במעצר אצל הבריטים באפריקה: המכתבים של לוחם המחתרת נחשפים

"חשיבות האוסף היא בהיקף שלו". ארכיון המכתבים של איש האצ"ל חגי לב

שביתות רעב, קולנוע פעם בשבוע, בדיקות רופא ונשף חנוכה: אלו חלק מהווי מחנות המעצר של הבריטים באפריקה, כפי שעולה ממכתביו של איש האצ"ל חגי לב. לב היה קצין המודיעין והבריחה של גולי האצ"ל והלח"י באפריקה, ואף הצליח לברוח בעצמו כמה פעמים מהמחנות שבהם היה עצור. במשך תקופת מעצרו הוא שלח למשפחתו בארץ ישראל מכתבים המתארים את חיי היומיום במחנות.

במכתבים, שנשמרו היטב ומסודרים לפי התאריכים, הוא מחזק את בני משפחתו מצד אחד, אך מצד שני הוא פסימי לגבי עזיבת הבריטים את ארץ ישראל. היום יועמד אוסף המכתבים למכירה פומבית על ידי בית המכירות "ווינרס" (Winner’s).

לדברי משה דוד הכהן, היסטוריון וחוקר בבית המכירות, חשיבותו של האוסף היא בהיקף שלו: "אין הרבה מידע היסטורי על מחנות עצורי המחתרות באפריקה. היו עצורים ששלחו מכתבים הביתה, אבל מדובר במכתבים בודדים שלא כולם נשמרו. לב היה עצור במשך כשנתיים, ומשפחתו שמרה על כל המכתבים יחד, והארכיון נותן תמונה רחבה על חיי המחנות".

לב, יליד פולין, עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1936 והצטרף לבית"ר. הוא שימש בתפקידי מודיעין שונים ונאסר מספר פעמים על ידי הבריטים בארץ, עד שלבסוף הוגלה על ידם לאפריקה. הוא היה במעצר בשנים 1948-1946 במחנות השונים (אסמרה, גילגל, קניה ועוד) וארגן את בריחות העצורים. בחלקן גם השתתף, אך נתפס. לאחר ששוחרר מהמעצר הוא חזר לארץ ולחם במלחמת העצמאות, ובשנות ה-50 התגייס למוסד ונשא תפקיד מרכזי, בין היתר בהעלאת יהודי צפון אפריקה ארצה.

כך, הוא מעדכן את משפחתו כי העצורים צפויים לפתוח בשביתת רעב, כדי שלא ידאגו לו אם לא ישמעו ממנו בתקופה הקרובה. במכתב אחר הוא מבקש מהם: "אני מבקש מכם לא לחתום על המכתבים 'אביך ואמך האומללים'".

"כנראה שתתחיל בקרוב שביתת רעב". אחד ממכתביו של לב

מכתב אחר הוא מספר להם על בריחתו ממחנה אסמרה, ומרגיע אותם: "אחרי התפיסה ישבנו במחנה אחר, בתנאים שלא נופלים כמעט מתנאי המחנה. לא סבלנו כמעט ולא כלום, ואל לכם לדאוג בקשר לכך. לאחר ארבעה שבועות הוחזרנו למחנה, ועתה הננו עם כולם". מהמכתבים עולה כי העצורים זכו לצפות בסרט פעם בשבוע וקיימו חיי חברה. באחד המכתבים, למשל, שלח לב למשפחתו תוכנייה של נשף חנוכה שהתקיים במחנה.

נשף חנוכה במחנה. אחד ממכתביו של לב

לב מתייחס במכתבים גם לשמועות בארץ ישראל על שחרורם הקרוב של העצירים: "בעיקר רב כאן הכעס על הידיעה ב'המשקיף', שלפי מכתבים שנתקבלו ממחננו הרי נחזור ארצה תוך חודשיים. אילו היו אנשי המחנה תופסים את אותו בחור שכתב זאת, היו שוברים את כל עצמותיו: ראשית - סתם שקר. אף פעם לא הודיעו לנו על כך. שנית - לשם מה לשחק על עצביהם של ההורים, הנשים והילדים בארץ?".

כעס על הידיעה ב"המשקיף". אחד ממכתביו של לב

הוא מצנן את ההתלהבות ומספר כי מחלקים לעצורים בגדים חדשים ונעליים - דבר שמעיד על "השקעה לזמנים ארוכים". בנוגע לשמועות על סיום המנדט, הוא מגיב בציניות "מישהו הגדיר זאת כך: אנגלי אמר ביום ראשון שהוא ירצה ביום שני לצאת ביום שלישי מארץ ישראל. ביום רביעי הוא נוכח שלא יספיק לצאת ביום חמישי, ולכן ביום שישי הוא החליט שיברר בשבת מתי יוכל לצאת".

תגובה צינית לשמועות על סיום המנדט. קטע מאחד ממכתביו של לב

באופן מפתיע, הכרזת האו"ם על תוכנית החלוקה לא עודדה את העצורים, אלא להיפך - הם דאגו לשלום משפחותיהם בארץ. העצורים התקשו להאמין כי תוכנית החלוקה אכן תצא לפועל והבריטים יסיימו את המנדט. על הדיווחים אחרי כ"ט בנובמבר כתב לב: "העיתונים מהתאריך של יום אחד אחרי הכרזת החלוקה מרגיזים מאד וקלקלו לי מצב הרוח".

עוד הוא כותב: "הידיעות האחרונות מהארץ גרמו לי ולכולנו לא מעט דאגה ולא מעט תמהון, כי פשוט קשה להבין משהו מתוך ההודעות המסוגננות והמכוונות של רויטר והרדיו הבריטי. בינתיים הנני מצפה בקוצר רוח לדואר, ועם כל ידיעה רעה ועם כל פרובוקציה נוספת מצב הרוח נהיה יותר ויותר קשה מנשוא. עצם החזקתנו כאן היום הוא שערוריה פוליטית ממש, לאחר כל מה שקרה בינתיים".