"אנחנו בנישואים פתוחים": פיטר רוט ומאור כהן בראיון

לפני כמה שנים, ביום ההולדת של ניל יאנג, אייקון הרוק אמר לקהל שלו: "Well, I keep getting younger". בתרגום חופשי, ניל לא רק נהיה צעיר יותר עם השנים, עם הגיל הוא גם התקרב יותר לעצמו. מאור כהן ופיטר רוט - רוקרים בועטים בעצמם - אמנם נולדו שלושה עשורים אחריו, אבל בגיל 42 נדמה שהם עוברים תהליך דומה, לפחות על פי רעמת השיער שהשניים מתהדרים בה.

שנות ה-90 היו יריית הפתיחה לשני הרוקרים המסוקסים. רוט פרץ עם מוניקה סקס, עבר לפרונט כסולן, ועם השנים גם התווסף לו הטייטל של מפיק מוזיקלי מוערך. כהן התחיל את דרכו עם זקני צפת, אחר כך הקים עוד לא מעט הרכבים מוזיקליים, ובהמשך גם כיכב כקומיקאי ושחקן בפריים טיים, ב"מסודרים", "ארץ נהדרת", "הפרלמנט" ועוד. החיבור ביניהם נוצר כששניהם לקחו חלק בסופר-גרופ הזבובים – ועכשיו הם שבים זה אל זרועותיו של זה לשיתוף פעולה מחודש, אחד מיני שיתופים שנעשו בעבר.

מאור כהן ופיטר רוט. שיתוף פעולה חדש(צילום: גלעד קלוגר)

"רגע, עדיין לא עבדנו על ההופעה, קודם מתחילים ביח"צ", פותח כהן כשאני שואלת מה בתפריט, ורוט מפרט: "זו שאלה נפוצה, אבל זה קורה תוך כדי. בגדול, אנחנו מנגנים את השירים שצברנו לאורך השנים. מנסים לרענן אותם באיזושהי צורה, להפיח בהם חיים, נוגעים בדברים שלא נגענו בהם הרבה זמן. כמו בנישואין, מנסים לעבוד עם מה שיש ולהרגיש שהתחדשנו".

מה הזיכרון הראשון שלכם אחד מהשני?

כהן: "אני זוכר שראיתי את פיטר בבית של יהלי סובול, היתה לו גיטרה פנדר בננה כזאת ומגבר רוס ואמרתי לו: 'תראה, מהמגבר המגעיל הזה יוצא לך כזה סאונד'".

רוט: "היה איזה קליק ראשוני. אני הייתי חולוני והיתה חבורה של תל אביבים, ראיתי שיש להם בונדינג, שהם מנגנים ביחד ומקליטים ואיכשהו התקרבתי לחבורה הזו. בתקופה הזו נוצרה מוניקה סקס וזקני צפת די במקביל. מאור תמיד היה הבחור המגניב שרציתי להיות חבר שלו, הוא היה נורא מצחיק, גם היום".

מה מחבר אתכם בעצם?

כהן: "אנחנו שני אנשים שלא אוהבים לריב. לא הרמנו קול בחיים. לא רק אחד על השני, גם לא אחד ליד השני".

ידעתם ריבים בתוך להקה, או חילוקי דעות שהסלימו?

"בלהקה זה אחרת", מכריז רוט, וכהן חושף את הסוד האמיתי של הזוגיות ארוכת השנים, "אנחנו בנישואים פתוחים. לא אמרנו לעצמנו, אנחנו ביחד ואף אחד לא עושה שום דבר עם אף אחד אחר".

לא אוהבים לריב(צילום: רונן פדידה)

אז זה הסוד?

רוט: "לגמרי, זה סוד ידוע. אנחנו גם אוהבים מאוד לצחוק, יש לנו קווים אישיותיים מקבילים ומבחינה מוזיקלית, יש לנו אהבה מאוד ברורה לדברים משותפים ואנחנו פותחים את הראש לדברים חדשים".

כהן: "באנו ליהנות. אנחנו לוקחים את המקצוע ברצינות, אבל לא את עצמנו. התמצית שלנו עשויה מאותם חומרים, אנחנו שואבים השפעות מאותו מעיין סיקסטיזי".

עם כל הכבוד לסיקסטיז, לשני המוזיקאים הוותיקים יש טעם מוזיקלי מעודכן ומשובח - ג'ק ווייט, 'טיים אימפלה' ו'פורטוגל. דה מן', הם רק חלק מהשמות שנמצאים ברשימת ההאזנה שלהם. רוט וכהן הם מה שנקרא בעגה האורבנית 'גוד ווייברים' - לא עושים עניין, לא כועסים על אף אחד, מחויכים, כנים, קלילים, ומשופשפים למדי בראיונות. לשאלה מי מושך לאן במוזיקה, הם משיבים שהם הולכים לאן שהשיר לוקח אותם. כשרוט שומע סקיצה של כהן, יש לו תמונה ברורה לאן השיר צריך ללכת. לדבריהם, יש ביניהם חיבור שעובד.

ואחרי שנים בתחום, איך באמת מתרעננים, קורה שנמאס משיר?

רוט: "אני חושב שלשירים יש כוח כל כך עצום על החיים שלנו. נשבע לך שבריל טיים, בהופעה אני פשוט נהנה מהם ולא משנה באיזו קונסטלציה אנחנו נמצאים, בין אם רק שנינו על הבמה, או שאנחנו עם להקה מסביבנו, בסופו של דבר השירים מנצחים הכל. לא קרה לי פעם אחת שחזרתי מאיזו הופעה ואמרתי, 'די, אני לא יכול עם החרא הזה יותר'".

(צילום: גלעד קלוגר)

כהן, שמדלג בין עולם המוזיקה ועולם הקומדיה, מסביר באמצעות השוואה בין שני העולמות: "החברים הקומיקאים שלי תמיד אומרים, כמה כיף לזמרים שהם יכולים לשיר שיר שהם כתבו בגיל 19. קומיקאי לא יכול לספר בדיחה שהוא סיפר לפני 20 שנה - בדיחה סוחבת חמש שנים ומתה. ושירים, הם יכולים לפעמים להימאס, אבל אז אפשר לגלות אותם מחדש. אנחנו הרי במקום כל כך אחר ממה שהיינו בגיל 20. אנחנו אנשי משפחה, חיים בשעות אחרות, אוכלים דברים אחרים. מנהלים חיים אחרים לגמרי מאותם חיים שניהלנו בעבר. והדבר היחיד שנשאר הוא שכשאנחנו על הבמה, הזמן הופך להיות על זמני. וזה קורה מהאקורד הראשון, העייפות של הנסיעה נעלמת ושוכחים את מה שקרה לפני כן בבית".

אתם מתגעגעים לימיי הניינטיז? נגיד, תדמית הרוקר המשתולל עוד דבקה בכם?

רוט: "אני לא זורק טלוויזיות מחלונות של חדרי מלון, אבל רוק זה משהו שטבוע בך. אם אתה חי את הרוק ומרגיש אותו, הוא לא ייצא ממך אף פעם. זה לא אומר שצריך לקום בבוקר ולשתות בירה, כמו שזה לא אומר ששיר רוק חייב להיפתח עם גיטרה ודיסטורשן. אני לרגע לא חושב, 'וואיי, איך הייתי חוזר עכשיו לגיל 20 בלי ילדים'. אני נהנה מכל רגע. וזה עניין של בחירה".

כהן: "כשהיינו צעירים היו אנשים שלא עשו רוק וחיו חיים הרבה יותר פרועים מאתנו. לא צריך לעשות רוקנרול כדי להשתולל בגיל 20. זה חלק מהחיים שאתה עובר ואתה גם שמח שהוא עובר. אוי ואבוי אם הייתי עכשיו בגיל 42 בלי ילדים וממשיך לצאת לברים".

(צילום: גלעד קלוגר)

רוט נשוי לשחקנית נטע גרטי, וכהן נשוי ללירון, מעצבת אופנה, ושניהם מאיישים את ג'וב ההורה האחראי. לכל אחד מהם שני ילדים, בן ובת בני אותם גילאים, 9 ו-4. "הגדולים חברים, הם כבר מבינים מה זה יחסים", הוא מספר. "הנשים שלנו אחראיות על המפגשים המשפחתיים. ארוחות שישי בבוקר, או שבת בצהריים, כשהילדים עוד חיוביים", ממשיך כהן.

פיטר, אם כבר אנחנו בענייני משפחה, עם מאור אתה אמנם ביחסים פתוחים, אבל עם נטע היחסים סגורים כבר לא מעט שנים - איך שומרים על זוגיות, בפרט עם שחקנית?

"וואו, זה קשה. רגע, אבל אם הכוונה היא לסצנות סקס וכאלה זה שטויות. לא מזיז לי. אני כל כך מבין שבזמן שזה קורה יש תאורן, צלם ושזה ממש לא רגע אינטימי ולא נעים, שבדרך כלל קורה בשש בבוקר. ותמיד אני אומר, שאם לאיזשהו רגע, נטע נהנתה, אני מפרגן לה. לגבי שימור הזוגיות, בדיוק מה שמאור אמר על הקריירה, זו עבודה. צריך כל יום לבדוק שהזרע ששתלת קיבל מים ואם הוא לא קיבל איזה יומיים, תשקה ותדשן אותו. המון ויתורים, המון ריבים והרבה קבלה ואהבה".

רוט ונטע גרטי. "המון ריבים, הרבה קבלה ואהבה"(צילום: ענת מוסברג)

השיחה כבר גלשה אל עבר האישי והמשפחתי, ואדם שניגש אל השולחן בחשש החזיר אותנו לעיסוק במוזיקה. "אפשר לגזול חצי דקה מזמנכם?", הוא שואל, וכהן משיב בחיוב, "רק להגיד תודה רבה! המון תודה על שנים רבות של מוזיקה טובה, אתם בעיניי אריק ושלום של התקופה שלנו. והבעיה היא בתקופה. אני לא מהתעשייה, אני נטול אינטרסים". השניים מוחמאים ומגיבים כמו מקצוענים, "וואיי, תודה רבה. באת בזמן מעולה, גש לקחת את הכסף מהמנהלת שלנו, היא יושבת פה בשולחן ליד".

ואם כבר איינשטיין, שיום השנה למותו חל השבוע, שניכם עבדתם איתו לא מעט - פיטר, במיוחד אתה. איפה אתם הכי מתגעגעים אליו?

רוט: "הוא חסר לאללה, כמעט לא עובר יום בלי שאני חושב עליו באיזושהי דרך. הוא היה הגדול מכולם, האחד והיחיד; יפה, גבוה, מצחיק אימים, שחקן אדיר. כשאני שומע שיר שלו, אני נגמר. כל מה שעניין אותו היה להקליט שירים ולא פסיק מעבר לזה; לא השגיות, לא פרסים ולא לאיזה מקום השיר יגיע במצעד הפזמונים - הוא אף פעם לא הבין מה הרעיון של מצעד, איך שיר יכול להיות יותר טוב משיר אחר. אם כולם היו כמוהו, המשיח לא היה מגיע על סוס אחד, הוא היה מגיע על חיל פרשים".

כהן: "הוא אהב אדם. אורי זוהר אמר מעל הקבר שלו: 'כל האנשים שבאו, הם פה לא רק בגלל שהיית שחקן או זמר גדול, הם פה בגלל שהיית בנאדם גדול'".

אריק איינשטיין.מתגעגעים(צילום: אביגיל עוזי)

מה עם מהפכת הצריכה המוזיקלית - איפה אתם שם?

"אני באפל מיוזיק עכשיו, זה דבר מדהים", אומר כהן ומתפייט על פלאי הטכנולוגיה, "העובדה שמוזיקה נמצאת היום על ענן היא הגיונית, הרי מוזיקה היא לא דבר מוחשי, אין לה פיזיות. ההתנתקות מהעטיפה ומהחומר היא תהליך יפה. גם כל העניין הזה של אלבומים התחיל רק בשנות ה-60. זה לא שעושים אלבומים כבר 100 שנה ואז וואו, בני האדם הפסיקו לעשות אלבומים - כולה 50 שנה, מדובר בפסיק בתולדות הזמן של המוזיקה. אני מאמין שעדיין יעשו אלבומים, אבל הם יהיו למיטיבי לכת".

רוט: "אי אפשר לנצח את הקדמה, אני הולך איתה יד ביד. אפשר להיזכר בערגה, אפשר להדפיס וינילים וזה מגניב - אני מבין את הרצון להחזיק משהו ביד ולראות את הקרדיטים. אבל מה יותר מגניב מזה שכל המוזיקה בעולם נמצאת בכיס".

אם הייתם מתחילים את הקריירה שלכם היום, הייתם מצליחים כמו אז?

רוט: "הנבואה ניתנה לשוטים. אין לדעת. אני חושב שאם היינו מתחילים היום, אז היינו חיים את החיים של היום, זה ראש אחר. עבדנו על אלבום עם סלילים, לא היה מחשב, לא ראינו ווייבים של סאונד".

כהן: "היה לנו גם מזל שהיינו אנשים עם להקות בזמן שלהקות רוק היו העניין. היינו בזמן הנכון. היום יותר קשה לנערים להקים להקות רוק", ופיטר מחזק: "לא ממש מפרגנים לרוק פה בארץ. דווקא בעולם הרוק קורה ופה לא".

ובניגוד ללהקות רוק שעוזבות את הארץ, אתם נשארתם ובניתם קריירות נאות, לא משהו רווח בקרב המוזיקאים הישראלים של היום. ועדיין, אפשר לחיות מזה?

כהן: "כרגע הכל סבבה, אבל אני לא יודע מה יהיה מחר, גם אנחנו עצמאיים. למדנו בתעשייה הזאת לא להוריד את הרגל מהגז. אף אחד לא מחכה לך, גם אף אחד פה לא צובר מספיק כסף בשביל לנוח".

רוט: "יהלי אמר פעם כל כך יפה, שהמתנה של האומנים בארץ היא שהמצב הזה נותן לנו כל הזמן את הדחף ליצור ולעבוד. אם הייתי עכשיו המקבילה האמריקאית שלי בווילה עם בריכה והכל, אז יכול להיות שעם ההצלחה של מוניקה בגיל 19, הייתי יושב על הרים של קוק ומאבד את זה. יש בזה משהו נורא שפוי, שאין לאמנים מספיק כסף לקנות סמים".

ולסיום, בגלל שאנחנו היום עם מוטיבים של זוגיות, ספרו איזשהו פרט אחד זה על זה שאחרים לא יודעים ופרט אחד שאתם עוד לא יודעים זה על זה.

כהן: "אני יודע על פיטר שהוא קורא שפתיים והוא לא יודע שאני מתקלח במים קרים".

רוט: "אני יודע מהו שיר הדנדילייט מתוך 'הכי יפה בעולם'. אולי הוא לא יודע שזכיתי בתחרות ידע ארצית בנושא רמי קלינשטיין אי שם בשנות ה-90".

הכתבה התפרסמה במגזין "פנאי פלוס"