הרשות להפקרת תקציבים / טור
איפה היה המבוגר האחראי, אדון עופר אורליצקי כשאמיר כביר החליט להשתולל ולהיכנס לחובות ענק ללא כיסוי? ואם הוא לא מסוגל לשלוט בעניינים, אז מי צריך אותו בכלל?
טוב, אז היום כולם כבר יודעים שמסרו את ספינת הדגל של הפועל לילד מגודל, שהטביע אותה. ככה זה עם ילדים. אבל איפה היה, לעזאזל, המבוגר האחראי כשאמירי כבירי השתולל?
ב־2009 מונה רו"ח עופר אורליצקי ליו"ר הרשות לבקרת תקציבים. בתום שבע השנים הרעות, שכללו בין השאר ברדק ניהולי בהפועל פ"ת וברמה"ש, הוא הגיש עבודת גמר שכותרתה: "מכבי נתניה, אלי שגב וסניף הדואר המפוקפק בלונדון". בהתאחדות כל כך התרשמו, שהעניקו לו עוד שלוש שנים בתפקיד. הוא, תהיו רגועים, קיבל את המיליונים שלו בזמן.
איפה המבוגר האחראי? אורליצקי(צילום: אורן אהרוני)
אורליצקי אינו רק יו"ר הרשות, אלא גם חבר בוועדה להעברת זכויות בהתאחדות. הוא ידע טוב מאוד שבמקרה דנן אין לו עסק עם מיץ' גולדהאר, יעקב שחר או אלונה ברקת. את אלי טביב ומוסר התשלומים המרשים שלו הכיר היטב, גם את חיים רמון, וכמובן את חילופי ההאשמות בין שניהם לגבי חובות העבר. שטויות. שימשיכו לריב, אנחנו וכבירי נתחיל מאפס. תרתי משמע.
בינתיים מס הכנסה הוציא למועדון שומה של 12 מיליון שקל על חובות עבר, בית הדין הבינלאומי לספורט הורה לשלם למאמן המפוטר סזאר מנדיונדו 2.5 מיליון יורו, עובדים לא קיבלו משכורות, אבל בבקרה התרשמו כנראה מגרסת היועצים המשפטיים של כבירי ועצמו עיניים.
לאורליצקי אין עסק איתה, עם גולדהאר או שחר. ברקת(צילום: ישראל יוסף)
בעלים שרלטנים ומועדונים שכונתיים למדו את השיטה. קונים שחקנים בסיטונות גם כשהקופה למעשה ריקה, מוסרים צ'קים מפוקפקים כביטחונות, מושכים כסף "על חשבון" ממקורות המימון הקבועים ומשעבדים גם את העתיד. מה שיהיה - יהיה, בסוף או שהכלב ימות או שהפריץ ימות.
ואם אורליצקי לא מסוגל, או שאין לו כלים, לבדוק מה הקשר בין דיווחי הקבוצות למציאות, בשביל מה צריך אותו בכלל? אם הבטוחות שמגישים לו לא שוות גרוש, למה משלמים לו כל כך הרבה? ואם כבר מתעקשים להמשיך איתו, למה לא לקרוא לשני הגופים שבהם הוא מכהן בשמות שיהלמו אותם: "הוועדה להעברת חובות" ו"הרשות להפקרת תקציבים".
לפנייה לכתב/ת 
עופר אורליצקי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
