איך ייראה היצוא הישראלי ב-2017

הכלכלה הישראלית מחפשת אחר מנועי צמיחה למשק ואחד מהם הוא היצוא של ישראל לחו"ל. שוחחנו עם ארבעה מנהלי ענף במכון היצוא כדי להבין מהם הטרנדים החמים שנראה ב-2017, ולא מדובר רק בטכנולוגיות ותעשיות כבדות.

עולם הסייבר תופס תאוצה בשנים האחרונות. כולם פגיעים היום מהחל מאדם הפרטי שנמצא בבית ועד התעשיות, הממשלות והתאגידים הגדולים ביותר. אחיעד אלתר, מנהל ענף הסייבר, מספר כי הטרנד הראשון שיתפוס תאוצה זה עולם ה-IOT (האינטרנט של הדברים). "ככל שאנחנו מתקדמים יותר טכנולוגית ועוד עולמות מתחברים לרשת, זו הופכת לסוגיה חשובה. בעולמות הרכב למשל, היצרניות מחפשות את מי שיגן עליהם. כשהבתים שלנו יהפכו לחכמים יותר, להאקרים יהיה קל יותר לפרוץ אליהם וצריך להתכונן לכך". 

טרנד שני הוא התגברות מתקפות הכופר בתחום ה-ransomware. לדברי אלתר, מדובר בתוכנת הצפנה שפותחה לפני כמה שנים והיום פתוחה וניתן להגיע אליה, אפילו לקנות כשירות. "בשיטה הזו פורצים לך למחשב ומצפינים אותו ואז מבקשים סכום כסף ששווה לך לשלם כדי לחסוך לעצמך כאב ראש בשחזור המידע שהוצפן. לאחר מכן, מאפשרים לך גישה לקבצים הללו. השימוש בשיטה הזו הולך וגדל. זה יכול להיות נגד אנשים פרטיים ואפילו בנקים".

לדברי אלתר, הגופים שמותקפים הכי הרבה כיום בשיטה הזו הם מתחום הרפואה. "ההאקרים יודעים לתקוף את המקומות שהכי קל להגיע אליהם והם מצפינים מידע של בתי חולים. התחום הרפואי מעדיף להשקיע בטכנולוגיה רפואית ולא בהגנה על המידע שלו. בארה"ב ההתקפות הללו מרובות והגופים הרפואיים משלמים את דמי הכופר תמורת שחרור המידע. אפשר גם להשתלט על מכשור רפואי ולפגוע בחיי אדם, זה עוד לא קרה אבל יש צפי לכך. כאן רואים את החברות הגדולות עושות השקעות אסטרטגיות בחברות שיכולות לספק הגנה לעתיד. ג'נרל אלקטריק, יצרנית גדולה של מכשור רפואי השקיעה בחברת סטארט-אפ ישראלית בשם Theta-Ray בדיוק לאותן מטרות".

אלתר מציין כי למרות שהתחום צובר תאוצה יש אקזיטים גדולים, עדיין החברות הקטנות והבינוניות רודפות אחרי הלקוחות שמקבלים עשרות אם לא מאות פניות בשבוע וקשה להם לעשות את הסינון. "במכון אנחנו יודעים להבין את הצרכים של השוק הישראלי ושל הצד השני ולעשות את החיבור ביניהם בצורה הטובה ביותר. החברות מקבלים מהמכון גם שירותים שהוא מעניק וקשה לקבל אותם במקומות אחרים. אנחנו חוקרים מה חסר לחברות האלה. גם צ'ק פוינט בסוף הגיעו אלינו לפגישה וסייענו להם. הם רכשו חברת אבטחה סלולרית לפני שנתיים וסייעתי להם להיפגש עם לקוחות שמעוניינים בפתרונות בתחום האבטחת הסלולר".

ישראל מעצמת פורמטים, אבל יש לאן להתקדם 

בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת ביצוא בסכומים של ענף הטלוויזיה. "ראינו שאנו טובים בדוקומנטרי, ועלינו פעמיים לאוסקר עם דוקו, יש לנו דרמות טובות, אבל עיקר הגידול הוא בזכות תעשיית הפורמטים", מספרת מירה גשל, מנהלת ענף מוסיקה, קולנוע ופורמטים במכון. "פורמטים נמכרים בכמה צורות - הראשונה היא הפורמט במלואו ללא שינויים, השנייה היא בצורת אופציה - כלומר יש את האפשרות להשתמש בפורמט. לעתים גם זה לא מבשיל, אך המפיץ והוגה הפורמט זוכים לתשלום".

גשל מציינת כי היקף יצוא פורמטים, קולנוע וטלוויזיה, ללא מוסיקה עומד על 340 מיליון דולר בשנה. איך מוכרים פורמט? גשל מספרת כי יש שני סוגים של פורמטים - הראשון הוא דרמה, למשל חטופים, בטיפול, פאודה, והשני הוא שעשועונים, בישולים וריאליטי. כלומר פורמטים עם תסריט מובנה לעומת פורמטים גמישים יותר. "מציגים ללקוח פרומו, 5 דקות מהפורמט שהולך להיות, אם זה בכתב או בווידאו ולפי זה מסבירים לו איך אפשר לשנות ולהתאים את זה למדינה שלו. אם הוא התלהב, מתחיל משא ומתן שיכול להיות עם מפיץ או עם קניין טלוויזיה או אפילו עם מפיק שמגיע ומציע להפיק את הפורמט במדינה שלו. יש כמה סוגים של סחר והמחירים ממדינה למדינה משתנים".   

כוכב פאודה, ליאור רז(צילום מסך)

לעוף על המיליון. הפורמט נמכר בעשרות מדינות(צילום: דני בר-אדון)

לדברי גשל המדינות שמתלהבות מאוד מהפורמטים הישראליים הן גרמניה, צרפת, וייטנאם, ברזיל, ארגנטינה. "קשה למכור לשוק הסיני אך אנחנו ממשיכים לנסות. עם יפן יש לנו הצלחה יחסית וגם עם מדינות סקנדינביה. בשנה הבאה נשים דגש על למכור את הדרמות בנוסף על הפורמטים האחרים. בשנה האחרונה חלה ירידה במכירת פורמטים של דרמות ולכן השנה נשים על זה דגש מיוחד. המעמד שלנו כמדינה שמוכרת פורמטים הוא טוב, אבל צריכים לחזק את זה".

תחליף למלח וחלבונים שלא מן החי

לדברי קרולין נווה, מנהלת ענף המזון במכון, מתפתחת בארץ קבוצה של חברות שבחלקן הגדול סטארט-אפים ובחלקן חברות גדולות כמו פרוטרום שמוצאות פתרונות לתהליך הייצור, כדי לשמור על ערכים תזונתיים. "למשל, לייצר עוגיות ללא גלוטן שעדיין תהיינה טעימות, או לייצר מוצר שהוא מופחת בסוכר שעדיין יהיה מתוק וטעים. יש חברה בשם דו-מתוק שפיתחה טכנולוגיה שבה אתה משתמש בפחות סוכר במוצר ובעצם מרגיש שהוא מתוק יותר".

במקביל להפחתת הסוכר, יש דרישה גם למוצרים מופחתי נתרן לאור הסכנות שבו. נווה מציינת כי לחברת מלח הארץ יש מוצר חדש בשם אומאמי. "זוהי מליחות מעגבניות, תחליף למלח בלי הנזקים שהנתרן עושה. זה קיים בעולם, רואים את זה ביפן כרוטב, אך להכניס אותו בתעשייה זה די חדשני".

טרנד נוסף בתחום הוא מענה לתחליפים של חלבון בעולם הצמחוני, ללא חלב. "יש יוגורטים על בסיס טבעי שפיתחו לאחרונה", מציינת נווה. "יותר ויותר חברות גדולות נכנסות ומקימות מחלקות פיתוח, משקיעות בחברות קטנות. בתחום החלבונים יש כמה חברות מעניינות, למשל הפליינג ספארק בחממה הטכנולוגית של שטראוס. הם נותנים מענה לחלבון מהגולם של זבוב הפירות. הרעיון הוא ליצור מענה לחלבון שלא מן החי ולא לפגוע בשרשרת המזון יתר על המידה. כך ניתן לתת מענה למחסור במזון ולהפחית את השימוש בבשר מן החי, הרי פרה פולטת גז חממה ומזהמת את האוויר".

חברת מעניינת נוספת אותה מציינת נווה היא חרגול פודטק שמגדלת חרגולים וחגבים שיש להם חלבון בריכוז גבוה ביותר. "הם פיתחו שיטה לגדל בחוות את החרגולים ולהרבות את מחזורי הגדילה שלהם. בינתיים הם מוכרים את זה באפריקה מתוך כוונה שזה ייכנס לשווקים המערביים בעתיד", מספרת נווה. 

הטכנולוגיה שתנהל לנו את הכסף

פינטק (טכנולוגיה פיננסית) הוא תחום של חדשנות טכנולוגית בעולם הפיננסי. חברות הפינטק מציעות פתרונות למגוון צרכים פיננסים כגון תשלומים, העברת כספים, הלוואות ועוד. התעשייה הזו נמצאת בצמיחה בשנים האחרונות ועתידה לשחק תפקיד משמעותי בעולם הפיננסי בשנים הבאות.

רותם ברקין, מנהל ענף הפינטק במכון היצוא, מספר כי כמעט כל יום ניתן למצוא ניתוחים, מיפויים ותחזיות מעודכנות לטכנולוגיות שבתחום. "במהלך השנה האחרונה, במסגרת של מגוון פעילויות, שיתפנו פעולה במכון היצוא עם מעל ל-40 גופים פיננסיים שונים מרחבי העולם: בנקים, חברות ביטוח, חברות כרטיסי אשראי ועוד.

"באופן כללי ניתן לומר שמרבית הגופים שעבדנו מולם היו עסוקים במציאת פתרונות חדשניים לממשק שלהם מול הלקוחות שלהם. אל מול צורך זה ישנו סל טכנולוגיה שונות כדוגמת אותנטיקציה, כלי יעוץ אוטומטיים לתחומים פיננסים, בלוקצ'יין ששואפות לתת לו מענה.

ברקין מוסיף: "נכון להיום אנחנו רואים שיש עדיין פער לגישור בין הצרכים שהגופים הפיננסים רוצים לתת להם מענה והכלים הטכנולוגים שעומדים לרשותם. מעבר לבאז סביב טכנולוגיה כזאת או אחרת, בסוף היום השאלה שצריכה להישאל היא כיצד הטכנולוגיה משרתת את הצורך ולא ההפך. בשנת 2017 צפוי הענף במכון היצוא להתמקד בהבאת גורמים פיננסים, בעיקר מאירופה וארה"ב".

בשיתוף מכון היצוא