ישראל בפיגור במתמטיקה, קריאה ומדעים מול ה-OECD; פערי ענק גם בין התלמידים בישראל
ישראל ממשיכה לדשדש מתחת לממוצע ה-OECD בפער של עד 26 נקודות, כך עולה מתוצאות מבחני פיז"ה. הפערים בין תלמידים מצטיינים למתקשים - מהגדולים בעולם. הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים ובין תלמידים מרקע כלכלי חזק לאלו מרקע חלש. שר החינוך בנט: "תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל"
תקציר תוצאות מבחן פיז"ה
דו"ח פיז"ה המלאבכל שלושת המקצועות נרשמו פערים גדולים ומשמעותיים בין דוברי עברית לדוברי ערבית, ובין תלמידים מרקע כלכלי חזק לבין תלמידים חלשים כלכלית. נתון מדאיג נוסף מעיד על כך שבשלושת התחומים הפער בין התלמידים המצטיינים לאלו המתקשים הוא מהגדולים בעולם, והגדול ביותר בין מדינות ה-OECD.
פיז"ה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך, שאינו מתבסס באופן ישיר על תוכנית הלימודים, אלא בוחן את האופן שבו התלמידים מתמודדים עם שאלות מורכבות. הוא מתקיים אחת לשלוש שנים על ידי ארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), ובודק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים", תוך בדיקת רמת המיומנות שלהם בשלושה תחומים: מדעים, קריאה ומתמטיקה. המבחן שהתקיים בשנת 2015, ותוצאותיו מתפרסמות היום, כלל שאלות סגורות, שאלות פתוחות פשוטות ושאלות פתוחות רגילות. במבחן היה דגש מיוחד על תחום המדעים, ולראשונה התבצע המבחן כולו באופן ממוחשב.
תחום נוסף שנבחן הוא פתרון בעיות שיתופי, שאת תוצאותיו יפרסם ארגון ה-OECD בהמשך. במחזור פיז"ה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ויותר מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרס 2015 (בעת כהונתו של שר החינוך לשעבר שי פירון), בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.
בכל התחומים – ישראל מתחת לממוצע ה-OECD
לפי תוצאות המבחן, במדעים נמצאת ישראל במקום ה-40 מבין המדינות והישויות שהשתתפו במבחן, בדומה לשנת 2012, וציונה עומד על 467 (ירידה של שלוש נקודות מ-2012), בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 493 – פער של 26 נקודות. לפני ישראל במדרג נמצאות איסלנד, העיר בואנוס איירס שבארגנטינה וקרואטיה, ואחריה ניצבות מלטה, סלובקיה ויוון. בראש הטבלה נמצאות סינגפור, יפן ואסטוניה.
במתמטיקה נמצאת ישראל במקום ה-39, עלייה של מקום אחד ביחס לשנת 2012. ציונה של ישראל עומד על 470 (עלייה של ארבע נקודות מ-2012) והוא נמוך ב-20 נקודות מממוצע ה-OECD. לפני ישראל מדורגות סלובקיה, הונגריה וליטא, ואחריה ארה"ב, קרואטיה ובואנוס איירס. את הטבלה מובילות סינגפור, הונג קונג ומקאו (סין).
בקריאה ממוקמת ישראל במקום ה-37, ירידה של ארבעה מקומות ביחס לשנת 2012. ציונה עומד על 479 (ירידה של שבע נקודות מ-2012), בעוד ממוצע ה-OECD הוא 493 – פער של 14 נקודות. לפני ישראל ממוקמות לוקסמבורג, איסלנד ואיטליה, ואחריה בואנוס איירס, ליטא והונגריה. המדינות המובילות בקריאה הן סינגפור, הונג קונג וקנדה.
במשרד החינוך ציינו כי במבט כולל מ-2006 ועד 2015, הישגי ישראל במבחן פיז"ה דווקא השתפרו. במדעים חל שיפור של 13 נקודות, בקריאה של 40 נקודות ובמתמטיקה של 28 נקודות. עוד אמרו במשרד כי ההישגים בשנת 2015 אינם שונים באופן מובהק מאלה של שנת 2012, בשלושת תחומי הדעת.
הפער בין יהודים לערבים הולך ומתרחב
עוד עולה מהנתונים שפורסמו היום כי בשלושת תחומי הדעת קיימים פערים גדולים מאוד בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים. בעוד הישגי התלמידים היהודים דומים לממוצע ה-OECD ואף חוצים אותו, ציוני התלמידים הערבים נותרים הרחק מאחור. במדעים השיגו תלמידים דוברי עברית את הציון 488, ואילו תלמידים דוברי ערבית השיגו את הציון 401 – פער של 87 נקודות. התלמידים היהודים רשמו ירידה של שלוש נקודות ביחס ל-2012, ואילו התלמידים הערבים רשמו עלייה של 7 נקודות.
במתמטיקה קיבלו התלמידים היהודים את הציון 495, לעומת 391 בקרב התלמידים הערבים – פער של 104 נקודות. התלמידים היהודים רשמו במתמטיקה עלייה של שש נקודות ביחס ל-2012, והתלמידים הערבים רשמו עלייה של שלוש נקודות.
בקריאה עומד הפער בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים על 116 נקודות (507 לעומת 391 בהתאמה). התלמידים היהודים ירדו בשלוש נקודות בהשוואה ל-2012, והתלמידים הערבים ירדו בעשר נקודות. בכל שלושת תחומי הדעת התרחבו הפערים בין יהודים לערבים משנת 2006 ועד 2015 (ארבעה מבחנים בסך הכול). במדעים התרחב הפער ב-23 נקודות, בקריאה ב-32 נקודות, ובמתמטיקה ב-16 נקודות.
באופן לא מפתיע, הפערים מתגלים גם בין תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי חזק לחבריהם המגיעים מרקע כלכלי חלש: במדעים עומד הפער על 91 נקודות (511 לעומת 420), בקריאה עומד הפער על 89 נקודות (521 לעומת 432), ובמתמטיקה עומד הפער בין תלמידים מרקע כלכלי חזק לתלמידים מרקע כלכלי חלש על 87 נקודות (510 לעומת 423).
יש לציין כי את הפערים בין התלמידים החזקים כלכלית לאלו החלשים רואים בשני המגזרים, היהודי והערבי כאחד. בקרב דוברי עברית הפערים במדעים, בקריאה ובמתמטיקה בין תלמידים חזקים לחלשים עומדים על 94, 87 ו-84 בהתאמה. בקרב דוברי הערבית נרשמו פערים של 31, 22 ו-32 נקודות במדעים, קריאה ומתמטיקה בהתאמה.
בנות מובילות בקריאה, בנים במדעים ובמתמטיקה
מחקר פיז"ה בודק גם את שיעור התלמידים המצטיינים והמתקשים בישראל ביחס לממוצע המדינות המשתתפות. שיעור המצטיינים בישראל בקריאה (9%) דומה לממוצע ה-OECD, העומד על שמונה אחוזים, אך נמוך יותר במדעים (6% בישראל לעומת 8% בממוצע ה-OECD), ובמתמטיקה (9% בישראל לעומת 11% בממוצע ה-OECD).
מנגד, שיעור התלמידים המתקשים בישראל גבוה משמעותית מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים: במדעים 31% בישראל לעומת 21% בממוצע ה-OECD, בקריאה 27% בישראל לעומת 20% בממוצע ה-OECD, ובמתמטיקה 32% בישראל לעומת 23% בממוצע ה-OECD. לאורך השנים ירד שיעור התלמידים המתקשים בישראל, ואילו שיעור המצטיינים עלה. בקרב המגזר הערבי אין כלל מצטיינים באף אחד מתחומי הדעת.
נתון מדאיג לא פחות מתייחס לפיזור הציונים - הפער בין האחוזון ה-95 לאחוזון ה-5 - ומראה כי בישראל הוא הגדול ביותר בין מדינות ה-OECD ומהגדולים מבין כל המדינות המשתתפות. במדעים נמצאת ישראל במקום השני והכלל לא מכובד, ולפניה מלטה בלבד. בקריאה נמצאת ישראל במקום השלישי כשלפניה לבנון ומלטה, ובמתמטיקה נמצאת ישראל במקום השלישי ולפניה סין ומלטה.
באשר לפערים בין בנים לבנות עולה כי בקרב דוברי העברית ממוצע הציונים בקרב בנים גבוה מזה של הבנות ב-12 נקודות במדעים וב-14 נקודות במתמטיקה. בקריאה, קיים פער של 14 נקודות לטובת הבנות. בקרב דוברי הערבית עולה כי בשלושת תחומי הדעת ממוצע הבנים נמוך מזה של הבנות. במדעים עומד הפער על 22 נקודות, בקריאה על 52 נקודות, ובמתמטיקה על 12 נקודות לטובת הבנות.
תגובת שר החינוך, נפתלי בנט, לתוצאות מבחני פיז"ה: "תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל. המבחן שהתקיים חודשים ספורים טרם כניסתי לתפקיד שר החינוך מציג תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בין חזקים לחלשים. עם כניסתי לתפקיד, קיבלתי החלטה להשקיע את מרב המשאבים בחיזוק לימודי המתמטיקה ובשיפור יכולת ההוראה בישראל. תוצאות מבחני המיצב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון".
לפנייה לכתב/ת 
