"20 אלף איש עברו לנגב ולגליל ב-5 שנים"
תנועת אור, מארגוני ההתיישבות הגדולים בארץ, מפרסמת נתונים לרגל יום בן גוריון שחל היום: 13,600 איש עברו לנגב ו-6,700 עברו לגליל. מנכ"ל התנועה: "אם הממשלה לא תשווק דירות איכותיות, אנשים לא ימשיכו לבוא. מחיר למשתכן זה חיסכון של עוד 100 אלף שקל, אבל לא זה מה שישנה"
13,600 איש עברו במהלך החמש השנים האחרונות לנגב בעזרת תנועת אור, במקביל ל-6,700 שעברו לגליל. תנועת אור היא אחד מארגוני ההתיישבות הגדולים בישראל והיא מסייעת לאנשים לעבור לנגב ולגליל. המספרים אמנם נשמעים נמוכים יחסית, אבל בתנועה מסבירים כי הסיבה היא היעדר פתרונות דיור.
הכירו את ממשיכי דרכו של בן-גוריון בנגב
עכשיו זה הזמן לעזוב את המרכז
"בשבילנו יום בן גוריון נמשכת כל השנה. אנו מרגישים שאנו צועדים בעקבותיו הענקיות ומאתגרים את עצמנו", אמר מנכ"ל התנועה רוני פלמר, "עברנו לביקושים גבוהים לבתים בנגב ובגליל. אבל האתגר הראשי הוא הפיכת הנגב למרכז עצמאי שיגדל מ-700 אלף אנשים ל-3 מיליון וחצי תושבים".
תנועת אור הוקמה בשנת 2002 במטרה לקדם את מדינת ישראל על ידי יישוב ופיתוח הנגב והגליל. עיקר ההישגים של התנועה מסתכמים בשנים קודמות, לאחר שסייעו למעלה מ-83 אלף איש לעבור לנגב ולגליל והקימו 8 ישובים חדשים (בהם מצפה אילן, אליאב, מרחב עם, באר מילכה, סנסנה, חירן וכרמית).
"כיום אין לנו דיור זמין ואנחנו תקועים עם מעל 15 אלף משפחות בתהליכי מעבר", אומר פלמר ומוסיף כי "השקענו ביצור ביקושים ושכנוע אנשים. אפילו אנחנו עברנו לחלק מהיישובים. בתחילת דרכנו היה לנו מאוד קל כי היו המון דירות. אבל באיזשהו מקום סתמנו את כל יחידות הדיור האלה. במקום כמו נחל עוז, אחרי צוק איתן, הצלחנו למלא את כל הדירות שנותרו ריקות. אל מצפה רמון הבאנו תוך חודשיים 20 משפחות. בקיבוץ יהל בערבה עברו 40 משפחות. 320 משפחות עברו לירוחם. כיום, עד שהדירות משווקות ומוכנות אנשים באוויר".
יכול להיות שעליות המחירים השפיעו? מעדיפים מקומות כמו חריש?
"לא חושב. אנשים מופתעים כשמגיעים הנה. הם חושבים שהמחירים יהיו יותר זולים. אבל זה עדיין מחירים של חצי ושליש מדירות בתל אביב ומרכז הארץ. אם רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לא ישחררו וישווקו יחידות דיור איכותיות, אנשים לא ימשיכו לבוא. מחיר למשתכן זה חיסכון של עוד 100 אלף שקל, אבל לא זה מה שישנה. אדם רוצה לראות ערך מוסף, שהוא חי במקום איכותי ולכך צריך תרבות, חינוך ואיכות סביבה. היעד המרכזי של הארגון הוא להפוך את הנגב והגליל למרכזי חיים עצמאי ומשגשג, שיהווה אבן שואבת לכלל חלקי האוכלוסייה", אומר פלמר. "צריך לייצר 400 אלף יחידות דיור בנגב שלא מתוכננות היום בכלל אם רוצים שהנגב יהיה מרכז עצמאי ומשגשג. אבל אנחנו אופטימיים. יש עוד הרבה עבודה".
התנועה מפעילה מרכז מידע עבור מתעניינים למעבר לנגב ולגליל. בחמש השנים האחרונות הממוצע מתוך הפונים למרכז המידע להתיישבות בנגב ובגליל 40% הם תושבי מרכז הארץ, 15% מאזור הצפון, 21% מאזור הדרום ו-3% הם פונים מחו"ל. נתון מעניין נוסף הוא העובדה כי 47% מהפונים הם חילונים ואילו 14% מהזרם הדתי לאומי ו- 7% מסורתיים.
רק לאחרונה נכנס גרעין ההתיישבות החדש לשכונת הצעירים במצפה רמון. 18 תושבים חדשים, רובם מהמרכז וירושלים, נכנסו לשכונה בת 24 יחידות דיור במבנים דו-קומתיים שנבנו בידי קרן היסוד והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.
אורי כץ (27), עולה חדש מארה"ב (קליפורניה) שעבר למצפה רמון, הסביר כי "זה מדהים. זה החלום הציוני. להתחבר לאדמה ולארץ ישראל עצמה. אני שמח להיות חלק מהמאבק הציוני. מצפה רמון הוא מקום מיוחד, זה חלום. גרתי בתל אביב שנה וחצי, וזו גם ציונות. אבל כבר כבשנו את האדמה ופיתחנו אותה. הייתי רוצה לראות את כל הארץ פורחת ככה ובמצפה רמון יש אנרגיה מיוחדת". כץ החל לעבוד במשרד מקאן וואלי בשיווק ופרסום.
שרון ברששת (41) עבר למצפה רמון לאחר שהחליט לחזור מלוס אנג'לס. "גדלתי במצפה רמון והחלטתי לחזור", הסביר. ברששת עובד כסגן שף במלון בראשית וסוגר 5 חודשים ביישוב. "הסיבה שעזבתי את ארה"ב היא כי רציתי שקט. נמאס לי מהחיים של העיר. הכי טבעי היה לחזור למקום שבו גדלתי".