הפנו עורף: כך נדחו החלטות למיגון האוכלוסייה

לחיזבאללה יש יכולת לשגר עשרות אלפי טילים לעבר ישראל וחמאס הוכיח כי הוא מסוגל לשגר אלפי רקטות, שמגיעות עד פאתי חיפה, אך מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול (ג') מתברר כי לראש הממשלה ולשרים בקבינט ובוועדת השרים המיוחדת יש זמן במציאת פתרונות למיגון העורף.

הדו"ח: ישראל לא מוכנה לאיום הרקטות

תרגיל פיקוד העורף. הישיבות נדחו פעם אחר פעם(צילום: רויטרס)

בביקורת עלה כי רק בספטמבר 2015 אישר שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, את תרחיש הייחוס לעורף ורק ביוני 2016 אישר הקבינט את תרחיש הייחוס לעורף. בהחלטה זו נקבע כי "איום הייחוס המצרפי ותרחיש הייחוס המצרפי לזירה האזרחית יהוו הבסיס להכנת תוכניות העבודה של משרדי הממשלה להיערכות למצבי חירום". כלומר שנה ותשעה חודשים עברו מהמועד המקורי להצגת התוכנית ועד לאישורו בקבינט.

עוד עלה בביקורת כי קודם לדיון שערך הקבינט בנושא תרחיש הייחוס לעורף ביוני 2016, הפעם האחרונה שנושא זה נדון בקבינט היה בשנת 2007. ולמה זה קרה? ביולי 2016 מסר משרד ראש הממשלה בתגובתו לממצאי הביקורת כי "על שר הביטחון להציג את תרחיש הייחוס בקבינט... חשוב להדגיש כי לאורך השנים היו מקרים שבהם שר הביטחון אישר את תרחיש הייחוס מבלי שזה הובא לממשלה... אף שתרחיש הייחוס לא אושר על ידי הקבינט בשנים 2015-2008 הוא אושר על ידי שר הביטחון שמהווה חלק מהדרג המדיני ואחראי מטעמו על שמירת הביטחון המדינה".

זירת נפילת רקטה במבצע צוק איתן(צילום: חטיבת דובר המשטרה)

בנושא גיבוש תמונת מצב כוללת למוכנות העורף לחירום וקביעת סדרי עדיפויות לטיפול בפערים מצא המבקר כי לאחר אישור תרחיש הייחוס לעורף שבו נקבעים האיומים הניצבים בפני העורף האזרחי, היה צורך לעמוד על הפערים במוכנות העורף לחירום מבחינת כלל אמצעי ההגנה העומדים לרשות התושבים, צה"ל, משרדי הממשלה השונים והרשויות המקומיות, כדוגמת מיגון פיזי, גילוי והתרעה, פינוי אוכלוסייה והגנה אקטיבית, ודרכי התמודדות עם הפערים האמורים. כל זאת לצורך גיבוש תמונת מצב למוכנות העורף.

ומה קרה בפועל? עד יוני 2016 הקבינט לא קיים אף לא דיון אחד בשיתוף צה"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים לבחינת המוכנות הכוללת של העורף לחירום, ובכלל זה סקירת האיומים באזורים השונים ברחבי ישראל אל מול מצב המיגון, יכולת הגילוי של סוגי חימוש שונים וההתרעה מפניהם, האמצעים לפינוי אוכלוסייה והיערכות כלל הגופים הממשלתיים לחירום. בהתאם לכך, נוכח היעדר תמונה כוללת של צורכי העורף בחירום והפערים ביכולת ההגנה עליו לא גובשו סדרי עדיפויות להשקעה כספית באמצעי ההגנה השונים לעורף.

(צילום: shutterstock)

משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שלצה"ל יכולות התקפיות ויכולת יירוט, אשר עשויות לצמצם את הירי לעבר ישראל, להקטין את נזקיו ואף להוות גורם מרתיע, עדיין על פי איום הייחוס על צה"ל להיערך לתרחיש הכולל שיגורים של אלפי ואף עשרות אלפי טילים ורקטות לעבר ישראל במהלך תקופת הלחימה, מספר טילים שספק רב אם יש בידי צה"ל מענה מספק להגנה מפניהם. על כן יש לראות בחומרה את העובדה שהקבינט לא דן בנושאי המיגון, הגילוי, ההתרעה ופינוי האוכלוסייה.

המבקר מצא עוד כי ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום הוקמה רק באוקטובר 2015 ומאז ועד יולי 2016 התכנסה פעם אחת בלבד. בנוסף מצא המבקר כי עד מועד השלמת הביקורת, יולי 2016, לא נערכה בחינה של כלל האיומים, המענה הנדרש לשם הטיפול בהם וקביעת סדרי עדיפויות לטיפול. לדעת משרד מבקר המדינה ישנה חשיבות רבה לדון בהקדם בנושא זה בקבינט, כדי להבטיח שהמענה הניתן להגנת העורף באמצעות התקציבים המושקעים לצורך זה הוא אכן המענה המיטבי.

בפועל, נכון ליולי 2016, לא הציג שר הביטחון לממשלה תוכניות שנתית ורב-שנתית לטיפול בהיערכות להגנה על העורף כפי שהנחתה אותו הממשלה ביוני 2014.

(צילום: shutterstock)

ומה עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו בנדון? משרד מבקר המדינה העיר כי פנייתו של ראש הממשלה לשר הביטחון ולשר לביטחון הפנים לפעול למימושה של החלטת הממשלה מספר 1661 נעשתה רק כשמונה חודשים לאחר פנייתו של השר לביטחון הפנים בנושא, וכשנה לאחר המועד שנקבע בהחלטת הממשלה לסיום העבודה והגשתה לממשלה, וזאת לאחר דחייה מהמועד המקורי שנקבע לנובמבר 2014.

משרד מבקר המדינה מעיר כי כבר בדו"ח על ההיערכות הלאומית לטיפול באירועי חירום בעורף העיר המבקר כי היעדר הסדרה של תשתית נורמטיבית המתייחסת למאמצי הטיפול בחירום "פוגע בשעת מבחן בניהול האירוע על ידי הגופים הרלוונטיים ובמתן מענה מיטבי לבעיות בעורף". אי-השלמת הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון ואי-הצגת התכניות השנתית והרב-שנתית להכנת העורף לחירום לממשלה, וזאת כשנה וחצי לאחר המועד שנקבע בהחלטת הממשלה הן ליקוי מהותי. הסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים ואישור התוכניות להכנת העורף לחירום על ידי הממשלה הם תנאים להקצאת משאבים למימושן של התוכניות וליישומן בפועל. על כן, חריגה מלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה 1661, משמעה עיכוב בהיערכות העורף לחירום, דבר אשר בוודאי אינו בגדר עניין טכני.

ועדת השרים לא מתכנסת

רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר יעלון(צילום: חיים הורנשטיין)

משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם יש לברך על הקמתה מחדש של ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית, אולם העובדה כי התכנסה פעם אחת בלבד עד יולי 2016, במהלך תשעה חודשי פעילות, מעלה ספק רב אם אכן ועדה זו מהווה כלי עזר לעבודת הממשלה בנושא זה.

פעילותה הדלה של הוועדה אשר כללה שני דיונים בלבד מאז יוני 2014, המועד שבו מונה שר הביטחון ליושב ראש הוועדה, פוגעת בקבלת ההחלטות לקידום מוכנות העורף לחירום ובבקרה של הממשלה ושל הקבינט על כך. בין היתר, עקב כך לא דנה הוועדה במוכנות העורף לחירום ובכלל זאת במוכנות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לחירום, ולא עקבה אחר ביצוען של החלטות ממשלה הנוגעות לתחום העורף, כדוגמת ההחלטות בנושא צמצום פערי המיגון ויישום החלטה 1661 לחלוקת הסמכויות בתחום העורף בין משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים, והצגת התוכניות לטיפול בעורף.