תיעוד מחדר החקירות: תמונת הבן שמת, בכי, צרחות - והודאה ברצח
רטובה אלקורען הכחישה שפגעה בבנה הפעוט, שנמצא מת בבאר ליד ביתה. בחקירתה - שתיעוד ממנה הגיע לידי ynet - הראו לה את תמונתו והשמיעו בכי חזק של תינוק. היא הודתה ברציחתו, אך ההודאה בוטלה, אלקורען הואשמה בגרימת מוות ברשלנות ולא נאסרה
תמונת הבן המת ובכי קורע לב של תינוק: זה מה שהוצג בחדר החקירות בפני רטובה אלקורען, שנחשדה כי פגעה בבנה שנמצא מת בבאר ליד ביתה בפזורה הבדואית. היא הכחישה זאת, ורק לאחר חקירה במשטרה שבה הופעלו עליה לחצים רבים, היא נשברה והודתה ברצח. החקירה נעשתה שלא באישור הפרקליטות וזו ביטלה את ההרשעה, ועל פי כתב האישום המתוקן אלקורען הואשמה בגרימת מוות ברשלנות ונגזרה עליה שנת מאסר על תנאי. כך נראתה החקירה, בתיעוד שהותר לפרסום לבקשת ynet.
לפני כשנתיים אלקורען בת ה-34 הזעיקה עזרה וסיפרה כי היא לא מוצאת את בנה, בן השנה ושמונה חודשים. המשפחה יחד עם שוטרים, כבאים ואנשי יחידת החילוץ בנגב, חיפשו במשך שעות אחר הפעוט, שגופתו נמצאה מאוחר יותר בבאר עמוקה וישנה במרחק של כ-300 מטר מביתו. החשד נפל מיד על האם, אלקורען נעצרה ונחקרה עשרות פעמים, אבל הכחישה כי פגעה בבנה.
כחודש לאחר המעצר החליטו החוקרים לנקוט שיטת חקירה חריגה. סרטון החקירה הותר לפרסום לבקשת ynet, באמצעות עורכות הדין טלי ליבליך וליטל רבינוביץ' ממשרד ליבליך-מוזר. בסרטון נראה החוקר מניח את תמונותיו של בנה הפעוט מולה. לאחר מכן הוא השמיע לה צרחות ובכי של תינוק, שהולך ומתגבר לאורך דקות ארוכות. זמן קצר לאחר החקירה הזו הודתה אלקורען כי השליכה את בנה לבאר ואף ביצעה שחזור.
"רטובה נחקרה 27 חקירות במהלך 43 ימי מעצר, כשחוקריה מפרים ביודעין את כללי החקירה של פגועי נפש ונוקטים שיטות חקירה פסולות ואכזריות, שאין דרך אחרת לתארן אלא כעינויים", אמר עו"ד דוד יפתח, שייצג את אלקורען לצד עו"ד יגאל דותן. "החוקרים התישו אותה במשך שעות ארוכות, הציגו בפניה תמונות של גופת בנה, צעקו עליה, והבטיחו לה שתשוחרר אם תודה ברצח. כשגם שיטות אלו לא הועילו, החוקרים השמיעו לה הקלטה מצמררת ובה צרחות תינוק. למחרת בבוקר היא הודתה ברצח בנה - הודאת שווא שנגבתה באמצעים אכזריים בידי חוקרים שעשו את החוק פלסתר ואת כבוד האדם מרמס לשאפתנותם".
בתיקי רצח, הפרקליטות מלווה מקרוב את החקירה, ואף מאשרת תרגילי חקירה בהתאם לצורך. אלא שבמקרה זה הפרקליטות לא אישרה את פעולת החקירה החריגה, שנעשתה שלא בידיעתה. בסופו של דבר אלקורען הורשעה במסגרת הסדר טיעון בגרימת מוות ברשלנות. בכתב האישום המתוקן לא היה זכר לזוועות שיוחסו לה, שלפיהן היא השליכה את בנה הפעוט לבאר. העונש: שנת מאסר על תנאי בלבד. אלקורען חזרה לביתה ומטפלת בילדיה.
מהפרקליטות נמסר: "הממצאים שעלו מחוות הדעת הפסיכיאטריות בעניינה של הנאשמת, שהגיעו לאחר הגשת כתב האישום, הובילו את הפרקליטות למסקנה כי לא תצליח להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים את אחריותה של הנאשמת לרצח. היות שמותו של התינוק נגרם בין היתר מהפרת חובתה של אמו למנוע פגיעה בשלומו ובבריאותו של בנה, החליטה הפרקליטות להגיע להסדר טיעון, ובמסגרתו הודתה הנאשמת והורשעה בגרימת מוות ברשלנות".
ממשטרת ישראל נמסר: "במשטרת ישראל מנוהלות חקירות באופן מקצועי, בכפוף לסמכות המוקנית לנו בדין ובאישור גורם מוסמך ככל שנדרש. תיק החקירה נשוא הפנייה נחקר במשטרה ונבחן על ידי פרקליטות המדינה כמקובל. משטרת ישראל תמשיך לנהל חקירות פליליות ביסודיות ובמקצועיות, תוך איזון מתמיד בין הגנה על זכויותיהם של נחקרים לבין בירור העובדות והגעה לחקר האמת".
לפנייה לכתב/ת 
