מחקרים: רוב התרופות שנרכשות אונליין - מזויפות

הגלובליזציה הרגה את הפיקוח: תרופות מזויפות, שיקויים מדומים, מרכיבים עמומים, הבטחות שווא לריפוי ועוד מיני תופינים "בריאותיים" חסרי כל שחר ואחיזה מדעית. חושבים שאתם במאה ה־19? אתם כאן, במאה ה־21, במציאות שהגלובליזציה והקידמה הטכנולוגית יצרו, ועל הדרך דרדרו את היכולת של גופי הבריאות במדינה לשמור על בריאותנו. בכפר הגלובלי קשה לחסום את הפרצות, ואל פתחנו מגיעים מוצרים רפואיים שלא עברו שום פיקוח.

נוכלים וגם חברות מסחריות מנצלים את העובדה שאנו עמוסים מדי, שאין לנו כוח לקבוע תור לרופא, לרדוף אחרי מרשם או לנסות ללחוץ לקיצור התור שנקבע לצורך אבחון, בשעה שאפשר לקצר את התהליך בהקלקה אחת בלי לזוז מהבית. וכך, תרופות, בדיקות, תוספים ומוצרי רפואה אחרים מיוצרים ונרקחים בבתי ייצור, מעבדות ומחסנים במקומות שונים ברחבי הגלובוס, ומשם עושים את דרכם ללא פיקוח ישירות אלינו - ולפעמים גם לבתי מרקחת, בתי חולים או אפילו לחברות רשמיות.

קראו גם:

בית מרקחת מכר לחולה תרופה מזויפת שסיכנה את חייו

זקיפות לאומית: ישראל במקום הרביעי בעולם בצריכת ויאגרה

בעיה של רשויות הבריאות? בהחלט, ורוב רשויות הבריאות ברחבי העולם כיום, כולל משרד הבריאות שלנו, שוברות את הראש בניסיון למצוא פתרון לפריצת הגבולות הבריאותית הזאת. אבל אסור לשכוח לרגע שבקצה המסלול הזה, שבשפה השיווקית ידוע בשם DTC (Direct To Consumer), תמצאו את צרכן הקצה. כן, אתם.

הקנייה הישירה דרך האינטרנט מפתה, בעיקר עבור אלה שרוצים להזמין תרופות המעוררות מבוכה כמו ויאגרה או סיאליס ללא צורך לעבור את השיחה המביכה עם הרופא, או עבור אלה שרוצים תרופות כמו ריטלין או מודפיניל בלי לעבור אבחון להפרעות קשב או בעיית שינה.

האפשרות הזאת מתאימה גם עבור אלה שרוצים לערוך בדיקת אבהות בלי לבקש (כפי שדרוש בחוק) אישור/צו בית משפט, כמו גם עבור אלה שצורכים תוספי תזונה בדרך קבע ורוצים לרכוש אותם במחיר נמוך משמעותית מהמחירים בישראל. אבל כשאנחנו משנעים את הבחירות הבריאותיות שלנו לרשת, אנחנו נפרדים לא רק מההגבלות ומהאיסורים אלא גם מההגנה ומהפיקוח על התרופות ועל התוספים. ומאחר שלא מדובר בנעליים שהתפרקו אחרי שימוש אחד אלא בבריאות שלנו, יש לכך השלכות מרחיקות לכת.

הרשויות שוברות את הראש לפתור את פריצת הגבולות(צילום: shutterstock)

תרופה מסין, משלוח מסוריה

תרופות הן המצרך הרפואי העיקרי שמצליח להתגנב דרך האינטרנט אל תוך גבולות המדינה בלי שייחשף לעיניהן של הרשויות. הצרכנים גולשים ישירות אל בתי מרקחת במקומות שונים ברחבי העולם - חלק מהם מוסדות הגונים ומפוקחים, אחרים פחות, בלי לדעת שאין להם יכולת אמיתית להבחין ביניהם. "קל מאוד לבנות אתר אינטרנט שמתחזה לבית מרקחת רציני ומקצועי", אומר ד"ר רון תומר, מנהל הוועדה המקצועית של ארגון הרוקחות. "מעבר לעובדה שרוב בתי המרקחת באינטרנט אינם מבקשים מרשם, שבסופו של דבר אמור להגן עליכם מפני טעות שעלולה לפגוע בכם, הבעיה היא לא רק שאולי התרופה הזאת אינה נחוצה לכם, אלא גם שאין לכם מושג מה יש בתוכה".

אבל רגע, בית המרקחת שבו אנו קונים נושא כתובת קנדית והתרופות מגיעות ממש משם, אתם ודאי אומרים לעצמכם עכשיו, מה הבעיה עם קנדה? ובכן, "גם כשאתם גולשים לבית מרקחת ב'קנדה' ומקבלים את התרופות מכתובת רשמית בטורונטו, כשהן נושאות חותמת רשמית של חברות מוכרות ורציניות, זה לא מבטיח כלום", מחדד הרוקח מיקי אריאלי, ראש האגף לאכיפה במשרד הבריאות. "הרבה פעמים השרת של אתר 'בית המרקחת הקנדי' שגלשתם בו הוא בכלל ברוסיה, הכסף שאתם משלמים מגיע לקפריסין, התרופה שאתם קונים מיוצרת בסין, והתווית שלה מודבקת במדינה אחרת. והמשלוח? טוב, הוא באמת יוצא מקנדה".

כך למשל, מאמר שפורסם בכתב העת "הרפואה" ב־2010 מתאר את מסלולה של תרופה שרוכש אמריקאי תמים באתר קנדי: התרופה מיוצרת בסין, עוברת לאזור סחר חופשי בנסיכות שרג'ה, מוטסת ללונדון, נארזת באיי הבהאמה על ידי רוקחים, מוטסת שוב לבריטניה, ומשם ממשיכה לארצות הברית.

אין לכם דרך לדעת מהיכן מגיעות התרופות שהזמנתם(צילום: shutterstock)

זה אולי נשמע לכם אקזוטי שהתרופות שלכם נודדות ברחבי העולם, אלא שעל הדרך נוכלים שזכו לכינוי "פושעים פרמצבטיים" תופסים עליהן טרמפ. אי שם במפעל בסין או בהודו, באריזה בבהאמה או בהדבקת התווית בשרג'ה, הרחק מעיניהן של רשויות הבריאות, הנוכלים מערבבים, מחליפים, מוהלים או מזייפים. כל תכסיסי הפשיעה הרגילים מעורבים בזה: כתובות קש, זיוף תווי ברקוד, החלפת תכנים של אריזות רשמיות וכן הלאה. "מאוד משתלם לזייף תרופות", מסביר ד"ר תומר. "ארגז תרופות שמכיל בסך הכל כמות קטנה של חומר יכול להימכר בשוק ב־100 אלף שקל".

90% זיוף

אז מה יכול להיות בתוך הבקבוק הזה שרכשתם באינטרנט? על פי ארגון הבריאות הבינלאומי, זה די תלוי במזל שלכם. לעתים מדובר בכמוסות שמכילות אבקת קמח תפוחי אדמה או עמילן תירס. בפעמים אחרות יש בכמוסה חומר פעיל, אבל הוא במינון מופחת או מוגזם (למשל, כשיש בנמצא חומר פעיל ישן לפעמים מכפילים את המינון הרצוי שלו ליתר ביטחון).

לפעמים יש בה בכלל חומר פעיל של תרופה אחרת, ולעתים הכמוסה באמת מכילה את כל הרכיבים הפעילים שאמורים להיות בה, אלא שהיא הוצבה במשך שעות בשמש הקופחת ואיבדה את כל היעילות שבה. בקיצור, הסיכוי שתכניסו לגופכם תרופה שונה לגמרי מזו שהתכוונתם אליה גדול מאוד.

כשמדובר בתרופות לאין אונות כמו הוויאגרה, למשל, כ־90% מהאריזות שנרכשות און ליין הן מזויפות, טוען ד"ר תומר. כשמדובר בשאר התרופות, ב־2008 הברית האירופית למען גישה לתרופות בטוחות (EAASM) דיווחה על כך ש־62% מכלל התרופות שאתם קונים באינטרנט מזויפות.

ואם זה לא מספיק, ב־2013 קיבל ארגון הבריאות העולמי דיווח על 910 מוצרי רפואה מזויפים, ובארץ חשף משרד הבריאות בשנתיים האחרונות תכשיר הרזיה בשם LIDA כמזויף ומצא שהוא מכיל חומר פעיל שעלול לגרום להפרעות פסיכוטיות והתקפי לב. ברשת נמכר גם הורמון גדילה מזויף (Norditropin) שהכיל סטרואידים אנאבוליים שעלולים לגרום לפגיעה בכבד, בכליות, בעור ולהפרעות פסיכולוגיות ועוד. וזו רק רשימה חלקית.

יכול להיות שבכמוסה ממתין לכם קמח תפוחי אדמה(צילום: shutterstock)

אם לנסח זאת במילים פשוטות, כשאתם משוטטים באינטרנט אתם נמצאים בשטח הפקר, אלא שהבעיה אינה נגמרת כאן. למעשה, כאן היא די מתחילה. מבנה שוק התרופות של ימינו מאפשר לזייפני התרופות למצוא פרצות בדרכי השיווק ולהחדיר תרופות מזויפות גם למוסדות הרשמיים ולא רק למי שקונה אותן באינטרנט. ארגון הבריאות העולמי הצהיר השנה שהתרופות המזויפות מצליחות למצוא את דרכן מהשווקים הלא חוקיים ואתרי האינטרנט אל בתי המרקחת, המרפאות ובתי החולים.

ב־2012 למשל קיבלו חולות סרטן שד ב־19 מרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית זיוף של התרופה אווסטין שלא הכיל חומר פעיל. גם בארץ הצליחה תרופה מזויפת נגד הפטיטיס C למצוא את דרכה אל אחד מבתי החולים הגדולים וניתנה שם לחולים, עד שאחד מהם הבחין שהגוון של התרופה צהוב יותר מזו שנטל תמיד, וכך הזיוף התגלה.

תפוס את התוסף

אם יש לא מעט שחוששים מרכישת תרופות מרשם בלי לעבור אצל הרופא, כשזה מגיע לתוספי תזונה - כל החסמים מוסרים. התחושה היא שמדובר במוצרים בלתי מזיקים, שאין הכרח בפיקוח הקפדני עליהם, ואם מוסיפים לכך את המחירים הנמוכים שבהם הם נמכרים בשורה של אתרים - הפיתוי הצרכני עצום. "יש מספר גדול של צרכנים שרוכשים תוספי תזונה באינטרנט, והוא הולך וגדל בהתמדה. הם נתפסים כמוצר של Well Being, של קידום אורח חיים בריא", אומרת תמר נבו, מנהלת המחקר בארגון "אמון הציבור", שערך לאחרונה מחקר על יצירת מסגרת רגולטורית לשימוש במסרים בריאותיים בשיתוף המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות.

ומה בדיוק אתם עלולים למצוא בתוספי התזונה ה"תמימים" האלה שמקורם בטבע? ד"ר תומר מספר על משחות סיניות שהתגלו בהן סטרואידים, כמו גם על כמויות נאות של אנטיביוטיקה במוצר בשם Tiger King. משרד הבריאות איתר השנה תוסף תזונה להרזיה בשם Naya Dream Plus שהכיל חומר פעיל אסור לשימוש, ולפני שנתיים איתרה המשטרה דירה במודיעין שמתוכה שווקו לאתרי אינטרנט מגוון תוספי תזונה שנשאו את ה"התוויות": "לטיפול בקטרקט", "לטיפול בשיעול" ועוד, ובתוכם נמצא קוקטייל של חומרים פעילים שונים.

בכל מה שקשור לתוספי התזונה בארץ המצב מורכב במיוחד. "בישראל חל איסור גורף על ייחוס סגולות ריפוי/חיזוק לתוספי תזונה", מסבירה נבו. "זה אומר שאסור לאף מוצר, אפילו לא לחומצה פולית, לשאת את התווית: 'טוב ל...' או 'מסייע ב...' וכו'. זאת בניגוד לאירופה וארצות הברית, שבהן תוספי התזונה רשאים לשאת מסר בריאותי, אך מוטלת עליהם החובה להוכיח ולבסס אותו, והמדינה מפקחת עליהם".

כשזה מגיע לתוספי תזונה - כל החסמים מוסרים(צילום: shutterstock)

לדבריה, המצב עשוי להשתנות. בסוף החודש הנוכחי ייכנס לתוקפו חוק המזון, שבהוראות המעבר שלו נקצבה שנה להתקנת תקנות המחליפות את איסור ייחוס סגולות הריפוי הגורף. באמון הציבור מקווים שהחוק החדש יאפשר שימוש במסרים בריאותיים שאותם יידרשו היצרנים לתקף ולהוכיח, אך כרגע אין לדעת אם אכן זה ישפר את המצב.

כיום, על כל פנים, אדם שקונה תוסף בישראל כדי שזה יועיל לבריאותו עושה זאת על אחריותו בלבד, ואין מי שמסייע לו להעריך את התועלת המיוחלת. העניין מרתיע יבואנים, מקטין את התחרות ודוחף את הצרכן לאינטרנט. במקביל אנו עדים גם כאן לחדירת מוצרים מזויפים לשוק שנמכרים לא רק באינטרנט אלא גם במקומות לא וירטואליים. רק בשנה שעברה גילה משרד הבריאות שתוסף תזונה לסוכרת בשם Cane שיובא לישראל ושווק על ידי חברות מוכרות (כמו CuraLife) הכיל תרופה נגד סוכרת (מטפורמין) וגרם לאשפוזם של שני אנשים.

רוק כבד

אבל לא רק תרופות ותוספים משווקים באינטרנט, בשנים האחרונות חלה צמיחה עצומה בשיווק בדיקות רפואיות, שגם הן חושפות את צרכני האון ליין לסיכון באופנים שונים ומגוונים. בניגוד לתוספי התזונה, מתברר שבדיקות מותר ואפשר לשווק לכם באמצעות הבטחות חסרות שחר, ואין על כך כל פיקוח.

הבדיקות הגנטיות, שהמדע הצליח להפוך לבדיקות קלות לביצוע שמאפשרות לכל אחד לדעת מה המוטציות ב־DNA שלו אבל עדיין לא הצליח להבהיר מה בדיוק ההשלכות של המידע הזה, נמכרות ברשת כבדיקות שיעזרו לכם לקבל "החלטות מוצקות" לגבי נטילת תרופות, ניתוחים, מעקב רפואי ועוד.

ברשת תוכלו למצוא בדיקות שיסייעו לכם "בהתאמת תרופות פסיכיאטריות", "התאמת תרופות לסרטן", "דיאטה מותאמת אישית" ועוד ועוד. אובדן השליטה בתחום קשור גם הוא בגלובליזציה ובשיווק ישיר לצרכן. כשאתם שולחים דגימות רוק או דם למעבדה עלומת שם כלשהי במדינה רחוקה, אין לכם דרך לדעת לאילו ידיים הן יגיעו ומי ישלח לכם את ניתוח התוצאות בחזרה.

לא פעם גולשים שפונים לביצוע בדיקות רפואיות און ליין מפענחים את התוצאות בעצמם, ללא ייעוץ רופא, וגם כאן איש אינו מגן עליכם או ממשמע את הממצאים. וכמו התרופות המזויפות, גם הבדיקות המפוקפקות חצו מזמן את המרחב הווירטואלי האישי, ונמכרות כאן לא על ידי בתי מרקחת או בתי טבע אלא על ידי חברות פרטיות, שחלקן אמינות אמנם אך חלקן הרבה פחות.

במשרד הבריאות שלנו מודאגים גם מהתופעה הזאת. "בדיקות רפואיות צריכות להתבצע בהתאם להתוויה רפואית ועל פי המלצת רופא מטפל, במעבדה מוסמכת", נמסר לנו בתגובה לכתבה. "הבדיקות שהוזכרו בכתבה אינן עונות על קריטריונים אלו. במשרד קיימת ועדה להטעיית הציבור, שבין היתר מטפלת בנושא של הטעיה גם בתחום הזה. אנו ממליצים לציבור בכל מקרה להתייעץ עם הרופא המטפל".

האחראית העיקרית למצב הנוכחי היא, כאמור, הגלובליזציה של שוק מוצרי הרפואה, שמאפשרת שיווק ישיר, הפעלת מעבדות ברחבי העולם ומכירת מוצרים שפותחו במקום אחד בקצה אחר של העולם, שאינו נתון לרגולציה המקובלת בישראל.

התופעה אינה ייחודית רק לישראל, ומשרד הבריאות בארץ, כמו גם רשויות בריאות אחרות ברחבי העולם, הבינו זאת כבר לפני כמה שנים, וכיום הם עובדים בשיתוף פעולה בינלאומי שנועד לצמצם את הפרצות ולשמר את הגבולות. "אנו עובדים מול היחידות המקבילות שלנו בחו"ל", אומר אריאלי. "אנו אוספים ידע מודיעיני על תרופות מזויפות, אנחנו חברים בארגונים בינלאומיים, משמשים כמשקיפים, ורק לפני חודשיים היינו מעורבים במבצע בינלאומי בשיתוף האינטרפול לאיתור תרופות ובדיקות מזויפות כמו למשל ל־HIV ולסוכרת. בארץ, במערב אירופה ובארצות הברית נתפסו כמויות גדולות של מוצרים מזויפים שמסכנים את בריאות הציבור".

איך לזהות תרופות מזויפות?

קשה לזהות תרופות מזויפות, אבל עם זאת יש כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם וכך אולי לחשוף זיופים:

1. בדקו את האריזה. האם התרופה סגורה כהלכה? האם אריזת ההגנה מתפקדת כהלכה?

2. קראו את התווית. בדקו אם אין שגיאות כתיב או טעויות דקדוק.

3. בדקו אם יש תואם בין האריזה החיצונית לאריזת התרופות. האם תאריך התפוגה ושם התרופה נראים בדיוק אותו הדבר?

4. בחנו את התרופה עצמה. הריחו אותה, בחנו את הצבע והצורה - האם הם זהים לאלה של התרופה המוכרת?

5. שימו לב לסימני האזהרה. אם יש לכם חשד שהתרופה משפיעה עליכם באופן שונה (לא משפיעה או משפיעה אחרת), הפסיקו מיד את השימוש בה והתייעצו עם הרופא.