בחנו את עצמכם: השאלות בפיז"ה 2015
מחקר מדרונות ועד נדידת ציפורים: נסו לפתור את השאלות שבהן התקשו תלמידי ישראל במבחן המשווה. "כולם היו מאוד בלחץ", נזכרו תלמידות. "הכינו לנו חולצות - לא למען הציון, למען הציונות'"
"הכינו לנו ארוחת בוקר, והביאו לנו חולצות שהודפס עליהן: 'לא למען הציון, למען הציונות'". כך סיפרה תלמידה על ההכנות למבחן פיז"ה, לאחר שהיום הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) פרסמה את הישגי ישראל במבחן שבוחן את יכולותיהם של תלמידי שכבת י' במתמטיקה, מדעים וקריאה. מהנתונים עולה כי בשלושת המקצועות ציונה של ישראל נמוך מממוצע ה-OECD, כשהפער נע בין 14 נקודות בקריאה ל-26 נקודות במדעים.
בחנו את עצמכם: אלו השאלות במבחן פיז"ה 2015
הצלחתם? בדקו כאן את התשובות לשאלות
בכל שלושת המקצועות נרשמו פערים גדולים ומשמעותיים בין דוברי עברית לדוברי ערבית, ובין תלמידים מרקע כלכלי חזק לבין תלמידים חלשים כלכלית. נתון מדאיג נוסף מעיד על כך שבשלושת התחומים הפער בין התלמידים המצטיינים לאלו המתקשים הוא מהגדולים בעולם, והגדול ביותר בין מדינות ה-OECD.
פיז"ה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. הוא מתקיים אחת לשלוש שנים על ידי ארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) ואינו מתבסס באופן ישיר על תוכנית הלימודים, אלא בוחן את האופן שבו תלמידים בני 15 מתמודדים עם שאלות מורכבות ובאיזו מידה הם "מוכנים לחיים הבוגרים".
במחזור פיז"ה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ויותר מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרס 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. הוא כלל שאלות סגורות, שאלות פתוחות פשוטות ושאלות פתוחות רגילות.
"מלמדים אותנו לשנן את החומר - ולשכוח מיד אחרי"
התלמידים והתלמידות שעשו את הבחינה היו אז בכיתה י' והיום הם תלמידי כיתה י"ב - נמצאים בישורת האחרונה של המבחנים, המדידה, המיצבים והבגרויות.
טל וקנין, תלמידת י"ב מאשדוד, נזכרת במבחן ומציינת שהוא היה דווקא קל. "השאלות במתמטיקה היו ברמת שלוש יחידות והיו שאלות בהבנת הנקרא ובמדעים. אני זוכרת שהשאלות לא היו לי קשות. לא הייתה הכנה אינטנסיבית לפני המבחן - היו לנו שני מפגשים, הראו לנו שאלות לדוגמה, הסבירו לנו את הטקטיקה של פתרון השאלות והסבירו לנו כיצד להתמודד עם הבחינה הממוחשבת".
וקנין מציינת כי על אף העובדה שמדובר במבחן שעליו לא מקבלים התלמידים ציון, בבית הספר ניסו להחדיר בהם מוטיבציה להצלחה בכל דרך אפשרית. "הכינו לנו ארוחת בוקר, והביאו לנו חולצות שהודפס עליהן: 'לא למען הציון, למען הציונות'. השתדלו מאוד לתת לנו תחושה טובה באשר למוכנות שלנו למבחן, להרים לנו את המוטיבציה כדי שנשתדל לעשות אותו כמה שיותר טוב, למרות שהוא לא תלוי ציון".
רוני אבני, תלמידת י"ב מהרצליה שעשתה גם כן את המבחן נזכרת: "המבחן היה ארוך מאוד, הייתי צריכה הפסקות בין לבין. השאלות היו שונות בין התלמידים, והמבחן היה בינוני ברמתו. היו נושאים שהיו לי קלים וכאלה שהיו קשים יותר. נאמר לנו שהתלמידים שעושים את המבחן נבחרו באופן אקראי על ידי משרד החינוך".
אבני מציינת כי היא לא זוכרת הכנה מראש למבחן. על התוצאות אמרה: "הן לא מפתיעות. הפערים, הפיגור בציונים - הכל ידוע, אנחנו רואים את זה בכל המבחנים. אני ממש לא מרגישה שאני מוכנה לחיים הבוגרים, כמו שהמבחן מבקש לבדוק. לא מתקרב אפילו. מערכת החינוך שלנו עסוקה בללמד אותנו לשנן את החומר ולשכוח אותו מיד אחרי".
תלמידה נוספת שעשתה את מבחן פיז"ה במרס 2015 וסיימה את לימודיה, הוסיפה: "אני זוכרת מבחן ממוחשב שנראה מאוד רציני, כולם היו מאוד בלחץ. אני זוכרת שהחלק המדעי היה יחסית בסדר, בעיקר הבנה של שאלות וגרפים, ואילו החלק המתמטי היה קצת יותר מורכב ורוב התלמידים התקשו בו".
אותה תלמידה הוסיפה: "אני לא אשכח שברגע שקבעו את המועד של המבחן המחנכים התקשרו לכל תלמידה לוודא שהיא זוכרת את מועד המבחן. אני לא ממש הכרתי את המבחן, אבל הבנו שהוא חשוב. ביום המבחן דאגו שאכלנו ושתינו והביאו לנו שוקולדים".
גם תלמידה זו מציינת כי לא נעשתה בבית הספר שלה הכנה מוקדמת למבחן. "אני זוכרת שנאמר לנו שהתלמידים שנבחנים נבחרו באופן אקראי ושזה מבחן בינלאומי. אני לא זוכרת דפי עבודה והכנה, רק לחץ מאוד גדול של הצוות החינוכי". על התוצאות אמרה: "זה מאוד מאכזב לדעת שהייתי חלק ממבחן שאלה תוצאותיו. אני באמת חושבת שמערכת החינוך בישראל טובה יותר ממה שמציגים המבחנים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
