"בגלל יוקר המחיה - נשים 'עובדות שקופות'"
מחקרים חושפים כי גם נשים מקדישות פי 2 מזמנן למטלות הבית ולילדים ולכן עובדות 12 שעות יותר בשבוע, אך רק שליש מעבודתן זוכה להכרה. "בגלל קריסת מדינת הרווחה, המצב הכלכלי נתפס כבעיה משפחתית והנשים מצמצמות את הקריירה כדי לתחזק את המעמד"
המצב הכלכלי מביא לאי שוויון: מחקרים שונים מצביעים על כך שנשים הן אלו שנושאות בנטל מטלות הבית וגידול הילדים, על חשבון פיתוח הקריירה.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
בעלי מוגבלויות יהודים עובדים יותר מבעבר, הידרדרות אצל הערבים
גיל הפרישה לנשים לא יעלה בינואר הקרוב
רוב הישראלים: "לא מביאים עוד ילדים בגלל יוקר המחיה"
עבודות שקופות הן עבודות הנעשות בתוך הבית, דוגמת מטלות הקשורות לתחזוקת הבית וטיפול בילדים. על פי מחקר של ISSP לשנת 2012 שנערך בקרב 1,220 גברים ונשים בישראל, הנשים הן אלו שלוקחות על עצמן משימות אלו. במשקי בית עם ילדים עד גיל 18, נשים מקדישות לעבודת הבית פי 2.6 מזמנן לעומת גברים, ובטיפול בבני המשפחה נשים מקדישות פי 2.2 מהמין השני. עוד עלה כי נשים עובדות 12 שעות יותר בשבוע מגברים, אך רק שליש מעבודתן זוכה להכרה, כיון ששאר המשימות, הקשורות לתחזוק הבית והילדים, אינן מתוגמלות בשכר.
סמא צפורי משמשת כראש מנהל בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו לצד גידול שלושה ילדים והיא מעידה כי "בעבודות שקשורות לילדים - להאכיל, לקלח, להסיע, יש לי ולבן זוגי חלוקה שוויונית לגמרי, אבל בעבודות הבית כמו בישול וכביסה, הנטל הוא בעיקר עליי, וזה פוגע בזמן שלי ובאנרגיות. בנוסף, אני יוצאת מהמשרד בשעה מוקדמת יותר וברירת המחדל היא שאני אוספת את הילדים. יום העבודה שלי נגמר בשעה מדויקת ושלו נגמר מתי שהוא מסיים את העבודה".
לעומת זאת, רחלי מיכאלי-דה-ליאו, שעובדת ומגדלת שני ילדים מעידה כי "אני אחראית על הפיזור של הילדים בבוקר וזה גורם לי לאחר לעבודה, ואני אחראית להוציא אותם ממסגרות, וזה גורם לי לצאת יותר מוקדם, אני לא מרגישה שאני עושה סטופ עם החיים שלי או נותנת אותם לטובת הילדים, טוב לי עם זה ככה".
ד"ר נטע ארנון-שושני שחקרה את היחסים החברתיים והכלכליים של מעמד הביניים והמדינה, מסבירה כי "זה לא שהגברים שמנצלים את הנשים, הם מרוויחים יותר מנשים ולכן שווה יותר שגבר יעשה יותר שעות בעבודה. בנוסף, השוק בנוי לנשים שעובדות בחצי משרה".
ארנון-שושני טוענת כי "נשים משכילות ממעמד הביניים, ששאפו להגשים עצמן, נדחקות חזרה למעמד נשי מסורתי" והדבר נעוץ במצב הכלכלי: "מעמד הביניים צריך להתאמץ הרבה יותר כדי לשמור על רמת החיים שלו ועל המעמד בשוק העבודה.
"כאשר ישבתי עם הנשים במחקר הבנתי את התסכול שהן חוות, זה לא ויתור מראש, אלו נשים שיצאו ולמדו וברגע שמגיעים הילדים הן נאלצות לעבור לעבודה חלקית ולוותר על ההישגים, וזה בגלל נסיגה ממדיניות הרווחה. הן מקריבות את המגדר בשביל המעמד.
"בארצות הברית המשפחה נתפסת כבעיה פרטית ואין בכלל חופשת לידה, באירופה זה נתפס כבעיה חברתית ולכן יש מעונות יום. אצלנו זה בעיה משפחתית, ובאופן טבעי נשים מוותרות על ההישגים. אפשר להחזיר את מדיניות הרווחה - צהרוניים מסובסדים או יום לימודים ארוך. לחילופין אפשר לשנות את שוק העבודה ולהחשיב פחות שעות כמשרה מלאה". מחקרה של ארנון-שושני ידון בהרחבה בכנס שיערך במכון ון ליר: "עבודות שקופות - עבודה, זמן ומגדר".
לפנייה לכתב/ת 
