מנכ"ל אורתם סהר: "שנים הפקירו אותנו"
בפאנל בנושא קריסת חברות הביצוע שהתקיים במסגרת ועידת "עיר הנדל"ן" באילת, חשף אמיר נחום בהתבטאות ראשונה מאז קריסת החברה שבניהולו, כי היא נקלעה לקשיים תזרימיים בעקבות רצף של מקרים שברובם ככולם היזמים, הבנקים והמדינה לא שילמו את הכספים שהובטחו לחברה
המשבר של אורתם סהר התחיל בפרויקט בית החולים התת-קרקעי ברמב"ם בחיפה (בשיתוף עם חברת מנרב), דרך פרשת קריסת המרפסות בפרויקט המגורים בחדרה (של גינדי השקעות) והמשיך אפילו במבצע "צוק איתן". כך חשף היום (ד') אמיר נחום, מנכ"ל חברת הביצוע שקרסה לאחר שנקלעה לחובות, בפאנל בנושא "קריסת חברות ביצוע" שהתקיים במסגרת ועידת "עיר הנדל"ן" באילת. "קריסה של חברות בנייה נעוצה בתזרים. היזמים מאשימים אותנו באיחורים, תובעים ולא משלמים ערבויות, וכך גם הבנקים וחברות הביטוח ואפילו המדינה שלא מפצה", אמר.
"אנו רוצים לחסל את הסלאמס במדינת ישראל"
"מי שמצפה שמחירי הדיור יירדו מחר - טועה"
נחום שרטט את רצף האירועים שפקדו את החברה בשנים האחרונות: "הפילו עלינו את צוק איתן, את סופות החורף", אמר. "אנחנו עבדנו קשה מאוד 17 שנה וחזרנו לחושך. אורתם נולדה ב-2000 ועד 2013 כולם הכירו אותנו כחברה טובה ואיכותית. על פרויקט בית החולים התת-קרקעי ברמב"ם בחיפה לא שילמו לנו בטענה שלא עמדנו בלוחות זמנים. מדובר בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל שהוצאנו מהכיס.
"התמודדנו עם זה, אבל באותה השנה קרסו המרפסות בפרויקט של גינדי השקעות בחדרה. עוד לפני התחקירים החלה הציניות מגורמים חיצוניים - חברות הביטוח לא טרחו לשלם. הוצאנו 30 מיליון שקל מהכיס כדי לתקן את הליקויים. לא חלפו חמישה חודשים, והגיע מבצע צוק איתן. במבצע הזה 54 אתרי בנייה דממו כי במשך 70 יום לא היו לנו פועלים. מישהו פיצה אותנו על זה?".
לדבריו, "סקטור הנדל"ן בבנקים הפקירו אותנו במשך שנים. אני התחייבתי למסור דירות בתוך שנתיים אבל כשיש מחסור בפועלים, סגר במחסומים בגלל צוק איתן, וכשמפילים על קבלני הביצוע את העלויות הנוספות שנוצרות בגלל גילוי עתיקות, מי תהום או שביתה בנמלים, כיבוי אש וחברת חשמל לא פלא שקבלנים צריכים להוציא כסף מהכיס ויוצרים בעיות תזרימיות שמובילות לקריסת חברות".
נחום מתח ביקורת על התנהלות היזמים והבנקים. "כשאנחנו יוצאים לפרויקט חדש יש יזם שתפקידו לשווק, יש מממן ויש מבצע", הסביר. "ביום הראשון יש קשר חוזי בין כולם. הבנק שולח שמאי שמדי חודש מאשר את החשבון, לא היזם. אבל ביום שאני מביא טופס 4 (אכלוס), שמים חומה ביני לבין השניים האחרים, אני מופקר, לא מקבל חשבון סופי, מאשימים אותי באיחורים, תובעים אותי. צריך שהבנק שמלווה את היזם ילווה גם את חברת הביצוע - אותנו הפקירו לאורך השנים".
"היזמים כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו"
עמוס לוזון, בעלי קבוצת א. דורי שרכש אותה בתחילת השנה לאחר שנקלעה לקשיים, השתתף גם הוא בפאנל. "א. דורי לא קרסה, היא נקלעה לקשיים - עד שהגעתי", אמר בחיוך אך המשיך בביקורת נוקבת: "רק היום, כשאני נמצא בשני הצדדים - של היזמות ושל הביצוע - אני מבין איפה הבעיה של קבלני הבנייה. היזמים הם אלה שעושקים את חברות הביצוע, הורגים אותן, והסיבה היא שהיזמים 'מאוהבים' בערבויות ולא מחזירים אותן, לא משלמים את החשבון הסופי.
"לא יכול להיות שפעם אחת יבקשו מחברות הביצוע ערבות בנקאית של 10%, מכל תשלום יקחו עוד 5%, יתנו לו"ז צפוף, לא הגיוני והזוי לסיים את הפרויקט ואז לא ישלמו", המשיך, "חברות הביצוע, שעובדות בשולי רווח של 2%-4% לא יכולות לעמוד בהוצאות. יש יזמים שמחזיקים ערבויות מפרויקטים שהסתיימו ב-2008. למה ועל מה? מי הם בכלל? היזמים כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו, כי אם לא יהיו חברות ביצוע גם היזמים לא יוכלו ליזום. יזם צריך חברת ביצוע משלו כי הוא לא ימצא מי שיבצע לו".
צחי לנדאו, מי שהיה בעלי חברת צ. לנדאו שקרסה ונמכרה לקבוצת גבאי, הציג את הבעייתיות של חברות ביצוע פרטיות מול חברות בורסאיות. "בחברות בורסאיות אין באמת בעל בית, בחברה פרטית יש. אבל הקבלנות הפרטית נעלמת בגלל מחלות כמו הבנקים, היזמים, הממשלה". לנדאו הסביר כיצד מחסור בכוח אדם משפיע על תזרים חברות הביצוע: "ישבתי עם שר שיכון לשעבר שאמר לי בפנים - אני מפחד שתהיה התבוללות ולכן לא מביא לפה עובדים זרים - זאת המדינה שלנו", אמר בכעס. הוא התייחס גם לחברות הנדל"ן יזמיות: "יש יזמים סדרתיים שדואגים להפיל את קבלני הביצוע. את רוב הסיכון אנחנו לוקחים", ציין.
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, התייחס גם הוא בוועידה לסוגיית המחסור בכוח אדם וכן ליוזמה של משרד הבינוי והשיכון להביא חברות בנייה זרות לישראל. "כניסתן של חברות הבנייה הזרות לפעילות בישראל היא פגיעה אנושה בענף הנדל"ן, כאשר הירידה הצפויה בפעילות התעשיות הנלוות תביא לפיטורי אלפי עובדים", הזהיר.
בתוך כך, במהלך הוועידה חשף ח"כ איל בן ראובן, שמוביל את המאבק הפרלמנטרי בתאונות הבניין, כי בקרוב תוקם מינהלת למיגור תאונות הבניין, על רקע התאונות האחרונות שנקלעו אליהן חברות הביצוע (כמו קריסת אתר הבנייה ברמת החייל בתל-אביב לפני כחודש). הוא סיפר כי בפגישה שנערכה לאחרונה בינו לבין שר הרווחה, חיים כץ, הוחלט על הקמת המינהלת, שתיישם ותבסס רפורמה כוללת בבטיחות בעבודות בנייה, אשר אמורה להביא להפחתה משמעותית בתאונות.
יש פתרון? "1.5 טריליון שקל אצל המוסדיים פנויים להשקעה בנדל"ן"
בפאנל בנושא "יצירתיות בפיתוח מוניציפלי" השתתף גם עו"ד דוד חודק, מבעלי משרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שהציע פתרון למשבר הדיור, ובין היתר גם לקושי התזרימי של חברות הביצוע. "1.5 טריליון שקל נמצאים אצל המוסדיים ופנויים להשקעה בנדל"ן ופיתוח הארץ, אך ישנו צורך בשינוי רגולטורי על מנת לאפשר להם להשקיע ברשויות המקומיות", אמר עו"ד חודק.
הוא מנה את ההזדמנויות הלא מנוצלות של המגזר העסקי בפיתוח הנדל"ן והתשתיות בישראל: "אני רואה עתיד בשיתופי פעולה של הרשויות המקומיות עם הכספים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים - והכל לשם בניית הארץ ורווחת תושביה. הריבית הנמוכה מושכת את המוסדיים לחפש אפיקי השקעה חדשים".
לדבריו, "השלטון המקומי עשוי להשביע את התיאבון של המוסדיים להשקעות המניבות תשואה מתאימה. האתגר הוא לגשר על הפערים הקיימים בין שני הצדדים ולהציג הזדמנויות השקעה אטרקטיביות למוסדיים. יש לתקן את פקודת מס הכנסה ואת תקנות הפקוח על המוסדיים, כדי לאפשר לכספי המוסדיים להירתם לפיתוח כלכלת ישראל".
חודק הוסיף כי "השוק המוסדי הרבה יותר מתאים מבנקים לגיוס אשראי עבור רשויות מקומיות. כיוון שלהבדיל מהבנק, המוסדיים מעוניינים בתזרים לאורך שנים ארוכות. לא בכדי מוסדיים רבים (בארץ) משקיעים בנדל"ן מניב בחו"ל - אז למה שלא נהנה מהכסף כאן בישראל בתחום התשתית והנדל"ן? מדוע שהכסף בפנסיות של כולנו לא ישתתף בצמיחה במשק וגם יהנה מהאפסייד שבתשואה הגבוהה שיש בתחום הנדל"ן והתשתיות לעומת הריבית הנמוכה?", תהה, "השוק המוסדי צומח בצורה המהירה ביותר, יותר מהבנקים, אז אם הרשויות המקומיות רוצות להיות חכמות, מתקדמות ויעילות הן צריכות וחייבות לפתח קשר עם המוסדיים".
