מנכ"ל הרץ ישראל: "יש לי רצון להוכיח שהכל אפשרי. הפציעה לא שינתה את חיי"
דני שמעוני עסוק בכיבוש יעדים. בשיחת מנהלים הוא מספר איך למרות הפציעה הקשה שקטעה את שתי רגליו במבצע של"ג הוא לא נסוג מהמטרות שסימן לעצמו, החל מנישואים והקמת משפחה ועד כסא המנכ"ל של הרץ ישראל ופסגת הר המאצ'ו פיצ'ו בפרו. "אחרי שעוברים פציעה כמו שלי מקבלים פרופורציות לחיים. הדבר היחיד שיכול להפחיד אותי זו הבריאות"
כשמנכ"ל הרץ ישראל, דני שמעוני, שמע על המרד שפרץ השבוע בבסיס קליטה ומיון, כש-86 המתגייסים סירבו להתגייס לחיל השריון אליו יועדו, הוא לא ידע אם להאמין לזה או לא. חיל השריון היה ויישאר תמיד חלק ממנו. "הייתי קצין בקבע בשריון כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה (מבצע של"ג, 1982. י"ו). נלחמתי בגזרה המזרחית, בגדוד 46 של חטיבה 401.
טורים נוספים במדור שיחת מנהלים
מנכ"ל גלידות נסטלה: "השנים בתא הטייס לימדו אותי להתמודד עם פחדים"
לצד ההצלחה: אורי להבי ממשיך להתגעגע לאמו
לקום ב-3 לפנות בוקר לחשבון נפש. שיטתה של כוהנת הקוסמטיקה
"ביום רביעי, ה-9 ביוני 1982, נכנסנו למארב סורי. הטנק שלי נפגע ואיבדתי את שתי רגליי. היו הרבה שנים של התמודדות, שבכולן, מרגע הפציעה, הייתי עטוף באהבה ותמיכה. חיל השריון היה ויישאר בית עבורי. לכן כל כך קשה לי עם הסיטואציה של המרד הזה. מה גורם למתגייסים לסרב להתגייס לשיריון?".
הפכת למנכ"ל הרץ ישראל בגיל 36. צריך הרבה ביטחון עצמי, לדעת להאמין בעצמך, כדי לקבל את התפקיד הזה.
"אני הוא שהצעתי את עצמי לתפקיד מנכ"ל החברה, לאחר ששימשתי 4 שנים כמנהל הכספים שלה. אכן דרוש לכך אומץ והרבה ביטחון עצמי. אבל אני תמיד זוכר משפט שאמר לי פעם פסיכולוג: 'אם אתה רוצה להיות מנכ"ל, ראש ממשלה או כל תפקיד אחר - תגיד את זה בקול רם'. אז אמרתי. הצעתי את עצמי, כי חשבתי שאני מתאים לתפקיד.
"אמנם קיבלתי רוח גבית מיעקב שחר, מהבעלים של הרץ ישראל (יעקב שחר וישראל קז מחזיקים בזיכיון תאגיד הרץ העולמי בישראל מאז שנת 1985. י"ו), אבל זה לא הסתכם בחברות. הוא ידע שאני מועמד ראוי. בהרץ לקחו הימור. גם הם, ככל הנראה, חשבו שאני מועמד ראוי. הקרנתי את הביטחון הדרוש לעובדה, שלמרות גילי הצעיר, אני מסוגל לנהל את החברה. אנחנו מדברים הרבה בשפה של כדורגל, כיאה לבעלי מכבי חיפה. זה כמו לקחת הימור בבחירת מאמן לקבוצה. לשמחתי ולשמחתם, ההימור הצליח".
גיל: 56
מצב משפחתי: נשוי + 3 (32, 29, 22), וסב ל-2 נכדים
מגורים: סביון
השכלה: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. רואה חשבון בהכשרתו.
תפקיד: מנכ"ל הרץ ישראל Hertz Israel, מקבוצת קשר רנט א קאר, משנת 1997 עם הפסקה של שנתיים (2004-2006).
מחזור שנתי: החברה נקנתה בשנת 1985 על ידי משפחות שחר וקז והפכה לחברה ישראלית עם מחזור שנתי של מעל מיליארד שקלים.
מספר עובדים בישראל: כ-800 עובדים, חלקם משתייכים למותג "אוטו סנטר". עיקר פעילות החברה בתחום הליסינג והשכרת רכבים ללקוחות עסקיים וחברות ישראליות.
סדר יום
7:00: התארגנויות של בוקר ומעבר על העיתונים.
08.30: מגיע למשרד, עובר על דו"חות ולומד על מהלך העסקים של יום קודם. מתחיל סבב פגישות, בעיקר עם הסמנכ"לים ופגישות חיצוניות. נוהג להשאיר לא מעט זמן לחשיבה. לא אוהב פגישות מרתוניות שאין זמן לחשוב ולהתכונן לפניהן.
18.00: מסיים את היום. פעמיים בשבוע עושה אימוני כושר.
הערבים מגונים: נשאר בבית, מבלה עם חברים, לעיתים יוצא להצגה או סרט. מקפיד ללכת למשחקי הבית של מכבי חיפה בכדורגל.
איך הגעת למנכ"ל את החברה הזאת?
"התחלתי את תפקידי בארגון בתור מנהל הכספים. כך נוצרה לי היכרות עמוקה עם יעקב שחר. כשתפקיד המנכ"ל התפנה, הצעתי את עצמי. הפציעה הקשה לא גרמה לי לחוסר ביטחון, להיפך - תמיד היה לי את הרצון להוכיח לעצמי שהכל אפשרי. לא נתתי לפציעה לשנות את מהלך חיי, ולהגיע למטרות שסימנתי לעצמי".
מתי הבנת שאתה במסלול להצלחה?
"כשהתחלתי את ההתמודדות שלי עם הפציעה הקשה במלחמת לבנון הראשונה. קיבלתי מוטיבציית יתר וביטחון עצמי ביכולתי להצליח, וידעתי שאתקדם ואצליח. התקדמות במסלול היתה טבעית מבחינתי".
מה ההישג הכי גדול שלך?
"לא נתתי לפציעה לשנות את מהלך חיי ולגרום לי לסגת מיעדים שסימנתי לעצמי. שנה לאחר שנפצעתי נישאתי, שנה לאחר מכן נולדה ביתנו הבכורה. בתחום האישי ההישג הגדול שלי הוא הקמת הבית, המשפחה, הילדים והנכדים. מבחינה מקצועית, שהצלחתי בתפקידי כמנכ"ל לבנות את החברה כמשפחה. אני רואה את העובדים מסתובבים עם ניצוץ בעיניים, אומרים שהם מרגישים בעבודה כמו בבית, כמו משפחה. זה הישג עצום עבורי".
ספר על כישלון שלך בדרך, משהו שאתה מתחרט עליו
"מכל דבר לומדים, לכן זה לא ממש כישלון. אבל יש בי חרטה על המעבר שעשיתי מהרץ לארגון אחר (צ'מפיונס מוטורס. י"ו) עזבתי לשנתיים וחזרתי להרץ. במבט לאחור, אני מתחרט על כך".
מודל לחיקוי / מנטור
"קשה לי להצביע על אחד. אני מלקט ערכים ודרכי ניהול מאנשים רבים שאני פוגש במהלך החיים".
מה אתה מחפש בעובד שמגיע אליך לראיון?
"קודם כל שתהיה לנו כימיה. אני עובד רק עם אנשים שאני אוהב. כמובן שאני מחפש לראות אם יש לו את ה-DNA הארגוני שלנו, כי אנחנו חברה מאוד משפחתית. אם נכנס מועמד לעבודה עם חיוך, מקרין באישיות שלו את מה שאני מתחבר אליו, אקח אותו לעבודה. אני מרפרף על קורות החיים, אבל זה לא מה שקובע. יש לי טביעת עין טובה".
מה אסור ומה צריך להגיד בראיון עבודה?
"צריך להגיד הכל. בעיקר כי מעניין אותי מי הוא האדם, ופחות מה הוא עשה בתחום המקצועי".
מה יכולה להיות עילה לפיטורים של עובד?
"חוסר שיתוף פעולה ואי קיום נהלים. אני מצפה מעובד שיתחבר לארגון, יאהב את התפקיד שלו, ייתן כתף לעובד שלצידו. באנלוגיה לכדורגל, אני רוצה לראות בעבודה משחק קבוצתי, לא את אלו שכל מה שהם רוצים זה להבקיע את השערים".
איך אתה מפטר עובד?
"אני מזמן את העובד למספר שיחות לפני קבלת ההחלטה הסופית. ברגע שנופלת ההחלטה שאין מנוס אני לא ישן כמה לילות לפני כן, וברגע האמת משתדל להיות הכי אנושי שיש. זה רגע לא קל עבור כל מנהל".
מה תדאג שהעובדים שלך ידעו עליך?
"אני איש של אנשים, לכן הם יודעים עליי הכל, ואני לא מסתיר מהם שום דבר. חשוב לי שהם ידעו שמבחינתי יש להם אופק בארגון ושזאת מטרה עליונה. שיבינו שהארגון הוא כמו משפחה ולא רק מקום עבודה להעביר בו 8-9 שעות. הכל אצלי מתנהל בשקיפות מלאה, גם ברמה האישית וגם לגבי מצבה של החברה.
"אני תמיד נוהג לומר 'אין שמועות בהרץ'. אם לא שמעתם ממני את מה שאתם אומרים, כנראה שזה לא קיים. העובדים יודעים לאן החברה הולכת וחותרת בכל זמן ומה מטרותיה המרכזיות".
מה היית רוצה להיות בעולם מקביל?
"להיות באותו מקום בו אני נמצא עכשיו - מקצועית ואישית. אם אני מסתכל בדיעבד, אני מאוד מרוצה מהדרך שלי. לא הייתי משנה דבר".
ממה אתה פוחד? איך אתה מתגבר על פחדים?
"אחרי שעוברים פציעה כמו שלי מקבלים פרופורציות לחיים ולפחדים. רק מי שחווה דבר דומה יכול להבין את הפרופורציות האלו. לאחר הפציעה נישאתי, גידלתי ילדים, סיימתי לימודים, התקדמתי בעבודה - והכל בעזרת הפרופורציות הנכונות. הדבר היחיד שיכול להפחיד אותי זה נושא הבריאות, שלי ושל הסובבים אותי. יש לי אבא בן 86 שאני חרד לבריאותו. נושאים אחרים מתגמדים לעומת החשש מבריאות".
איך אתה מעלה מוטיבציה של עובדים בכלל ובימים קשים בפרט?
"בהמון אהבה, רגש, ו'חיבוק'. אני משתדל לתת לעובדים אופק ואמונה בעשייה שלנו. אם צריך לדבר איתם גם מחוץ לשעות העבודה ולתת כתף, חיזוקים במסרונים ומיילים - אני עושה את זה. אני נוהג לקיים שולחנות עגולים כל הזמן, ולפגוש כל עובד, לא משנה באיזה תפקיד, לאחר 3 חודשים שהוא בחברה. להבין מה תחושותיו ולתת לו הרגשה של בית".
מה המשמעות של כסף עבורך?
"כסף זה דבר חשוב. הוא אמצעי חשוב להשגת רווחה או מטרות בחיים, לא המטרה עצמה".
עד כמה העבודה "מארגנת" לך את החיים?
"לרוב, כשאני מגיע הביתה, אני מצליח להתנתק. בעיקר כי יש לי צוות טוב, שאני יודע לתת להם את האחריות וסומך עליהם לנהל את החברה בהיעדרי. עם זאת, תמיד מסקרן אותי לדעת מה קורה בחברה כשאני לא נמצא. זה כמו לצאת מהבית ולהשאיר את הילדים".
מה אתה חושב על הכלכלה הישראלית?
"יש לנו כלכלה טובה, אבל צריך לתת לה להתנהל בכוחות עצמה. בלי הרבה רגולציה והתערבות של גורמים ממשלתיים או בעלי אינטרסים".
איך אתה מסתדר עם בעלי המניות בחברה?
"יש לנו יחסים מעולים, אחרי הכל צברנו ותק של 26 שנים ביחד. הם נותנים לי תחושה שהם סומכים עליי, נותנים לי יד חופשית והמון דרור מחשבתי בניהול החברה. הם מסמנים את הכיוון הכללי והמטרות של הקבוצה כולה (קבוצת מאיר), ונותנים לנו את ברכת הדרך להגיע אל היעדים שהם סימנו".
תפתיע אותנו במשהו אישי שלא יודעים עליך
"בעיקרון יודעים עליי הכל. מה שעוד לא כולם יודעים שלא מזמן, למרות המגבלות הפיזיות שלי, טיפסתי והגעתי לפיסגת הר מאצ'ו פיצ'ו בפרו. היה קשה, אבל כבשתי אותה. קשה לתאר במילים את ההרגשה הזאת".
5 טיפים למנכ"ל/ית מתחיל/ה
לאהוב את האנשים שלך.
לתת לעובדים מרחב פעולה.
לחשוב לטווח ארוך, אבל לבחון את הדרך בכל יום.
להיות מי שאת/ה. לשאוב השראה, אבל לא לחקות דמות אחרת.
להקשיב לאנשים בשטח, הם יודעים יותר טוב מאלו שיושבים בלשכות.
לפנייה לכתב/ת 
