58% מבעלי המוגבלויות סובלים מאפליה בשוק העבודה
דו"ח של מרכז "מגדל אור" חושף כי לקויי ראיה מהווים לסקטור עם אחוזי האבטלה הגבוהים ביותר - רק 33.2% מהם עובדים. אלו שמנסים למצוא עבודה מספרים על הקשיים הטכנולוגיים: "לא התקבלתי בגלל אתר אינטרנט לא נגיש"
בעלי מוגבלויות מעידים: "קשיים בשוק התעסוקה". על פי דו"ח מרכז "מגדל אור", עיוורים סובלים מאחוזי אבטלה גבוהים פי שניים מכלל בעלי המוגבלויות. הסובלים מליקויי ראיה מדווחים על קשיים טכנולוגיים המונעים מהם לעבוד.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
כך מנוצלים עובדי הקבלן במשרדי הממשלה
בעלי מוגבלויות יהודים עובדים יותר מבעבר, הידרדרות אצל הערבים
ירידה בעולי אתיופיה התובעים הבטחת הכנסה
לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבליות, מרכז "מגדל אור", המתמחה בתפקוד שיקומי ותעסוקתי לעיוורים, ומופעל על ידי עמותת "יעדים בצפון" מיסודה של קרן רש"י, פרסם דו"ח הסוקר את מצבם של העיוורים בשוק העבודה. על פי הדו"ח, מבין האנשים הבוגרים בגילאי העבודה (65-20) אנשים עם עיוורון או לקות ראיה שייכים לאוכלוסייה עם אחוזי האבטלה הגבוהים ביותר. לשם השוואה, שיעור התעסוקה הכללי לאנשים עם מוגבלויות עומד על 56.4% ואילו אצל עיוורים מדובר ב-33.2%.
שיעור מחפשי העבודה העיוורים הרשומים בלשכת האבטלה עומד על כ-15% - פי שניים מסך כל האנשים עם מוגבלויות (8.7%). כמו כן, לאדם עיוור או לקוי ראייה לוקח בין שנה לשנתיים למצוא עבודה חדשה - כפול מהזמן הממוצע שלוקח לאדם ללא מוגבלות. ב-80% מהמקרים, עובדים שראייתם ניזוקה מבקשים לעשות הסבה מקצועית ומדווחים על ירידה ברמת ההכנסה.
45% מבעלי המוגבליות העובדים הופלו בזמן העבודה
הבעיה אינה קיימת רק בקרב ציבור העיוורים. בסקר שיזמה החברה למתנ"סים הארצית, נשאלו למעלה מ-100 בעלי מוגבליות אודות השתלבותם בשוק העבודה. 58% מתוכם השיבו שהופלו ולא התקבלו לעבודה על רקע מוגבלותם. המשיבים סיפרו כי המעסיקים התחמקו לאחר ששלחו קורות חיים, נרתעו כשראו שהם מתניידים בכיסא גלגלים ולחלקם אף נאמר מפורשות כי המעסיק לא יכול לסייע להם במציאת עבודה כיוון שהם בעלי מוגבלויות.
עוד עולה בסקר, כי 45% מבעלי המוגבליות העובדים הופלו בזמן העבודה על ידי קולגה או מעסיק: לא התחשבו בדעתם המקצועית, לא קודמו לתפקידים בכירים ואף הוצע להם לפרוש מהעבודה תמורת פיצויים. 64% מאלו שסבלו מאפליה ולא דיווחו על כך אמרו כי לא חשבו שהדבר יסייע לבעייתם.
המנהלת הארצית של תוכנית "קהילה נגישה" שמפעילה החברה למתנ"סים, מיסא חטיב, מסבירה כי "אמנם קשה מאוד להעביר תקנות נגישות, אבל קשה עוד יותר לשנות עמדות בקרב הציבור בנוגע לאנשים עם מוגבלויות. בהדרכות אנו נתקלים בדעות קדומות ותפישות שגויות בנוגע למסוגלות של אנשים עם מוגבלויות בעבודה ובכל תחומי החיים".
"הכל היה נגיש פרט לדבר אחד ולכן לא התקבלתי"
ב-2014 נכנס לתוקפו צו הרחבה המחייב עסק מעל 100 עובדים להעסיק 3% עובדים עם מוגבלות, ולפני מספר חודשים עברה הצעת חוק להחלת הצו גם על חברות מהמגזר הציבורי.
למרות זאת, מתוך 100 מעסיקים גדולים עימם מצוי מרכז "מגדל אור" בקשר, רק 20% פנו אליו כדי לקלוט עובדים עיוורים או לקויי ראיה. יותר מכך, על פי המדגם, רק 55% מהחברות שהצהירו על כוונתן להעסיק עיוורים וכבדי ראייה באמת עשו זאת, השאר לא פעלו בנושא למרות ההבטחות.
כיום, עיוורים יכולים להשתמש בעזרים טכנולוגיים רבים דוגמת תוכנות הקראה או הקלדה, המאפשרות להם לעבוד עם מחשב באופן עצמאי. אך התוכנות בהן משתמשות החברות השונות לא בהכרח תומכות בעזרים אלו. י', עיוורת המתגוררת באזור חיפה, סיימה תואר ראשון ובמהלך הלימודים אף זכתה בעובדת מצטיינת. למרות זאת, כשהחלה לחפש עבודה באזור הצפון, חוותה קשיים רבים.
"הייתי אמורה לעבוד בחברה מסויימת. הכל היה נגיש פרט לדבר אחד, לכן המשרה הזאת נפלה. הלכתי לעבוד בבית החולים רמב"ם, אבל התוכנה הייתה מתאימה רק למי שקורא באותיות גדולות ולא הסתנכרנה עם קורא המסך שלי", מספרת י'.
כיום, היא משמשת כמדריכת נגישות לאתרי אינטרנט ותוכנה. "אם הייתי נפגשת עם המתכנת - ניתן היה לפתור את הקושי. לפעמים זה גם עניין של רצון מצד המעסיק ולפעמים צריך להיות חוק, כי הרבה פעמים אתה נתקל בקושי וישר פוסלים, כיוון שהמעסיק מחפש מישהו מיידי. העניין הוא רק תקציב והשאלה האם אוכפים את החוק".
"אתה לא מכניס לעבודה אדם תלותי"
טלי סרנצקי, בעלת תואר ראשון ושני בספרות אנגלית ותעודה בלימודי רפלקסולוגיה, אך מחפשת עבודה כבר עשור. "נולדתי רואה ואיבדתי את הראיה בגיל 3. ההורים שלי שלחו אותי למערכות חינוך רגילות או משולבות ולמדתי להסתדר, להסתכל על הטוב שבחיים. אחרי שסיימתי את התואר השני, רציתי כמו כולם, לחפש עבודה ולהתפרנס, אבל זה לא קל".
סרנצקי מתארת: " זה מתחיל מההתלבטות האם לכתוב בקורות חיים שאני עיוורת או לא. הגעתי למסקנה שאני לא כותבת את זה באופן מפורש משום שהרבה יותר קל להסביר פנים אל פנים שמדובר באתגר ויש לזה פתרון טכני. כשאתה כותב את העובדה שאתה עיוור, אין לך הרבה מקום להסביר שזה לא אומר אך ורק תלות או קושי.
"הרבה חברות כיום מעסיקות רכז להעסקת אנשים עם מוגבלויות, אבל חלק מהעניין זה המודעות של המעסיקים והידיעה שיש להם לאן לפנות. זה לא אומר שאתה מכניס לעבודה אדם תלותי, אתה מקבל עובד לכל דבר.
"בצד השני של המטבע, קיים נושא ההנגשה הטכנולוגי - דרך ליצור דיאלוג בין תוכנות העזר לבין מערכות המחשוב שנמצאות במקומות עבודה ובבתי עסק. יש תסכול עמוק מאוד מזה שמקום עבודה מגיע ברצון טוב וזה נופל על הטכנולוגיה. כל ההתרגשות, התקווה והשמחה מתנפצות בפרצוף".
מנכ"ל "מגדל אור", עודד בשן, מוסיף: "ההשתלבות של העיוורים בשוק העבודה קשורה להרבה דברים, אבל אם המדינה לא תיתן תשובות לנגישות הטכנולוגית, זה ישאיר את ציבור העיוורים מאחורה. בעידן הטכנולוגי אנשים מגיעים לרמה מאוד גבוהה, אבל אין פתרונות להנגשה של מערכות מידע במקומות עבודה, ואין מימון לבדיקת נגישות לפני התעסוקה או ציוד הנגשה - דבר שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. צריכים לראות איך בתוך החובה של העסקת אנשים עם מוגבליות מכניסים גם נכויות קשות, שהעיוורים נכללים בתוכם".
לפנייה לכתב/ת 
