משרד הפנים הכיר בהומו אריתריאי כפליט

רשות האוכלוסין וההגירה העניקה באחרונה לצעיר הומוסקסואל מאריתריאה מעמד של תושב ארעי, שניתן למבקשי מקלט שמדינת ישראל מכירה בסכנה לחייהם. המעמד שהעניק לו משרד הפנים שבראשות השר אריה דרעי מקנה את הזכות לעבודה, זכויות מתוקף חוק בריאות ממלכתי וזכויות מכוח ביטוח לאומי.

הצעיר, בן 26 שנולד בעיר אסמרה שבאריתריאה, נלקח בגיל 17 לשירות צבאי בכפייה. בשנת 2009 הוא ניסה להימלט ממדינתו דרך הגבול עם אתיופיה, אך נתפס ונכלא למשך שנה וארבעה חודשים. לאחר מכן הוא הוחזר לשירות הצבאי, ובמהלך שהותו במדינתו הסתיר את זהותו המינית. לפי החוק באריתריאה, על הומואים ולסביות מוטל עונש של עד שלוש שנות מאסר.

ב-2011 הצליח הצעיר להימלט לישראל והשתכן אצל אדם שהכיר מאריתריאה. לאחר שדיירים נוספים חשפו את זהותו המינית הוא גורש מהדירה וחי בגינת לוינסקי בתל אביב. מאז הוא הצליח לשקם את חייו, עובד ושוכר דירה בעצמו.

בקשת המקלט של הצעיר הוגשה כבר ב-2014 באמצעות עו"ד עודד דוגמא, שבירך על החלטת משרד הפנים. לדבריו, "מרשי חי בארון במשך כל זמן שהותו באריתריאה, ובניגוד למקרים אחרים שבהם טיפלתי הוא לא עבר עינויים ומאסרים ממושכים במדינת מוצאו על רקע נטייתו המינית. בכל זאת, משרד הפנים קיבל את עמדתנו בדבר הסכנה הנשקפת לו בשל יציאתו מהארון בישראל".

עו"ד דוגמא הוסיף כי "אני רוצה לקוות שההחלטה נבעה גם מן השיקול שהצגנו ולפיו החזרת מבקש מקלט הומוסקסואל למדינה הומופובית פירושו של דבר חיים של פחד, שנאה עצמית והיעדר חירות, או במילים אחרות - פגיעה בכבוד האדם שלו. אני יכול רק לאחל למבקש המקלט השתלבות קלה ומהירה בחברה הישראלית".

"סירוב להכיר במבקשי מקלט להט"בים" 

מנהל הקליניקה לזכויות מהגרים ופליטים במרכז הבינתחומי הרצליה, עו"ד יונתן ברמן ממשרד אדלשטיין ברמן, אמר כי "עד היום ישראל הכירה בשבעה מבקשי מקלט אריתריאים כפליטים מתוך עשרות אלפים, למרות שברוב מדינות העולם שיעור ההכרה קרוב ל-90 אחוז בגלל ההכרה הגורפת בהפרת זכויות האדם שם".

עו"ד ברמן הוסיף כי "עד לאחרונה ישראל סירבה להכיר במבקשי מקלט להט"בים כמי שעומדים בתנאי אמנת הפליטים. העמדה המשפטית הייתה שזה שאדם נרדף בשל היותו להט"ב לא מקנה לשיטת המדינה זכות לקבל מעמד בישראל. בשנתיים האחרונות היו מספר מקרים בודדים מאוד של טרנסג'נדריות שהוכרו כפליטות, אני לא יודע להגיד אם זו הפעם הראשונה שמכירים בהומו כפליט אבל זו בוודאי פעם ראשונה שמכירים בהומו אריתריאי כפליט".

ד"ר טלי קריצמן אמיר, מרצה בכירה לדיני הגירה מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ציינה כי "האמנה הבינלאומית להגנה על מבקשי מקלט לא מתייחסת באופן מפורש לרדיפה מחמת נטייה מינית אבל מרבית מדינות העולם המערבי פירשו את האמנה כך שמעניקה הגנה לקבוצה זו תחת הגדרת 'קיבוץ חברתי מסוים' בישראל פרשנות האמנה היא צרה והיא דוחה בדרך כלל את בקשות המקלט באופן כללי ואחוזי ההכרה הם כ-0.2%".

ד"ר קריצמן אמיר הדגישה כי הניסיון של מבקשי מקלט להט"בים עם רשויות ההגירה בישראל מסתיים בדרך כלל בדחייה. היא ציינה בהקשר זה "בקשת מקלט של הומו ממרוקו לא התקבלה משום שהזמר אלטון ג'ון הופיע במדינתו ורשות האוכלוסין וההגירה טענה שזו הוכחה לכך שאין בה רדיפה. אני יודעת שעובדי הרשות עברו בזמן האחרון הכשרות בנושא של הגנה על מבקשי מקלט שנרדפים מחמת נטייתם המינית ואני מקווה שמשהו יחלחל ויתחילו לאמץ תפישה קצת יותר מוסרית בהקשר הזה".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "הרשות פועלת בהתאם לאמות המידה שנקבעו באמנת הפליטים הבינלאומית ובבסיסה בחינה פרטנית לכל מבקש, כשהמטרה העיקרית היא בחינה האם נשקפת סכנה לחייו באופן פרטני. הבקשה נבחנת בתוך מכלול נסיבות ובקשה אשר מאושרת, מאושרת אף היא על בסיס מכלול נסיבות".