בעקבות תלונות על גזענות: "הקלברי פין" ירד ממדפי בתי ספר בארה"ב
תלונה של אם לילד שחור הובילה את בתי הספר בווירג'יניה להוריד מהמדפים את ספרו הקלאסי של מארק טווין ואת "אל תיגע בזמיר" של הרפר לי. הטענה שהובילה לתלונה: בשתי היצירות, העוסקות בתקופות שונות בעבדות ובהפרדה הגזעית באמריקה, "משתמשים יותר מדי במילה כושי"
תרבות התקינות הפוליטית בארצות הברית מביאה לצנזור אמנותי: בתי ספר וספריות במחוז אקומק מדינת וירג'יניה הורידו בימים האחרונים מן המדפים את הספרים הקלאסיים "הקלברי פין" ו"אל תיגע בזמיר". הסיבה להרחקתם מהישג ידם של התלמידים היא לא חוסר העניין של הדור הצעיר בספרות, כפי שהיה ניתן להניח, אלא מבטאת סוגיה חברתית נפיצה הרבה יותר.
בתלונה רשמית שהגישה אם לילד מתבגר ממוצא אפרו אמריקני למועצת בתי הספר המחוזיים, מובע זעמה על כך שבשני הספרים ישנו שימוש מוגבר במילה "כושי" ("nigger"), וטענתה היא כי בנה מתקשה לקרוא את הספרים עקב השפה המובעת בהם. "nigger" נחשבת כיום כמילת גנאי כלפי שחורים, אך היתה מקובלת בימי העבדות וההפרדה הגזעית המתוארים בקלאסיקות של מארק טווין והרפר לי. "אל תיגע בזמיר" אף ידוע כאחד מכתבי האישום התקיפים נגד מעשיו של האדם הלבן בארצות הברית.
"יש כל כך הרבה קללות גזעניות ומילים מעליבות בהם", אמרה האם מרי רוטשטיין-וויליאמס לוועדה המחוזית של בתי הספר, "קשה לקרוא את זה". האם גם התייחסה לאקלים הפוליטי הנוכחי בארצות הברית שלאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות באומרה כי "עכשיו אנחנו אומה מפולגת, ככה זה".
הוועדה שעתידה לדון בעניין עוד לא הסכימה על הסרה תמידית של הספרים, אך הצעד הראשון כבר נעשה וכעת לא ניתן למצוא אותם על מדפי הספריות בבתי הספר ובספריות הציבוריות, צעד שהקואליציה הלאומית נגד צנזורה כינתה כ"צעד שערורייתי במיוחד". בפוסט שפירסמה באתר שלה הביעה הקואליציה את דעתה הכנה על המהלך. "כשהם נמנעים מדיון בנושאים שנויים במחלוקת כמו עבדות" נכתב, "בתי הספר עושים שירות רע מאוד לתלמידים שלהם".
שתי הקלאסיקות לא לבד. התאחדות הספריות האמריקנית מנתה גם את "יומנה של אנה פרנק", ארבעה מספריה של ג'ודי בלום, ספר של מרגרט אטווד ואפילו את "רומיאו ויוליה" כיצירות שעומדות במרכז הויכוח הציבורי. מסתבר שאפילו שייקספיר עוד לא בקונצנזוס.
הקרב על חופש הקריאה בארה"ב מסתמן בחזית של המאבק החברתי והאקלים השורר בתוככי החברה האמריקנית. רק בחודש שעבר, אמא מטנסי יצאה לקמפיין שקרא להורדה מהמדפים של ספר לימוד שהכיל, לטענתה, "תעמולה איסלמית" ובאיווה צונזר הספר "כמה טוב להיות פרח קיר" של סטיבן צ'בוסקי בטענה כי יש בו תיאורים מיניים גרפיים מדי.
גם בישראל קמה סערה דומה, כאשר בשנה שעברה הוצא מתכנית הלימודים ספרה של דורית רביניאן, "גדר חיה", בטענה כי תוכנו מעודד התבוללות בין יהודים לערבים. גם "חצוצרה בואדי" ו"חסות", ספריו של סמי מיכאל, הוצאו מרשימות הקריאה המומלצות לבגרות בהמלצתה של ועדת ביטון, במה שפורש על ידי רבים כאקט פוליטי.
