8 שנות מאסר לחסר בית שתקף מינית בחניון הבימה

בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב צוין כי חסרת הבית ישנה בחדר המדרגות של החניון. בשעת לילה היא התעוררה וראתה את שטוקול עומד מולה עם כובע גרב על פניו. האישה ניסתה לצאת מחדר המדרגות, אך שטוקול תפס אותה בחוזקה והדף אותה חזרה לחדר המדרגות. בהמשך הוא קרע את בגדיה, הפיל אותה לרצפה ותקף אותה מינית.

חסר בית אחר שהבחין בדברים ריסס לעברו של שטוקול גז פלפל, אולם הנאשם הצליח להימלט מהזירה. עד הראייה לא ויתר, רדף אחרי שטוקול ובין השניים התפתח מאבק, שבמהלכו רוסס שוב גז פלפל לעברו של הנאשם. שטוקול תקף את עד הראייה באגרופים והצליח שוב להימלט מהמקום.

בחקירתו במשטרה הודה הצעיר במיוחס לו וטען כי ביצע את מעשיו כדי להיכנס לכלא. "רציתי להיות עצור, התעייפתי ברחוב, הדבר היחיד שעלה לי זה בית סוהר", סיפר אז שטוקול בחקירתו. המותקפת מסרה עדות במשטרה, כולל תיאור מלא של בגדי הנאשם.

עו"ד באומן(צילום: ירון ברנר)

"לא עבירה של הישרדות" 

למרות טענותיו של הנאשם, השופטת שרה דותן ציינה בגזר הדין תמונה שונה בהתייחס למניעיו: "עבירה זו אינה עבירה שהנאשם ביצע לצורך הישרדות או במטרה להיתפס ולהיכנס לבית המעצר, אלא לסיפוק צרכיו המיניים כשהיה תחת סמים".

השופטת דותן, שגזרה את עונשו של שטוקול יחד עם השופטים מרדכי לוי וירון לוי, הוסיפה בגזר הדין כי "חרף הודאתו של הנאשם אשר חסכה את עדות המתלוננת וזמן שיפוטי יקר, והחרטה שהוא ביטא, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם אינו מפנים את חומרת מעשיו ואת הנזקים שגרם למתלוננת. הנאשם אינו חש אמפתיה כלפיה, הוא מעדיף לא לחשוב עליה ועל רגשותיה כדי לא להתפרק".

עו"ד דן באומן, שמייצג את שטוקול מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "מרשי ביצע מעשה חמור ועל כך אין ויכוח. יחד עם זאת הבאנו בפני בית המשפט נסיבות חיים קשות יוצאות דופן. מרשי התייתם מאביו בגיל 4, ננטש בבית יתומים באוקראינה בגיל 5, מגיל 11 בהגיעו ארצה התגלגל בין מוסדות שונים עד אשר בגיל 18 הפך חסר בית ומכור לסמים. את העבירה הקשה הוא ביצע על רקע מצוקתו הקשה, וכולי תקווה שהמדינה תושיט לו יד ותראה את רצונו להשתקם ותסייע לו בהליכי שיקום בבית הסוהר".