כישלון? רק 55% תלמידים חוסנו לשפעת; 40% סירבו להתחסן
דו"ח שבדק את פרויקט ההתחסנות נגד שפעת לתלמידי כיתות ב' שמוביל משרד הבריאות עולה כי ההיענות לחיסון נמוכה מאוד ועומדת על כ-55 אחוזים בלבד. ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד: "חשוב להגדיל את מספר הילדים המתחסנים ולהגביר את המודעות באמצעות הסברה"
כישלון בחיסון תלמידי בתי הספר במסגרת תוכנית החיסונים נגד השפעת לתלמידי כיתות ב' שהחלה השנה? מנתונים שמגיעים היום (ב') לידי ynet עולה שעד כה נותני השירות בבתי הספר הצליחו להגיע רק ל-55% מהתלמידים. בקרב הילדים שהגיעו לחסן אותם, ההיענות הייתה 60.4%.
על פי דו"ח פנימי של משרד הבריאות הסיבות לאי מתן החיסון הן בעיקר סירוב הורים (90%), סיבות נוספות הן סירוב תלמיד (3.4%) והיעדרות ביום החיסון (3.5%).
גורם במערכת הבריאות סבור שמשרד הבריאות לא הוביל את מהלך החיסונים בצורה מיטבית: "אין מחלוקת שחיסונים בבתי הספר זה צעד חשוב והכרחי. אך יחד עם זאת אנחנו נמצאים בשיא תקופת החורף והגיעו לחסן רק קצת יותר מ-50 אחוזים מהתלמידים בשכבת הגיל".
לדבריו, יש לבצע להוסיף תקנים לאחיות על מנת שכל תלמידי בית הספר יקבלו את החיסון עד תחילת חודש נובמבר לכל המאוחר: "מה יקרה בשנה הבאה שיכניסו שכבת גיל נוספת? יגיעו רק לרבע מהתלמידים?".
כשליש מהילדים נדבקים בשפעת כל עונה
משרד הבריאות החליט על חיסון נגד שפעת בבתי ספר לאחר עבודת מטה של מספר שנים אשר כללה את המלצות של פרופ' רן בליצר, וכן הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים אשר סברו שניהם כי יש להנגיש את חיסוני השפעת לילדי בית הספר במסגרת בריאות התלמיד.
המלצה זו ניתנה בין השאר על בסיס הניסיון המצטבר בעולם. לאחר הכללת תוכנית החיסון נגד שפעת בבתי ספר באנגליה, נצפתה ירידה של 94% בביקורים אצל רופא המשפחה בגלל מחלה דמוית שפעת בקרב בני 5-10 שנים.
הייתה גם ירידה של 59% בקרב בני 17 שנים ומעלה. כמו כן, בקרב בני 5-10 שנים נצפתה ירידה של 93% באשפוזים בגלל שפעת, ירידה של 76% בגלל אשפוזים בטיפול נמרץ וירידה של 74% בביקורים במיון בגלל מחלה נשימתית.
בעונה ממוצעת נדבקים בנגיף השפעת כשליש מהילדים וחמישית מהמבוגרים. בארה"ב מתים משפעת כל שנה כ-100 ילדים, מתוכם 90% לא חוסנו נגדה.
שפעת היא המחלה המדבקת הנשימתית הנפוצה ביותר בעולם המפותח בחודשי החורף שגורמת לתחלואה קשה ולתמותה בכל מדינות המערב.
ילדים מצויים בסיכון מוגבר לסבול מסיבוכי שפעת הכוללים: דלקת ריאות, כשל נשימתי, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, שינוי במצב ההכרה, דלקות אוזניים וסינוסים והתייבשות. סיבוכים אלה עלולים להביא לאשפוז, הנשמה מלאכותית ואף מוות.
חשיבות מניעת המחלה
לא קיים טיפול יעיל נגד נגיף השפעת כפי שקיים נגד חיידקים, והטיפול בחולה שפעת הוא ברובו תומך. לכן, עולה חשיבות מניעת המחלה.
החיסון נגד שפעת מומלץ לכלל האוכלוסיה מגיל 6 חודשים ומעלה. מעבר לכך, ישנן קבוצות בסיכון לתחלואה קשה ולסיבוכים, עבורן מודגש במיוחד הצורך בחיסון. בקבוצות נכללים: ילדים ונשים הרות.
במשרד הבריאות טוענים שהם עוקבים אחרי שיעור החולים בשפעת, אחרי שיעור מקבלי החיסון ואחרי שיעור תופעות הלוואי שהופיעו סמוך לזמן קבלתו. מאז 2010 ניתנו בישראל 8.7 מיליון מנות חיסון נגד שפעת.
גורמי המקצוע במשרד סבורים כי בתקופה זו לא נרשמו אירועים חמורים אשר נקשרו באופן סיבתי לחיסון השפעת. במקביל באותן השנים, מעריכים כי חיסון השפעת מנע מספר מאות מקרי פטירה מהמחלה.
ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, אמרה כי: "ילדים מצויים בסיכון מוגבר לחלות בשפעת ולסבול מסיבוכי המחלה הגורמים לתחלואה ולעתים אף תמותה ולכן החשיבות במניעתה היא רבה. מתן חיסונים במערכת החינוך הוא מהלך מבורך, שכן חשוב להגדיל את מספר הילדים המתחסנים ולהגביר את המודעות באמצעות הסברה להורים ולצוותים החינוכיים.
"כמי שעומדת בראש הוועדה לזכויות הילד, אני רואה חשיבות בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי ולכן מקיימת דיון בנושא על מנת לשמור על בריאות ילדינו ולהילחם במחלה הנפוצה ביותר בחורף. יותר ילדים מחוסנים - פחות ילדים חולים".
לפנייה לכתב/ת 
