"איראן הרוויחה מאות מיליונים ממניותיה ביצרנית הצוללות הגרמנית"

הצוללת אח"י תנין מדגם "דולפין" מתוצרת "טיסנקרופ" הגרמנית(צילום: דובר צה"ל)

לאחר החשיפה של כתב "ידיעות אחרונות" יוסי יהושוע כי התאגיד הגרמני "טיסנקרופ", המייצר לצה"ל צוללות וספינות, נמצא בבעלות חלקית של חברת השקעות איראנית בהיקף של 5%, התברר אמש (יום ו') כי איראן הרוויחה מאות מיליוני שקלים מהמניות שהיא מחזיקה בתאגיד. 

ב-2006 קיבלה שלוחה של חברת ההשקעות האיראנית בגרמניה דיבידנד של 18.5 מיליון אירו מטיסנקרופ. כך דיווחה כתבת "הארץ" גילי כהן בהתבסס על דו"חות שפרסמה החברה בעשור האחרון. החברה עצמה מנוהלת בעקיפין על ידי המשטר האיראני, ונמצאת כולה בבעלות של חברת ההשקעות האיראנית IFIC. מאז 2006 שילמה החברה לבעלי המניות שלה דיבידנדים בסך כשני מיליארד אירו. באמצע העשור הקודם נהגה החברה לשלם דיבידנדים של כ-600 מיליון אירו בשנה, אך אלו צללו בהדרגה לתשלום של 85 מיליון אירו בשנה לבעלי המניות בשנתיים האחרונות.

על פי פרסומי החברה משנת 2011, היא מחזיקה ב-4.5% מתאגיד "טיסנקרופ". בראיון שנערך השנה במגזין ההשקעות של מכון המחקר The Business Year עם ד"ר פרהאד זארגארי, יושב ראש חברת השקעות החוץ האיראנית, אישר האחרון כי ל-IFIC עדיין יש מניות בתאגיד "טיסנקרופ", אם כי לא פירט כמה. "בתור הגוף המרכזי האחראי להשקעות חוץ של הממשלה, ל-IFIC יש אחריות גדולה לחיזוק  היחסים הכלכליים העולמיים של איראן.

IFIC נוכחת כיום בחמש יבשות, ויש לה השקעות ב-22 מדינות. יש לנו מניות בחברות חשובות כגון 'בריטיש פטרוליום', 'טיסנקרופ', 'אדידס' ומותגים גדולים אחרים", אמר זארגארי בראיון שנערך לפני כמה חודשים למוסף מיוחד שהוציא מכון המחקר בנוגע להשקעות באיראן ב-2016. השקעותיה של חברת ההשקעות האיראנית בעולם אדירות. ב-2007 דיווח מנהל חברת ההשקעות כי עד אותה שנה הושקעו על ידה מיליארד וחצי דולר ברחבי העולם. על פי אתר החברה, 57% מההשקעות מתבצעות באירופה.

האיום האמריקני בהכנסה ל"רשימה השחורה"

מעורבותה ההיסטורית של איראן ב"טיסנקרופ" הייתה משמעותית ביותר. בתקופת השאה השקיעה הממשלה האיראנית ב"טיסנקרופ" יותר ממיליארד מארק (שהיה שווה אז כ-400 מיליון דולר). החברה החלה להשקיע ב"טיסנקרופ" ב-1974, וביצעה השקעה גדולה נוספת ב-1977, כשהתאגיד נקלע למשבר. כתוצאה מהשקעות אלו החזיקה טהרן בסוף שנות השבעים ב-24.9% מהחברה. בשנים ההן, יש לציין, טיסנקרופ עדיין לא החזיקה במספנה האחראית לבניית הצוללות הישראליות, אלא התמקדה בתחום הפלדה, הרכב והמעליות. החברות המרכיבות כעת את "טיסנקרופ מערכות ימיות" (TKMS) נרכשו ב-2005.

בתחילת שנות האלפיים אף ישב סגן שר הכלכלה האיראני, מוחמד-מהדי נאוואב-מוטלאע', במועצת המנהלים של החברה. אולם ב-2003, כשאיראן הוכרזה כחלק מ"ציר הרשע" על ידי הנשיא בוש, איימה וושינגטון להכניס את החברה ל"רשימה השחורה" ולא לחתום על חוזים חדשים עם "טיסנקרופ" כל עוד מעורבותה של איראן בחברה לא תצומצם. איראן החזיקה אז ב-7.8% ממניות החברה, בעל המניות השלישי בגודלו בקונצרן.

על מנת לעמוד בתנאי האמריקני נאלצה "טיסנקרופ" לרכוש 17 מיליון ממניותיה של חברת ההשקעות האיראנית, ובכך להוריד את אחוזיה בחברה לכדי מתחת ל-5%. הדבר עלה ל"טיסנקרופ" ביוקר, שכן המניות נקנו במחיר כמעט כפול מהשווי שלהן והרכישה כולה הסתכמה בכ-400 מיליון אירו. לאחר הרכישה נותרה החברה האיראנית עם 4.5% מהמניות. עוד בעקבות הלחץ האמריקני נאלצה החברה להוציא את נאוואב-מוטלאע' ממועצת המנהלים.

ל"טיסנקרופ" השקעות באיראן והיקף העסקאות שלה עם המדינה האיסלאמית נאמד לפני שש שנים בפחות מחצי אחוז מההכנסות (54.4 מיליארד דולרים). לפני שש שנים, עם הטלת העיצומים המשמעותיים על איראן, נאלצה "טיסנקרופ" להודיע על הקפאת כל חוזיה עם איראן. "טיסנקרופ", יצרנית הפלדה הגדולה בגרמניה, הצטרפה בכך לשורת חברות גרמניות שעשו זאת לפניה - כמו סימנס וחברת הביטוח אליאנץ. החברה מסרה שרוב עסקיה באיראן הם פרויקטים הנדסיים למפעלי בטון.

התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" עלה לכותרות בישראל בשבועות האחרונים בעקבות עסקת הצוללות בין ישראל לגרמניה וסימני השאלה שעלו בעניינה. טיסנקרופ מייצרת את הצוללות, וכן את ספינות הסער 6 לחיל הים, באמצעות חברת HDW, השייכת לחטיבה הימית של התאגיד.

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) אמר כי "הקשר האיראני לחברה הגרמנית מטריד ומעלה חשש שאיראן נחשפה למידע חסוי וחשוב של מדינת ישראל. חמור מאוד שהקשר של איראן לחברה לא היה ידוע ואם היה ידוע ובכל זאת קודמה עיסקה עם החברה הזו בשל קשרים עסקיים ומוטיבציות לא ראויות הרי שמדובר בסיכון אמיתי לביטחון ישראל. ראוי שמבקר המדינה יחקור פרשה זו באמצעות האגף הביטחוני".