צפון קורעת
שני תארים, אקדמיה קשוחה ואימונים קפדניים: צפון-קוריאה כובשת את כדורגל הנשים והפכה לסיפור ההצלחה הגדול ביותר בעולם
כדורגל הנשים, הרבה בזכות המונדיאלים האחרונים שריתקו מאות מיליונים ברחבי העולם, השלים שינוי מופלא: מענף שנלחם לצאת מהאיזוטריה הפך לספורט פופולרי. בארה"ב זו דרך חיים עבור מיליוני נערות, וגם במערב אירופה הוא הולך ומתבסס.
בעשורים שבהם הונחו היסודות לא קיבלנו שינויים רבים בתוך הכוחות שמובילים את כדורגל הנשים. ארה"ב, יפן וגרמניה שלטו בזירה העולמית. הפנטהאוז של מגדל השן לא הכיל דיירות רבות. רק ברזיל, שוודיה ונורווגיה מצליחות לפעמים לאיים על תושבות הקבע. אבל תוך קצת יותר מחודש נבחרת חדשה הפכה לדבר הכי חם שיש. כדורגל הנשים קיבל דאבל של הכוח העולה, נבחרת ממדינה שלא מזוהה עם הצלחה בכדורגל, או בספורט בכלל, אלא מצטיינת בעיקר בעימותים בינלאומיים ובדיכוי עמה.
צפון-קוריאה היא הסיפור הגדול ביותר של הכדורגל העולמי. זה התחיל בגביע העולמי עד גיל 17 בירדן. בזמן שהאלופה המכהנת יפן טיילה לגמר, הקוריאניות עשו זאת בשקט. ההגנה שלהן שיתקה את היפניות בגמר, ואחרי 0:0 מתוח הן דייקו בכל הפנדלים וניצחו .4:5 תואר שני לנערות מצפון-קוריאה, שזכו בטורניר גם .2008-ב כשחזרו הביתה, הן זכו למצעד מפואר. במהרה התברר כי זה רק הפתיח.
מירדן עברנו לפפואה גיניאה החדשה – מונדיאל הנשים עד גיל ,20 זירה רצינית יותר. צפון-קוריאה הוכיחה שוב שהיא יודעת להצמיח כדורגלניות. אחרי ברזיל ושוודיה בבית המוקדם, היא עברה את ספרד המצוינת בהארכה, ואחרי שספגה שוויון כואב מארה"ב בדקה 89-ה של חצי הגמר היא ניצחה בהארכה נוספת. בגמר בשבת מול צרפת היא נקלעה לפיגור מוקדם, אבל ביצעה מהפך בדרך 1:3-ל ולגביע ראשון מאז .2006
ובניגוד להגנה הנפלאה של הנערות, הנבחרת הצעירה הייתה להיט התקפי, עם 21 שערים וכדורגל צבעוני. נכון, שתי הנבחרות זכו בתארים בעבר, אבל ההבדלים גדולים. כדורגל הנשים בגילאים הצעירים הולך ומתמקצע, והכישרון לבדו לא מספיק. צריך סדר, טקטיקה, בנייה מדויקת. בנוסף, שני גביעים עולמיים תוך חודש למ- דינה אחת זה הישג חסר תקדים.
בגזרת הבוגרות הפוטנציאל מעולם לא מומש. צפון-קוריאה הגיעה ארבע פעמים למונדיאל, הודחה שלוש פעמים בסיבוב הראשון ועלתה רק פעם אחת לרבע הגמר. עם הדור החדש ייתכן שהיא תהיה בשלה בדיוק בזמן לטורניר 2019-ב בצרפת.
קשה לדעת איך בדיוק הדברים מתנהלים מאחורי מעטה החשאיות, אבל אי-אפשר להסתיר את העובדה שמדובר במדינה חולת ספורט. זה לא סוד שהמנהיג קים ג'ונג-און מייחס לכך חשיבות רבה והצהיר כי הוא רוצה להפוך אותה למעצמת ספורט תוך מספר שנים.
צפון-קוריאה זכתה בשבע מדליות באולימפיאדת ריו, ארבע מהן בהרמת משקולות, אבל הכדורגל זוכה לסטטוס מיוחד. וכאן אנחנו חוזרים להצלחת הנשים, כי תאוות הכדורגל לא מוגבלת לגברים.
בביטאון AIPS דיווחו כי השחקניות מתאמנות במגרשים של הבנים ומשחקות באותם אצטדיונים.
לעיתים הן מושכות יותר קהל. "בשנות השמונים ההנהגה יצרה התלהבות סביב כדורגל הנשים ומשכה בנות רבות. ההתאחדות משקיעה בהן כסף," טוען לי צ'יו-צ'יו, מנהל נבחרת הנערות. ובאמת, כסף והתלהבות הקהל הם מרכיבים חשובים שמובילים להצלחה, אבל ישנו מרכיב שלישי – מקצוענות. בהצצה נדירה שקיבלה סוכנות הידיעות AFP לאקדמיה היחידה לכדורגל שפועלת במדינה, בבירה פיונגיאנג, ניתן היה ללמוד על הדבקות במטרה והשאיפות הסנסציוניות.
האימונים מדהימים. באחד הקטעים שנחשפו עבדו הילדים על תרגילים בתנועות שכוריאוגרפיה ברורה יצרה אותם, לצלילי מוזיקה. 200 ילדים, בני 9 עד ,15 חיים בפנימייה, ותנאי הקבלה מחמירים. בכיר באקדמיה סיפר כי גם אחר כך הילדים צריכים לעמוד בסטנדרטים גבוהים וקשוחים. "אנחנו מאמנים אותם להיות כישרונות-על, שיתעלו על שחקנים כמו לאו מסי," אומר המאמן רי יו-איל. הנתון המרשים הוא העובדה 40-ש אחוזים מהילדים באקדמיה הן בנות. זהו מספר יוצא דופן. הן חיות מגיל צעיר תחת משטר אימונים מקצועי וקפדני, באותם התנאים כמו הבנים. ומשם יצמח הדור הבא, כי האקדמיה פועלת רק שלוש שנים, והשחקניות שגדלות שם יכולות להתעלות על שתי האלופות הטריות.
הן לא יכולות לצאת לשחק מחוץ למדינה, וכמו הגברים מסתפקות בליגה המקומית המוגבלת. אולי זה יפגע בעתיד בהפיכתן לכדורגלניות טובות יותר. אבל הילדות שצפון-קוריאה מטפחת משחקות כדורגל עם חיוך שכבש את העולם. קים סו-היאנג, אחת מכוכבות הנבחרת הצעירה, אמרה אחרי הניצחון על צרפת בשבת: "אני גאה להביא לאזרחים שלנו אושר כזה".
לפנייה לכתב/ת 
