני כן, בעיקר אצל בנים. עד אז אין כל חששות כאלה. בגיל 12-13 בנות בדרך כלל עוברות לעדשות מגע ובנים הם פחדנים מטבעם ומתחילים לשחק עם כן או לא להרכיב משקפיים. אני מנסה להסביר את מה שעלול לקרות אם הילד לא ירכיב משקפיים אבל לא תמיד ההסברים עובדים. לילדים בגילאים האלה יש רצונות משלהם.
"אצל ילדים קטנים הבעיה היא בעיקר עם אמא שהיא אנטי משקפיים כי היא בעצמה עשתה ניתוח לייזר או יש לה עדשות מגע. אבל אם ההורה משתף פעולה, הילד יגיב בהתאם ויקבל את המשקפיים בשלוות נפש וכמשהו שנועד לעזור לו ולא להוות מטרד. בניגוד ללפני 20-30 שנה, משקפיים היום הם דבר של מה בכך. לפעמים מגיעים אלינו ילדים שאין להם כל בעיית ראייה אבל הם רוצים משקפיים כי זה נראה להם מדליק".