מחקר: פרויקט בריכות הדגים באילת לא רווחי
משרד החקלאות מקדם פארק חקלאות ימי באזור אילת, שצפוי להכניס עשרות מיליוני שקלים, ובמרכזו הקמת בריכות דגים ביבשה. בעוד שארגוני הסביבה מזהירים כי הפרויקט יפגע קשות בשונית האלמוגים, עקב החזרת מי הבריכות המטוהרים לים, קובע מחקר חדש: הרווחיות שלילית, ספק אם יימצא משקיע
מחקר חדש מעמיד בסימן שאלה את אחת מתוכניות הדגל של משרד החקלאות: בריכות הדגים באילת. המחקר, שהוצג בכנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות, קובע כי פרויקט בריכות הדגים לא יהיה כדאי מבחינה כלכלית.
מדובר בתוכנית במסגרתה משרד החקלאות והכלכלה מבקשים להקים בריכות דגים ביבשה. כחלק מהפרויקט, יישאבו מים מהים, ולאחר השימוש יוחזרו המים המלוכלכים למפרץ לאחר שיעברו הליך טיהור. במסגרת הפיילוט, הצליחו אנשי הפרויקט להפחית 50% מהנוטריינטים (חומרי מזון המומסים בים, ופוגעים בשונית האלמוגים), הקיימים במים המוחזרים לים.
המחקר נערך בידי הכלכלן הסביבתי, גדי רוזנטל, יועץ לוועדת המנכ"לים להפחתת גזי חממה בישראל. "הרווחיות הכוללת של הפרויקט שלילית, וספק גדול אם יימצא משקיע עסקי", קובע רוזנטל, "הפרויקט לא נותן יתרון לכלכלת היישובים בערבה הדרומית, והתמיכה התקציבית תשרת גורם עסקי אחר. גם התרומה לתעסוקה בפריפריה תהיה קטנה, ותדרוש עלות גבוהה".
לפי התחשיב שביצע רוזנטל, בריכות הדגים יפסידו שני שקלים לקילו דגים. במידה ויקבלו היזמים את ההנחות המקלות ביותר, יוכל הפרויקט להגיע לרווח של שני שקלים לקילו לכל היותר. שיעור התשואה להשקעה (ללא מענק מהמדינה) הוא כ-9%, ונראה שאין בו פרמיה מספקת לסיכוני המשקיע. מענק השקעה של 35% יעלה את התשואה להון ל-14%, וספק רב אם גם אז הפרויקט יהיה אטרקטיבי".
המחקר מזכיר עוד, כי "יישובי הערבה הדרומית החליטו לאחר ארבע שנות הפעלה של הפיילוט, להסתלק ממנו. הערכתם היא שלפרויקט אין סיכוי סביר להצלחה".
המפרץ מתאושש לאט
אם לא די בכך, גורמים בתחום איכות הסביבה מזהירים כי מדובר בפרויקט שמסכן את שונית האלמוגים באילת. האלמוגים הם יצורים חיים, החיים בסימביוזה עם אצות. האצה והאלמוג חייבים להתקיים במים צלולים, המאפשרים לקרני השמש להגיע לאלמוג (מים עניים בנוטריינטים). הנוטריינטים גורמים לפריחה של מקרו אצות המעכירות את המים, פוגעים בתהליך הפוטוסינתזה של האלמוגים, וכך מובילים לתמותת האלמוגים.
עד אמצע שנות ה-90 הביוב של אילת הוזרם לים, ובאמצע שנות ה-90 הוצבו בים כלובי דגים. בשנת 2004 חוות הדעת המדעית של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים קבעה כי הגורם העיקרי לזיהום במפרץ אילת הוא כלובי הדגים. מנגד, המכון לחקר ימים ואגמים קבע כי השפעת כלובי הדגים מינמאלית.
אחרי מאבקים סוערים, ביוני 2005 הוחלט להוציא את כלובי הדגים מהמים. במקביל, קם צוות ניטור לאומי שעוקב אחר מצב מפרץ אילת ומפרסם מדי שנה דו"ח.
"תוכנית הניטור, בעלות של כמיליון שקל בשנה, מראה בצורה ברורה שהמפרץ מתאושש לאט מאוד אבל בהתמדה", מסביר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות טבע והגנים. "אנחנו רואים שיפור איטי באלמוגים. הוצאת הכלובים הייתה החלטה חכמה.
"כעת משרד החקלאות ניגש לממש את בריכות הדגים ביבשה. הם מציעים לקחת מים מהמפרץ, לשאוב, לגדל בהם דגים, ואת מי הפלט להחזיר למפרץ אחרי תהליך ניקוז. הם אומרים שיוכלו לנקות 90% מהנוטריינטים. אך אין לזה הוכחה ברורה. צריך לזכור שבחוות הגידול מוסיפים גם כימיקלים, הורמונים, תרופות ושאר מריעין ובאישין שעלולים לזהם את מי המפרץ. בנוסף, יש סיכוי טוב שהירדנים יסתכלו ויאמרו שאם הישראלים עושים גם הם יכולים".
לדברי מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, "שונית האלמוגים במפרץ אילת היא נכס טבע נדיר בקטנה מידה עולמי. לפני כ-15 שנה הובלנו את המאבק נגד כלובי הדגים. צלול מגבשת בימים אלה קואליציה של ארגוני סביבה בישראל במטרה להיאבק בנחישות בתוכנית ההרסנית של משרדי הכלכלה והחקלאות. לא נאפשר לאיש להחזיר את הגלגל לאחור ולפגוע בשונית לאחר שכבר החלה להשתקם".
52 מקומות עבודה, מחציתם עובדים זרים
במשרד החקלאות מתנערים מהטענות על זיהום הים. לטענתם, מדובר בפיילוט שלא צפוי לפלוט כמות גדולה נוטריינטים. "יש לנו פיילוט בסדר גודל קטן, שבשלב ראשון הצליח להפחית ב-50% את כמות הנוטריינטים. אנחנו חושבים שאפשר יהיה להגיע ל- 90%", מסביר גורם במשרד החקלאות.
במשרד רואים בפיילוט הזה, באם יצליח, את יריית הפתיחה של פארק חקלאות ימי, שצפוי להכניס עשרות מיליוני שקלים וצפוי להיות בהחלט כלכלי. לדברי אותו גורם "זה יביא מקורות פרנסה טובים למהנדסים. בפארק הזה, שנמצא בשלבי תכנון, יימצאו פתרונות למזהמים אחרים באילת, יפותחו מערכות סינון למים ועוד".
אבל לא בטוח שבמשרד לוקחים בחשבון כי הרווחים מתיירות שונית האלמוגים נאמדים אף הם בעשרות מיליוני שקלים, ופגיעה בשונית עלולה להוביל גם לפגיעה בתיירות בעיר, שגם ככה נמצאת במצוקה.
בעמותת צלול מגיבים בספקנות לתוכניות הממשלתיות, ומזכירים את ממצאי המחקר לפיו הענף ייצר 52 מקומות עבודה בלבד, כאשר לפחות מחציתם יהיו עובדים זרים.
"משרד החקלאות והכלכלה טוענים שברצונם להפוך את אילת למרכז מו"פ עולמי של גידול דגים בים, וליצור לאילת עוגן כלכלי חוץ מהתיירות. אבל בפועל לא מדובר כאן על אלפי מקומות עבודה איכותיים אלא רק בכמה עשרות. השאר יהיו עובדי כפיים", אומרים בצלול.
לפנייה לכתב/ת 
