יזמיות הזהב: הנשים שפתחו עסק בגיל 60

בגיל בו רובנו כבר חושבים על הפנסיה יש מי שמסתער על היעד הבא. תכירו את היזמיות שפתחו עסק באמצע החיים ולא נותנות לגיל לעצור אותן.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

הסיכוי שלכם למצוא עבודה בעיר אחרת

רילוקיישן לבנגקוק: "הכול פתיר במעט כסף"

בכירי היי-טק: "מחסור בנשים - אתגר אדיר"

יהודית בר (71) מעידה שהקמת רשת הרהיטים "חפצים" אותה היא מנהלת הייתה "השינוי השלישי או הרביעי בחיים, אני כבר לא זוכרת". בר למדה ספרות עברית וספרות צרפתית באוניברסיטה ולאחר שפרויקט אותו ניהלה הסתיים, היא החלה לחשוב על העתיד. "ידעתי שלאקדמיה אני לא חוזרת, הכרתי את רות דיין והיא הציעה לי לנסוע למצרים, בנסיעה לקהיר נפל הפור".

לאחר שני עשורים של פעילות, החברה עברה שינוי והחלה למכור אונליין בלבד. "עשיתי סיכום והייתה החלטה לא פשוטה להתקדם הלאה, ראיתי את הצעירים שמגיעים לחנות ולא יכולים להרשות לעצמם את המחירים, סגרנו את כל החנויות ועלינו עם אתר חדש".

מה היו התחושות כשעשית את המעבר לרשת?

"היה מאוד קשה ואפילו דרמטי מבחינתי, כמו קפיצת ראש למים עמוקים. הקושי עדיין קיים, כל יום אני לומדת דברים חדשים". במסגרת השינוי, בר הייתה צריכה להכיר את העולם הטכנולוגי מקרוב, "כולנו חיים עם תבניות וישנה תבנית כזאת של 'אנשים מבוגרים קשה להם עם טכנולוגיה', אבל כל מה שאני לא יודעת אני מבקשת שילמדו אותי".

יהודית בר(צילום: יח"צ )

כשהיא נשאלת האם לא קשה להתחיל משהו מאפס בגיל מבוגר, בר עונה: "יש אנשים שיכול להפחיד אותם להיכנס לתחום חדש, אבל לי יש קצת אישיות של מהמר, לנסות דברים חדשים זה אדרנלין בלתי רגיל, אתה מגיע למחוזות שלא היית בהם עדיין, וזה לא קשור לגיל".

"לקח לי זמן להבין שבטכנולוגיה יש שדרוגים"

ורדה לוטהויז (60) הייתה עובדת מדינה במשך שנים ארוכות ואף שימשה כיועצת המשפטית של בנק ישראל. "הייתי 17 שנה במערכת ורציתי שינוי, לאורך השנים עבדתי בתחום הגנת הצרכן וכשיצאתי עניין אותי לראות אם פי וליבי שווים". לוטהויז הקימה יחד עם שני שותפים נוספים, אסף שלוש ואייל ליחיאני, את חברת Tarya, המאפשרת העברת הלוואות בין אנשים פרטיים.  

"לא נכנסתי בגלל שהיה חסר לי כסף או שהייתי צריכה עבודה, חשבתי שאנחנו יכולים לייצר משהו עם ערך חברתי אמיתי". על תהליך ההקמה בגיל הקרוב יותר לפנסיה היא מספרת: "זה היה מאתגר, אבל זה אתגר מסוג אחר, אתה כבר בשל, ראיתי כבר כל מיני דברים ויש לזה אימפקט".  

ורדה לוטהויז(צילום: איזי איסרוגו )

הקושי העיקרי מבחינת לוטהייז היה שינוי דרך העבודה: "לקח לי הרבה זמן להבין שכל דבר בטכנולוגיה קורה בשידרוגים". היא מתארת כי המהלך שלה עורר תגובות נרחבות מהחברה הקרובה: "אנשים היו די בהלם, התגובה הראשונה הייתה 'פרשת ועכשיו את חוזרת לעבוד?', הייתה הפתעה גדולה, אבל אנשים היו מאוד מרוצים, לא לכל אחד יש משהו מאתגר לעשות כשהוא פורש".

"החברות חשבו שהשתגעתי"

אצל יען נווה (62) הרעיון לעסק הגיע בערב אחד. "שירתתי כקב"נית במשך 21 שנה, וכשהשתחררתי הגעתי מהר מאוד להתנדבות בתחום. בת משפחה שמבוגרת ממני איבדה את מקום העבודה וחשבתי שיש לה ידיים טובות, ובתקופה הסטודנטיאלית שלי עסקתי בעיצוב תכשיטים".

נווה החליטה לפתוח את "עדיים מכל הלב", סטודיו לתכשיטים בעבודת יד. "ברגע שהחלטנו לשכור מקום באתי לבעלי ואמרתי לו 'אם אנחנו כבר פותחים עסק, אני רוצה שכל העובדים שלי יבואו ממערכת בריאות הנפש, אנשים שצריכים שיקום נפשי'".

נווה מדגישה כי לא הייתה יכולה לעשות זאת בגיל צעיר יותר: "לא הייתי בנויה לסוג כזה של דבר בעבר, אם היית שואלת אותי לא היה עולה על דעתי שזה יגיע לרמה של עסק". על היחס שקיבלה מהסביבה היא אומרת: "החברות שלי חשבו שהשתגעתי אבל מאוד העריכו את זה, וחלקן היום לקוחות טובות של הסטודיו".

יען נווה(צילום: יח"צ )