עשור לאחר האכלוס: בנתיבות מחכים למדרכה
יותר מעשר שנים חלפו מאז החלה רשות מקרקעי ישראל לשווק בתים צמודי קרקע בשכונת החורש א' שבחלקה המערבי של העיר הדרומית, אך התושבים עדיין ממתינים להשלמת תשתיות ראויות כגון תאורה, ביוב תקין, גינות ציבוריות ומוסדות ציבור. "חיים בשכונה מלאה חולדות ונחשים וללא ניקוז"
כעשור לאחר שהחלה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לשווק יחידות דיור בשכונת החורש א' בנתיבות, התושבים עדיין מתמודדים עם שכונה ללא תשתיות מסודרות. בשנת 2003 הקצתה רמ"י מגרשים להקמת בתים צמודי קרקע במערב נתיבות, במה שלימים תהפוך לשכונת החורש א'. רמ"י, אז מנהל מקרקעי ישראל, כינה את המקום העתידי "הסביון של הדרום".
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן
כיום, עשור לאחר שהחל האכלוס הראשון בשכונה (2006), תושבי המקום עדיין מחכים שרמ"י ישלימו את הקמת התשתיות באמצעות חברת גדיש (המפתחת עבורו את השכונה) - ביניהן מדרכות, ביוב תקין, גינות ציבוריות ומוסדות ציבור.
צפו: הצצה לשכונת החורש א' בנתיבות
.jpg "ליקויי הבנייה בשכונת החורש א' (צילום: רועי עידן)")
אמנון חניה, נציג שכונת החורש, הסביר: "עבודות הפיתוח הסופיות החלו רק לפני שנתיים. חברת גדיש שזכתה במכרז, עשתה מכרז משלה והכניסה קבלני משנה. העבודה החלה ברגל שמאל. היה סכסוך בין חברת גדיש לבין העירייה שלא ביצעה את העבודות, והיו הפסקות עבודה חוזרות. העירייה ניסתה לעזור, אבל אין לה יכולת להתערב".
אודי זוהר (41), המתגורר בשכונה מעל שש שנים, מספר על הבעיות הקשות: "חצי שנה חיינו פה בלי תאורת רחוב. התשתיות לא גמורות, כל הזמן יש פיצוצי מים, אין לי ניקוז, אנחנו בעצם חיים בבריכת שחיה. תאורת הרחוב סודרה לבסוף אבל התקלקלה. כשפנינו לעירייה הודיעו כי לא יוכלו לתקן מפני שלא בוצעה מסירה של השכונה. בחברת גדיש התנערו מכל אחריות ואמרו שלא יטפלו בזה. אין עם מי לדבר, אין בעל בית. העירייה, ובצדק, לא יכולה לתקן. אנחנו חיים בשכונה מלאה בחולדות ונחשים. אני חש חסר אונים".
"אנשים ספגו הפסדים כספיים קשים"
"אני מאוכזב מאוד, מצב הבטיחות הגיע לשפל המדרגה", אמר אלי מיארה, תושב השכונה. "השקענו פה את מיטב כספנו. הקבלן עבד תחת פיקוח לקוי, והכל בוצע בצורה חובבנית. אני מתבייש כשחברים מבקרים אותי בשכונה שאמרו שתהיה היוקרתית ביותר".
"העירייה הייתה אחראית על הפיתוח, ולא שכונת גדיש", אמר מיארה. "אנשים ספגו הפסדים כספיים קשים". במקביל בונים קבלנים פרטיים את פרויקטי המגורים שהראשונים ביניהם אוכלסו לאחרונה.
.jpg "(צילום: רועי עידן)")
השכונה כוללת כ-390 יח"ד, כמחציתם בבנייה רוויה ומחצית צמודת קרקע. כיום מאוכלסות בשכונה כ-175 יחידות דיור. במקביל הולכת ונבנית מול שכונת החורש א' שכונת נתיבות מערב - שכונה אותה פיתחה בלעדית העירייה ללא סיוע רמ"י, בה החלו כבר עבודות הפיתוח והכנת המגרשים בשנת 2012. ב-2014 כבר הושלמו כל התשתיות הנדרשות לתושבים החדשים לרבות גני ילדים ומוסדות ציבור, גינות ופארקים.
על ה"פלא" של כינון תשתיות לשכונת מגורים בתוך כשנה בלבד צופים בקנאה מעבר לכביש תושבי שכונת החורש א', אשר הליך הפיתוח והאכלוס שלה - הנמצא באחריות רמ"י - טרם הושלם. ראש העיר נתיבות יחיאל זוהר אמר כי "הפיתוח של שכונת החורש, בניגוד לשכונות אחרות המפותחות על ידי עיריית נתיבות נעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל. האחריות הבלעדית להשלמת הפיתוח כנדרש הנה של רמ"י. העירייה אינה רשאית להיכנס לנעלי החברה המפתחת המחזיקה בקופתה את כספי הפיתוח שניגבו בעת השיווק".
_(Large).jpg "(צילום: רועי עידן)")
מהנדס העיר נתיבות, יולי חיימוביץ' הוסיף כי "שלל התביעות של התושבים אשר הוגשו עד כה בעניינה של שכונת החורש פוגעות קשות בתדמיתה של נתיבות המחויבת לשמור על בטיחות ורווחות תושביה. העירייה פונה מזה שנים לרשות מקרקעי ישראל המחזיקה בקרקע, המשווקת והמפתחת של השכונה בדרישה להשלים את הפרויקט במהירות ובאיכות המניחה את הדעת. למען הסר ספק נמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו לקיצור זמן הביצוע וההפרעה לציבור".
דיירי השכונה לא רק שסבלו בזמנו מאיחור במסירת הדירות, אלא שנאלצו להשלים בעצמם ועל חשבונם עבודות לפתוח הקרקע כדי לעבות את מילוי הקרקע על מנת שהבית לא ישקע או שלא ייווצרו סדקים בבנייה. בימים אלה נמצאים התושבים בשכונה במשא ומתן לפיצוי כספי מול רמ"י וחברת גדיש בעקבות האיחור במסירת המגרשים. התושבים אומרים כי הם אף מתכננים להגיש תביעה מאחר ולדבריהם הפרה הרשות את החוזה מולם ולא עמדה בלו"ז הנוגע לפיתוח השכונה התקנת ביוב, תשתית מים, גינון, מדרכות וכבישים.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "חברת גדיש, העושה את הפיתוח עבור רשות מקרקעי ישראל, תפעל להשלמת הפיתוח וסיומו מוקדם ככל האפשר". יש לציין בהקשר לשכונה כי מדןר בבנה ביתך, וגורמים ברשות הסבירו כי קודם בונים ואחר כך מקימים תשתית.
מחברת גדיש נמסר: "החברה העושה את הפיתוח עבור רשות מקרקעי ישראל, תפעל להשלמת הפיתוח וסיומו מוקדם ככל האפשר".
לפנייה לכתב/ת 
