בעל הבית: דריוס מילר פוגש את מכבי ת"א
הוא זכה באליפות המכללות ושיחק לצד כוכבים גדולים כמו אנתוני דייויס ודמרקוס קאזינס. אחרי קריירת NBA מפוספסת, כוכבה של באמברג שתפגוש הערב (ד',19:45) את הצהובים רוצה להפוך לאחד השחקנים המובילים באירופה. ומה בדיוק הקשר לאנטון שוטבין?
"אני בטוח שאם מילר ירוץ לתפקיד מושל קנטאקי הוא יסתדר לא רע בכלל", אמר אובמה באותה פגישה. הפורוורד בן ה-26 שנולד בקנטאקי הוא היחיד בהיסטוריה שזכה באליפות התיכונים של המדינה, נבחר בה לשחקן השנה (2008) ובהמשך גם הניף את גביע האליפות של טורניר המכללות הגדול עם האוניברסיטה המקומית.
דרך אגב, במשחק הגמר ב-2012 שבו ניצחה קנטאקי של ג'ון קליפארי את קנזס 59:67, על המגרש היו לא פחות מחמישה שחקנים ששיחקו (וחלקם עדיין משחק) בישראל: טיישון טיילור (קריית גת), אלייז'ה ג'ונסון (הפועל ת"א), מרקיס טיג ששוחרר כבר מנהריה, והאחים טרבור וטראוויס רלפורד שעברו בקריית גת.
לא עוזב את העיר
בנוסף ליכולת שלו על המגרש שתכף נגיע אליה, סימן ההיכר של מילר הוא המחויבות למקום שבו הוא משחק. ארבע שנים העביר באוניברסיטת קנטאקי הגדולה וראה לצידו שחקנים כמו אנתוני דייויס, דמרקוס קאזינס, ג'ון וול ואריק בלדסו, עוזבים אחרי עונה אחת בלבד. מילר למעשה מדורג במקום הרביעי בכל ארה"ב בכמות המשחקים שבהם שותף בתקופת הקולג'ים שלו (152).
גם בבאמברג הסיפור דומה. אחרי קריירת NBA שלא הצליחה להתרומם (3.1 נקודות ו-1.3 ריבאונדים ב-14.3 דקות, ב-102 משחקים במדי ניו אורלינס), החליט בפברואר 2015 לחתום באלופה הגרמנית. רגע לפני, שווה לציין כי הוא הוצע לשתי קבוצות בליגת העל שלא ממש התרשמו ממנו ו-ויתרו על התענוג, למרות שהשכר שביקש לא היה גבוה.
למרות יכולת לא רעה בכלל בבאמברג שיכולה הייתה לסדר לו חוזה שמן באחת מהקבוצות הגדולות ביבשת, הפורוורד האמריקני החליט בקיץ האחרון לחתום לשנתיים נוספות במועדון ובכך הוא אמור להשלים שלוש שנים וחצי בגרמניה.
את האמת, אם נניח בצד את הנושא הכלכלי, למילר אין סיבה לעזוב נכון לעכשיו את באמברג. אחרי שבראדלי וונאמייקר עבר לדרושפאקה של דייויד בלאט, הפורוורד הפך לכוכב הבלתי מעורער של קבוצתו (אומרים שגם בלאט רצה אותו בקיץ, אבל נזכר מאוחר מדי ובאמברג כבר החתימה אותו). כל הכדורים האחרונים במשחקים הולכים אליו, הוא הקלע המוביל של הקבוצה ביורוליג (13.5 נקודות), ואחרי שרוב הקריירה שימש ככינור שני או אפילו שלישי הוא סוף סוף מרגיש שהאחריות נופלת עליו, והוא אוהב את זה.
מצד שני הלחץ עושה את שלו והיריבות מתמקדות בו בכל משחק בידיעה שאם יתישו אותו יגרמו לו להיות פחות טוב ברגעי ההכרעה. זה בדיוק מה שקרה בהפסדים הצמודים מול פנרבחצ'ה (67:66), פנאתינייקוס (84:83), ברצלונה (84:78), דרושפאקה (72:70) והכוכב האדום בלגרד (79:78). מילר היה תשוש לחלוטין, לקח את הזריקות האחרונות והחטיא.
בשיאו
אם אתם מחפשים השוואות לשחקנים אחרים, אפשר להגיד שמילר מזכיר בצורה מסוימת את סוני ווימס. הוא אמנם גבוה משחקנה של מכבי ת"א בחמישה סנטימטרים, אבל משחק באותה עמדה. הוא המנהיג של באמברג על המגרש, חודר טוב לסל, עוצר לזריקות מחצי מרחק וקולע לא רע מחוץ לקשת (39 אחוזים). בכלל, הקפיצה שלו העונה מרשימה, אחרי שקלע ב-2015/16 "רק" 9.4 נקודות. גם מקו העונשין הוא מסתדר לא רע עם החטאה אחת בלבד לאורך כל העונה (25 מ-26).
את שיא הקריירה שלו ביורוליג קבע מילר במחזור החמישי כשהוביל את באמברג לניצחון חוץ 100:104 על ארמאני מילאנו. הוא סיים עם 27 נקודות ו-5 ריבאונדים ונבחר לחמישיית המצטיינים השבועית של המפעל.
במכבי תל אביב דווקא מצליחים לא רע העונה מול קבוצות בעלות כוכב אחד מרכזי. את קאזאן ניצחו הצהובים אחרי שהצליחו להגביל מאוד את קית' לנגפורד לאורך רוב דקות המשחק, וגם נגד ואסיליס ספאנוליס ואולימפיאקוס המנטרה חזרה על עצמה והסתיימה בניצחון. ואם כבר הזכרנו בכתבה את סוני ווימס, נראה כי הוא יהיה זה שיופקד על מילר במשימה ההגנתית החשובה ביותר בהתמודדות. הדר התייחס במסיבת העיתונאים ליכולת של מילר כשאמר: "אין ספק שיש לו הרבה יכולות, הוא בעמדה שונה מהשחקנים שטיפלנו בהם עד היום באופן אישי, אבל אין ספק שהוא שחקן מרכזי שם".
לפנייה לכתב/ת 
