האוצר: ללימודי מתמטיקה יש השלכה ישירה על השכר

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הסקירה בודקת כיצד המיומנויות הקוגניטיביות משפיעות על השכר, בהתבסס על נתוני סקר ה-PIAAC, המשותף ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ול-OECD. הסקר בודק את רמת המיומנויות של בוגרים בגילאי 16-65 ב-34 מדינות, כולל ישראל.

סקר מיומנויות הבוגרים, שנערך בישראל באמצעות הלמ"ס וראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), בדק שלוש מיומנויות יסוד בשימוש יומיומי: אוריינות קריאה (היכולת להבין ולהעריך טקסטים כתובים בשימוש יומיומי), אוריינות מתמטית (היכולת לגשת למידע ולרעיונות מתמטיים ולהשתמש בהם במצבי יומיום) ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית, אמצעי תקשורת ורשתות כדי להשיג מידע ולהשתמש בו למטלות חיי היומיום).

(באדיבות משרד האוצר)

כפי שפורסם בחודש יוני, ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחת משלוש מיומנויות היסוד שנמדדו. באוריינות קריאה הציון הממוצע בקרב בוגרים בישראל הוא 255 (מתוך 500 נקודות) לעומת 268 בממוצע ב-OECD. באוריינות מתמטית הציון הממוצע בישראל הוא 251 לעומת 263 ב-OECD, ובפתרון בעיות בסביבה דיגיטלית, הציון בישראל הוא 274 לעומת 279 ב-OECD.

האוצר מביא נתונים של חוקרים שבדקו את ההשפעה של המיומנויות בכל המדינות שהשתתפו בסקר, כולל ישראל, לפי משוואה בה השכר של בני 35-54 מוסבר על ידי הוותק, המגדר ומידת האוריינות המתמטית של העובד.

מההשוואה העולמית שערכו החוקרים, עולה שההשפעה של רמת המיומנות על השכר בישראל (התשואה על מיומנויות) היא גבוהה יחסית וניצבת במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD, אחרי סינגפור (מקום ראשון) וצ'ילה (מקום שני).

"בישראל עלייה של סטיית תקן ברמת האוריינות המתמטית תנבא עלייה של 28% בשכר", כותבים באוצר ומוסיפים כי, "זאת בהשוואה לעלייה של 20% בממוצע המדגם. הדבר נובע מכך שהמיומנויות בישראל נדירות יחסית, ולכן המחיר היחסי שלהן, במונחי שכר לעובד, הוא גבוה. מכך ניתן להסיק כי ההשקעה לשיפור המיומנויות היא גבוהה, ובישראל היא גבוהה וכדאית במיוחד".