רוצה לעבוד בצהרון? בלי כיסוי ראש
תושבת טייבה התקשרה לצהרון ביישוב צור יצחק שבו חיפשו סייעת. היא נשאלה אם תהיה מוכנה להסיר את כיסוי הראש שלה, וכאשר ענתה בשלילה הודיעו לה שיתקשרו אליה. אישה אחרת הוזמנה בתוך שעתיים. המועצה: "הנושא ייבדק"
אישה מטייבה שניסתה להתקבל לעבודה כסייעת בצהרון בצור יצחק, טוענת שנדחתה בשל העובדה שיש לה כיסוי ראש. האחראית בצהרון אומרת כי היא שאלה את האישה בעניין כיסוי הראש כי "יש נשים שלא מסכימות לעבוד עם צוות עבודה שיש בו בנים". האישה מצדה אמרה בראיון שאין לה כל בעיה לעבוד עם גברים.
האישה מספרת שהיא התקשרה לצהרון ודיברה עם האחראית במקום. "היא שאלה אותי אם אני עם כיסוי ראש. שאלתי אותה: 'יש בעיה?'. היא אמרה לי שיש גברים שעובדים שם ואולי זה מפריע לי, וגם שאלה אותי אם אני יכולה להוריד את כיסוי הראש שלי. אמרתי לה שאני לא יכולה, שאני יכולה לעבוד עם גברים ואין לי שום בעיה. הופתעתי שאישה אחרת התקשרה אחריי, היא לא הייתה עם כיסוי ראש והזמינו אותה לריאיון עבודה. לי אמרו שאולי יתקשרו אליי בשבוע הבא. אני חושבת שזה בגלל כיסוי הראש שלי".
בעקבות המקרה התקשרה תחקירנית מטעם ynet לאחראית בצהרון, הזדהתה כמי שאינה עוטה כיסוי ראש וכעבור שניות הוזמנה לראיון עבודה. כך נשמעה השיחה בין השתיים:
את לובשת כיסוי?
"אני לא לובשת כיסוי, למה?"
לא, כי אנחנו עובדים עם בנים, אז פשוט אני חייבת לשאול אותך כי יש בנות שלא מסכימות שבצוות יש בנים.
"לא, דווקא מלא עם כיסוי ראש עובדות בצור יצחק, מלא מלא".
אני יודעת, אבל בגלל זה אני שואלת כי זה עניין, זה חשוב, יש כאלו שלא מסכימות לעבוד עם בנים, את מבינה?
"עבודה זה עבודה, מה זה משנה".
אבל את לא לובשת כיסוי, את אומרת לי.
"אני לא לובשת כיסוי, לא".
שיחה שנייה:
עבדת פעם עם ילדים?
"כן, ברור, הייתי סייעת והייתי גם מורה בגן".
את לובשת כיסוי?
"כן".
הבנתי. אנחנו עובדים עם בנים, זה לא אכפת לך?
"לא, מה אכפת לי, בנים בנות, הם ילדים קטנים".
לא, יש בצוות בנים גדולים, בגלל זה אני אומרת לך.
"בני כמה?"
30 ומשהו ו-40.
"אה, העבודה עם גברים?"
לא, בצוות.
"אין לי בעיה".
הבנתי. בסדר..
מהמועצה האזורית דרום השרון נמסר בתגובה: "הצהרון בבית חינוך צור יצחק מופעל על ידי חברה חיצונית בשם ג'ינגה שזכתה במכרז להפעלת הצהרון. בפועל, המועצה מעסיקה עובדות ערביות עם כיסוי ראש העושות עבודתן נאמנה ובמסירות. הנושא ייבדק מול החברה. אם יימצא כי יש אמת בטענות, תידרש החברה לפעול בהתאם לאותן אמות מידה המקובלות במועצה, אשר אינן עושות כל הבחנה בהקשר לדת, גזע ומין".