מחקר: כוכב בית לחם - "תופעה פלנטרית נדירה"
מחקר חדש, המשלב תיעוד היסטורי ואסטרונומי, גורס כי האירוע בעצם היה יישור פלנטרי נדיר, שבמסגרתו השמש, צדק, הירח ושבתאי כולם היו שרויים בקבוצת הכוכבים טלה
במשך מאות שנים, הן מדענים והן תיאולוגים ניסו להסביר את מקורות תופעת "כוכב בית לחם" - הסמל המסתורי שהוביל את שלושת האמגושים אל מנהיגם החדש – ישו. רבים מכנים את התופעה "כוכב חג המולד", אבל כעת מתברר כי ייתכן כי כלל לא מדובר בכוכב.
מחקר חדש, המשלב תיעוד היסטורי ואסטרונומי גורס כי האירוע בעצם היה יישור פלנטרי נדיר, שבמסגרתו השמש, צדק, הירח ושבתאי כולם היו שרויים בקבוצת הכוכבים טלה. גראנט מתיוס, פרופסור לאסטרופיזיקה תיאורית וקוסמולוגיה באוניברסיטת נוטרה דאם, חוקר את כוכב בית לחם זה יותר מעשור.
"אסטרונומים, היסטוריונים ותיאולוגים תהו על קנקנו של 'כוכב חג המולד' זה שנים רבות", הסביר מתיוס בהודעה לעיתונות על המחקר. "איפה ומתי זה קרה? איך זה נראה? ואם יש בשמיים מיליארדי כוכבים, אילו מביניהם זהרו במיוחד באותו היום, אי שם בעבר הרחוק? אסטרופיזיקה מודרנית היא הדרך שלנו להסביר את אחד האירועים האסטרונומיים הגדולים ביותר של ההיסטוריה".
לדברי החוקר, השמש, צדק, הירח ושבתאי היו מיושרים כולם במזל טלה, בעוד כוכב הלכת נוגה היה בקבוצה הכוכבים דגים, וחמה מאדים היו בצד השני - בקונסטלציית שור. לפי החוקר, כאשר היישור הפלנטרי הזה התרחש בשנת 6 לפני הספירה, מזל טלה גם היה מיקומו של נקודת השוויון האביבית. צירוף המקרים הזה הוליד מפת שמיים מרתקת ונדירה במיוחד.
האמגושים, לפי הסיפור המוכר, היו כוהנים זורואסטרים מבבל העתיקה ומסופוטמיה - והם ידועים גם בכינויים "שלושת החכמים" או "שלושת המלכים". עבורם, יישור הכוכבים במזל טלה מסמל את לידתו של שליט חדש ביהודה. צדק והירח יחד מייצגים את לידתו של מושל עם גורל מיוחד, בעוד שבתאי היה הסמל למתן חיים, כך על פי החחוקר מתיוס.
אירוע מסוג כזה הוא נדיר ביותר, ולפי החישובים, כנראה שלא נצפה ביישור כוכבים כזה שוב ב-16 אלף השנים הקרובות. ואפילו אז - נקודת השוויון האביבית לא תהיה במזל טלה. גם כאשר חוקרים את מפת השמיים ב-500 אלף השנים הבאות, הסביר מתיוס, עדיין לא נראה יישור הדומה לזה של תופעת "כוכב חג המולד".
למחקר
לפנייה לכתב/ת 
